Search
מחקר חדש מאיר את הגנטיקה של טיפול בדלקת מפרקים באגודל

מחקר חדש חושף מנגנונים מאחורי הסיכון לאוסטאוארתריטיס בנשים לאחר גיל המעבר

דלקת מפרקים ניוונית (OA) היא מצב המשפיע באופן לא פרופורציונלי על נשים לאחר גיל המעבר, ומיליוני הנפגעים יכולים להעיד על הכאב, הניידות המופחתת והירידה באיכות החיים הנובעת ממחלה זו. בעוד שהשינויים ההורמונליים הקשורים למנופאוזה ידועים זה מכבר כמאיצים את ההתפתחות וההתקדמות של OA, הבנה מעמיקה יותר של המנגנונים הביולוגיים העומדים בבסיס המתאם הזה היא חיונית לפיתוח טיפולים יעילים.

מחקר חדש בראשות חוקרים מ-Spulding Rehabilitation, חבר במערכת הבריאות של Mass General Brigham, מספק תובנות חדשות לגבי הסיבות העומדות בבסיס הפער המין הזה. המחקר פורסם ב-16 בינוארה' ב הזדקנות הטבע.

הממצאים שלנו חושפים מסלולים חדשים שעשויים לייצג מטרות טיפוליות חדשות ומבטיחות. על ידי הבנה כיצד שינויים שנגרמו מגיל המעבר ברמות הורמוני המין תורמים לניוון מפרקים, תקוותנו היא שזה יסלול את הדרך לחוקרים לפתח אסטרטגיות חדשות שמאטות או מונעות את התקדמות OA, מה שעלול להוביל לאיכות חיים טובה יותר עבור מיליוני נשים ברחבי העולם".

פבריסיה אמברוסיו, דוקטורט, MPT, מחבר מחקר בכיר, מנהל מרכז התגלית להתאוששות שרירים ושלד של מכון המחקר Schoen Adams בשיקום Spaulding

OA מאופיין בפירוק רקמת הסחוס במפרקים. הסחוס מורכב משני מרכיבים עיקריים, המטריצה ​​החוץ-תאית (החלבונים שמסביב המספקים מבנה) וכונדרוציטים, אוכלוסיית התאים השוכנים. ב-OA, בריאותם של שני המרכיבים הללו נפגעת, ומונעת מפרק חלק בין העצמות. ההזדקנות היא גורם הסיכון הגדול ביותר ל-OA, כאשר מין נשי מרכיב משמעותית את הסיכון לאורך זמן. אין כיום טיפולים משנים מחלה ל-OA, והתערבויות נדחקות בעיקר לניהול תסמינים.

במחקר החדש, חוקרי ספולדינג השתמשו במודל עכבר של גיל המעבר כדי להגדיר באופן מקיף שינויים הקשורים ל-OA של הברך מרמת המולקולרית לרמת האורגניזם כולו. השינויים שנצפו שיקפו את אלו שנראו בבני אדם, כאשר איבוד איכות הסחוס התרחש בתחילת גיל המעבר, בדומה לדיווחים הקליניים. החוקרים השתמשו אז במסגרת חישובית מתוחכמת בשם 'רפואת רשת' כדי להבין טוב יותר כיצד משתנות אינטראקציות חלבון בסחוס ב-OA. הם גילו שאובדן של אסטרוגן ופרוגסטרון על רקע גיל המעבר מקדם את הפירוק המטריצה ​​החוץ תאית והידרדרות הכונדרוציטים, תוך החזרת ההורמונים הללו לרמות טרום גיל המעבר המוגנות מפני ניוון סחוס.

מחקר זה מייצג את המאמר המקורי הראשון של צוות המחקר הזה המציג שני מנגנונים חדשים של הופעת OA אצל נשים מבוגרות וגם בודק התערבויות אפשריות. בפרשנות שפורסמה בשנה שעברה ב הזדקנות הטבעAmbrosio ועמיתיה הדגישו את היעדר מודלים אמינים של בעלי חיים של גיל המעבר, שלטענתם הפריע מאוד למחקר על ההזדקנות וההדרכה לטיפול קליני.

"מחקר זה מספק תובנות לגבי הסיבה שההבדלים בין המינים שנצפו זמן רב בשיעורי דלקת מפרקים ניוונית עשויים להתרחש. אנו מקווים שמכיוון שהצלחנו להגן מפני ניוון סחוס במודלים שלנו, אנו מניחים את הבסיס להמשך טיפולים יעילים, לבני אדם מבוגרים יותר". אמרה מחברת המחקר הראשית גבריאל גילמר, PhD, חוקרת סטודנטית לתואר שני בשיקום Spaulding.

דילוג לתוכן