כיצד חוסר איזון מיקרוביאלי מעי עשוי לתרום לחומרת ASD ומדגיש טיפולים פוטנציאליים כמו פרוביוטיקה והשתלת מיקרוביוטה צואתית כדי להקל על התסמינים.
לִלמוֹד: חיבור הבטן -מוח -מיקרוביוטה ותפקידו בהפרעות בספקטרום האוטיזם. קרדיט תמונה: Shutterstock AI מחולל תמונה / Shutterstock.com
במחקר שפורסם לאחרונה בפורסם חומרים מזינים– חוקרים הערך את הקשר בין מיקרוביומה מעי לבין הפרעת ספקטרום אוטיזם (ASD).
ASD: שכיחות, תסמינים ואטיולוגיה
ASD היא קבוצה של הפרעות נוירו -התפתחותיות מורכבות המאופיינות בדפוסים מובחנים של התנהגויות וקשיים מוגבלים, מוגבלים, בתקשורת חברתית. בערך 1% מהאוכלוסייה הגלובלית מושפעת מ- ASD, כאשר סביר יותר כי גברים מאובחנים עם מצב זה מאשר נקבות.
ככל הנראה ASD מתעורר כתוצאה משילוב של גורמים גנטיים, אפיגנטיים וסביבתיים, כולל הפרעה חיסונית. לדוגמה, ילדים עם ASD מראים לרוב רמות מוגברות של ציטוקינים פרו-דלקתיים, כמו אינטרלוקין -6 (IL-6), גורם נמק הגידול-אלפא (TNF-α), וציטוקינים אנטי דלקתיים כמו IL-4 ו- IL-10.
גיל הורים ישן יותר, סיבוכי לידה המתעוררים כתוצאה מטראומה, איסכמיה והיפוקסיה, לידה קיסרית, כמו גם נוכחות של השמנת יתר ו/או סוכרת עשויה גם להגביר את הסיכון של ASD בקרב ילדים.
השכיחות של תסמיני GI ב- ASD
אנשים עם ASD נמצאים בסיכון גדול יותר לפתח מצבים בריאותיים אחרים, שחלקם כוללים הפרעת קשב וריכוז (ADHD), הפרעות במערכת העיכול (GI), הפרעות חרדה, אפילפסיה והפרעות שינה מאשר אחיהם שאינם ASD. למעשה, הערכות עדכניות מצביעות על כך ש 74% מהאנשים המאובחנים עם ASD חווים לפחות קומורבידיות אחת, כאשר הפרעות GI דווחו לרוב אצל ילדים עם ASD.
הפרעות GI אלה עשויות להתבטא כעצירות, שלשול, כאבי בטן ו/או מחלת ריפלוקס במערכת העיכול (GERD), עם שכיחות של 9-91%. נראה כי חומרת הפרעות אלה תלויה במינון, כאשר תסמיני GI חמורים יותר מתרחשים בנוכחות תסמינים נוירופסיכיאטריים עזים יותר.
כיצד משפיעה דיסביוזה מיקרוביאלית של מעי משפיעה על התקדמות ASD אצל ילדים?
בתוך מסלול ה- GI, קהילה מגוונת של מיקרואורגניזמים, המכונה ביחד מיקרוביוטה מעי, היא קריטית לשמירה על הומאוסטזיס פיזיולוגי. לדוגמה, כמה פונקציות מטבוליות של מיקרוביוטה מעי כוללות עיכול סיבים תזונתיים, ייצור חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs), שמירה על שלמות מחסום המעי על ידי הקלת הפרשת הריר, כמו גם פפטידים אנטי-פרוביאלים ואימונלובולין A (IGA).
דיסביוזה מיקרוביאלית של מעי הושמעה הן בתסמינים GI והן בתסמינים neuopsychiatric שנצפו ב- ASD באמצעות מנגנונים שונים, שחלקם כוללים הפרעה חיסונית, שיבשו את התקשורת של המוח במעי וחדירות מעיים מוגברת.
ילדים עם אוטיזם מראים לעתים קרובות שפע מוגבר של לקטובצילוס מינים, מופחתים Bacteroidetes/Firmicutes יחס, וגובה שולי ב Desulfovibrio. מספר מחקרים דיווחו גם על שינויים ב Clostridium– Enterobacteriaceae– Verrucomicrobia– Fusobacteria– Escherichia coli– PROVOTELLA, Akkermansia, וכן Faecalibacterium באוכלוסיית מטופלים זו.
עלייה ברמות של יחידת תת-חלבון מחייבת סידן S100 עשויות לתרום גם להתפתחות ASD על ידי שיפור דלקת הנוירואין והקלת אינטראקציות סינרגיסטיות עם ציטוקינים פרו-דלקתיים. להפרעות מטבוליות אלה יש פוטנציאל להחמיר את תסמיני ה- ASD ולהשפיע על תפקוד מערכת העצבים באמצעות מתילציה לקויה ויכולת רמילציה.
מספר מנגנוני היפר-והיפו גלוטמין נקשרו לשלבים שונים של ASD. נראה כי מסלול הגלוטמט המעורר תורם לאטיופתוגנזה של ASD באמצעות תפקידו בציר המוח במעי ולהקל על איתות טרנס-סינפטי.
מיקוד למיקרוביומה לטיפול ב- ASD
התפתחות של הפרעת צריכת מזון נמנעת/מגבילה (ARFID) בחולי ASD יכולה לנבוע מקשיי עיבוד חושיים, גמישות התנהגותית וחרדה, מה שמוביל למחסור תזונתי מתמשך ולאתגרים חברתיים.
ARFID מגדיל את הסיכון לדיסביוזה על ידי שיבוש המגוון והרכב החיידקים, המשפיעים על ציר המוח. לפיכך, לטיפולים ממוקדים במיקרוביוטה יש פוטנציאל לשפר את התוצאות העצביים והתנהגותיות בקרב אנשים עם ASD. למרות שהתערבויות תזונתיות נחשבות לאסטרטגיה לא פולשנית לניהול תסמיני ASD, ARFID נרחב בקרב אוכלוסייה זו קשור לאתגרים משמעותיים.
עדויות קיימות מצביעות על כך שלפרוביוטיקה יש פוטנציאל לשנות תסמינים הקשורים ל- ASD על ידי שחזור מיקרוביוטה מעי בריאה. ייצור SCFA מפרוביוטיקה מפחית גם את דלקת הבטן ומחזק את מחסום המעי.
פרוביוטיקה משפיעה על סינתזת Neurotransmitter, המעורבת בוויסות מצב רוח, התנהגות חברתית ותפקוד קוגניטיבי. עם זאת, יש צורך במחקר נוסף כדי לאמת ראיות ראשוניות המציעות את ההשפעות החיוביות של תוסף פרוביוטיקה כטיפול ב- ASD.
השתלת מיקרוביוטה צואתית (FMT) כוללת העברת מיקרוביוטה של מעי תורם בריא למקבל עם ASD כדי להחזיר מגוון מיקרוביאלי בריא. אסטרטגיה זו עשויה להקל על תסמיני GI הקשורים ל- ASD, כמו נפיחות, עצירות מתמשכת או שלשול. לפיכך, חולי ASD שאינם מגיבים לטיפולים קונבנציונליים עשויים להפיק תועלת מ- FMT עם מינים מיקרוביאליים ספציפיים.
מסקנות
דיסביוזה מיקרוביאלית של מעי משפיעה על חומרת תסמיני ASD באמצעות מנגנונים שונים המשפיעים על מערכת העצבים המרכזית. למרות שמספר התערבויות, כמו שינויים תזונתיים ו- FMT, יש פוטנציאל להחזיר חוסר איזון מיקרוביאלי זה ולהפחית את מצבי ה- GI ותסמינים התנהגותיים בקרב חולי ASD, ההשפעות לטווח הארוך והבטיחות של טיפולים אלה נותרו לא ברורים.
בעתיד, יש צורך במחקר נוסף כדי להבהיר אם חשיפה לאנטיביוטיקה אמהית וחיים מוקדמים משפיעה על הסיכון ל- ASD.
