מגיפת נגיף הקורונה הביאה גם למגיפה של מחלות נפש. כמיליארד אנשים ברחבי העולם סובלים ממצבים פסיכיאטריים שונים. קוריאה היא אחד מהמקרים החמורים יותר, עם כ-1.8 מיליון חולים שמפגינים הפרעות דיכאון וחרדה, והמספר הכולל של חולים עם מחלות נפש קליניות גדל ב-37% בחמש שנים לכ-4.65 מיליון.
צוות מחקר משותף מקוריאה וארה"ב פיתח טכנולוגיה המשתמשת בנתונים ביומטריים שנאספים באמצעות מכשירים לבישים כדי לחזות את מצב הרוח של מחר, ובנוסף, לחזות את האפשרות לפתח תסמינים של דיכאון.
KAIST (הנשיא קוואנג היונג לי) הודיע ב-15 בינואר שצוות המחקר תחת פרופסור דיי ווק קים מהמחלקה למדעי המוח והקוגניציה והצוות תחת פרופ' דניאל ב. פורגר מהמחלקה למתמטיקה באוניברסיטת מישיגן ארצות הברית פיתחה טכנולוגיה לחזות תסמינים של דיכאון כמו הפרעות שינה, דיכאון, אובדן תיאבון, אכילת יתר וירידה בריכוז אצל עובדי משמרות מהפעילות וקצב הלב נתונים שנאספו משעונים חכמים.
על פי ארגון הבריאות העולמי, כיוון טיפול חדש ומבטיח למחלות נפש מתמקד במערכת השינה והשעון הצירקדי הממוקם בהיפותלמוס של המוח, ומשפיעות ישירות על האימפולסיביות, התגובות הרגשיות, קבלת ההחלטות ומצב הרוח הכללי.
עם זאת, על מנת למדוד מקצבי יממה אנדוגניים ומצבי שינה, יש לשאוב דם או רוק כל 30 דקות לאורך כל הלילה כדי למדוד שינויים בריכוז הורמון המלטונין בגופנו ולבצע פוליסומנוגרפיה (PSG).
כיוון שטיפולים כאלה מצריכים אשפוז ורוב החולים הפסיכיאטריים מגיעים רק לטיפול חוץ, לא חלה התקדמות משמעותית בפיתוח שיטות טיפול הלוקחות בחשבון את שני הגורמים הללו. בנוסף, עלות מבחן ה-PSG, שעומדת על כ-1,000 דולר, מותירה את הטיפול בבריאות הנפש בהתחשב במקצבי שינה ומקצבי יממה מחוץ להישג ידם של המוחלשים מבחינה חברתית.
הפתרון להתגבר על בעיות אלו הוא להשתמש במכשירים לבישים לאיסוף קל יותר של נתונים ביומטריים כגון דופק, טמפרטורת גוף ורמת פעילות בזמן אמת ללא מגבלות מרחביות. עם זאת, למכשירים הלבישים הנוכחיים יש את המגבלה לספק מידע עקיף בלבד על סמנים ביולוגיים הנדרשים על ידי הצוות הרפואי, כגון שלב השעון הצירקדי.
צוות המחקר המשותף פיתח טכנולוגיית סינון שמעריכה במדויק את שלב השעון הצירקדי, המשתנה מדי יום, כמו דופק ונתוני סדרות זמן של פעילות שנאספו משעון חכם. זהו יישום של תאום דיגיטלי שמתאר במדויק את הקצב הצירקדי במוח, וניתן להשתמש בו כדי להעריך את הפרעה בקצב הצירקדי.
האפשרות להשתמש בתאום הדיגיטלי של השעון הצירקדי הזה כדי לחזות את תסמיני הדיכאון אומתה באמצעות שיתוף פעולה עם צוות המחקר של פרופסור סרייאן סן מהמכון למדעי המוח של מישיגן ופרופסור איימי בונרט מהמחלקה לפסיכיאטריה של אוניברסיטת מישיגן.
צוות המחקר השיתופי ערך מחקר עוקבה פרוספקטיבי רחב היקף שכלל כ-800 עובדי משמרות והראה שהסמן הביולוגי הדיגיטלי של הפרעה בקצב הצירקדי המוערך באמצעות הטכנולוגיה יכול לחזות את מצב הרוח של מחר וכן שישה תסמינים, כולל בעיות שינה, שינויים בתיאבון, ירידה בריכוז, ומחשבות אובדניות, שהן תסמינים מייצגים של דיכאון.
זה מאוד משמעותי להיות מסוגל לערוך מחקר המספק רמז לדרכים ליישם נתונים ביומטריים לבישים תוך שימוש במתמטיקה שלא נוצלה בעבר לניהול מחלה בפועל. אנו מצפים שמחקר זה יוכל להציג נפשית מתמשכת ולא פולשנית טכנולוגיית ניטור בריאות. זה צפוי להציג פרדיגמה חדשה עבור טיפול נפשי. על ידי פתרון של כמה מהבעיות העיקריות שאנשים מוחלשים מבחינה חברתית עלולים להתמודד עם שיטות הטיפול הנוכחיות, הם עשויים להיות מסוגלים לנקוט בצעדים אקטיביים יותר כאשר הם חווים סימפטומים של דיכאון, כגון פנייה לייעוץ לפני שהדברים יוצאים משליטה."
די ווק קים, פרופסור, המכון המתקדם למדע וטכנולוגיה של קוריאה