במחקר שפורסם לאחרונה ב-npj Digital Medicine, חוקרים זיהו מסלולים אורך חיים ואירועים קריטיים המשפיעים על אשפוז ומוות.
לימוד: פרימת מסלולי מחלה מעריסה לקבר מרשתות תחלואה נלוות רב-שכבתית. קרדיט תמונה: Thaiview/Shutterstock.com
רקע כללי
ריבוי תחלואה, או נוכחות מרובת מחלות אצל אדם, משפיעים על הוצאות הבריאות והטיפול לטווח ארוך. עם מיליוני אירופאים הסובלים ממחלות כרוניות שונות, לימוד דפוסי ריבוי תחלואה הוא קריטי להזדקנות בריאה ולמניעת מחלות.
רשתות תחלואה נלוות ומסלולי מחלה בוחנים ריבוי תחלואה ברשומות רפואיות אלקטרוניות וברישומים קליניים. עם זאת, המחקר על מגמות ריבוי תחלואה לאורך תוחלת חייו של המטופל מוגבל, מה שמדגיש את החשיבות של פרספקטיבה לכל החיים על מחלות נלוות מרובות.
לגבי המחקר
במחקר הנוכחי, חוקרים פיתחו שיטה ייחודית לרשתות ריבוי תחלואה תוך שימוש בנתוני בריאות אורכיים ברמת האוכלוסייה כדי לזהות מסלולי מחלה.
החוקרים פיתחו רשת מחלות נלוות רב-שכבתיות שבה צמתים מייצגים אבחנות, שכבות מייצגות גיל, קישורים תוך-שכבתיים מייצגים מחלות מתרחשות במקביל, וקשרים בין-שכבתיים מקודדים כיווניות זיווג מחלות.
החוקרים ניסו לקבוע אירועים קריטיים כמקומות לאורך מסלולים שבהם שני מסלולים דומים מתחילים להתפצל, וכתוצאה מכך תוצאות שונות של עומס המחלה (שימוש בבית חולים ומוות).
החוקרים בחנו נתוני רישום רפואי אלקטרוני, כולל למעלה מתשעה מיליון אוסטרים ויותר מ-44 מיליון ביקורים בבית החולים בין השנים 1997 ו-2014. הם הגבילו את המחקר לאנשים שהיו בריאים בתחילת המחקר מ-2003 עד 2014.
הם סיווגו את המידע לקבוצות של 10 שנים והוסיפו שכבה לרשת עבור כל קבוצת גיל. הם סיווגו זוגות מסלולים מתכנסים ככאלה ללא חפיפה (ללא אבחנות נפוצות) בקרב קבוצות גיל צעירות יותר, אך חפיפה שאינה אפס בקרב קבוצות של אנשים מבוגרים.
החוקרים השתמשו בנתוני בית חולים כדי ליצור את הרשת הרב-תחלואה, שכללה את כל קודי הסיווג הבינלאומי של מחלות 10 (ICD-10) בן 3 ספרות מ-A00-N99 וקוד חדש שנוסף עבור אנשים לא מאובחנים.
הם גם ביצעו סקירת ספרות מפורטת תוך שימוש במסד הנתונים של PubMed כדי להעריך פרשנויות של מסלולים בהקשר של ספרות מדעית קיימת.
הם העריכו את מצבם הבריאותי של חולים עם מחלה נתונה בהתבסס על אבחנות ראשוניות ומשניות, עם זמן שטיפה כדי להבטיח מצב בריאותי דומה בתחילת המחקר.
תוצאות
החוקרים גילו 1,260 מסלולי מחלה אינדיבידואליים (618 לנשים ו-642 לגברים), עם ממוצע של תשע אבחנות שנמשכו עד 70 שנים. הם גילו 70 זוגות של מסלולים שונים החולקים תסמינים ספציפיים בגילאים מוקדמים יותר, אך גדלים לקבוצות מגוונות משמעותית של הפרעות בגילאים מבוגרים יותר.
הקהילות שהתגלו כללו לרוב יותר משכבת גיל אחת. תדירות האשפוזים והצמתים גדלה עם הגיל, הגיעה לשיא בין 60 ל-69 שנים ואז ירדה ככל שאנשים מתבגרים.
ספירת ההצמדות ומידת ההצמדות בין השכבות והחוצה או הנכנסת בין השכבות לשני המינים הראו דפוסי גיל דומים.
טכניקת הגילוי זיהתה 642 ו-618 מסלולי מחלה ייחודיים ברשתות גברים ונשים, בהתאמה. חזרה על הניתוח שלוש פעמים עם זרעים אקראיים שונים הניבה ממצאים דומים בכל מימוש.
המסלולים כללו בממוצע תשע אבחנות נפרדות שנמשכו 20-30 שנה, כאשר חלק מהמקרים נמשכו עד 70 שנה.
מדדי ג'קארד השתנו מאפס לאחד, והראו את היקפים השונים של הדמיון בין המסלולים. אסוציאציות מקוננות היו השכיחות ביותר, והדגימו חפיפה מוחלטת של מסלולים קצרים וארוכים, והסבירו את שיא מדד ה-Jaccard באחד.
היה קשר חזק בין המספר, גודל פרקי ה-ICD וקודי ICD מסוימים בשני המינים. יתר על כן, גודל המסלולים הללו הראה קשר חזק עם ספירת הקשרים היוצאים והנכנסים.
על פי ניתוח PubMed, החוקרים גילו 2.20% ממסלולי המחלה (n=10) בקרב גברים ו-3.60% (n=16) בקרב נשים, כאשר למחלות מסוימות אין קשר ברור עם מחלות אחרות הרשומות באותו מסלול מחלה כפי שנרשם ב-PubMed.
מסלולים כאלה כללו ניאופלזמות מפוקפקות של איברים מסוג נשימה בשנות השישים והשבעים, סרטן ריאתי בשנות השבעים בקרב נשים וסרטן כליות בשנות הארבעים והחמישים, וכן ניאופלזמות מפוקפקות של איברי שתן בשנות הארבעים בגברים.
החוקרים מצאו 35 זוגות מסלולים שונים בקרב נשים ו-35 בקרב גברים. למסלולים שונים של נשים היו בממוצע שלוש קבוצות גיל, ארבעה פרקי אבחון שונים ושמונה מחלות, בעוד שלגברים היו שלוש קבוצות גיל, 11 מחלות וארבעה פרקי אבחון ברורים. חלק מהמסלולים היו קבועים (16 זוגות מסלולים בקרב נשים ו-14 בקרב גברים).
המחקר חשף 642 מסלולי מחלה אצל גברים ו-618 אצל נשים, כולל אירועים מכריעים כמו נקודות התפצלות.
לדוגמה, אצל נשים עם יתר לחץ דם עורקי, זוהו שני מסלולים נפרדים, שהראשון בהם הוביל למחלת כליות כרונית (N18) בין הגילאים 20 ל-29 שנים.
השמנת יתר קשורה ישירות ליתר לחץ דם עורקי, סוכרת מסוג 2 ודיסליפידמיה, והתפתחותה המוקדמת מהווה גורם סיכון ראשוני להפרעות עוקבות.
המחקר שם דגש על שימוש ברשתות תחלואה נלוות ובמסלולי מחלה כדי לנתח ריבוי תחלואה ברישומי בריאות אלקטרוניים וברישומים קליניים.