שכיחות ההשמנה בארצות הברית עלולה לעלות בחדות תחת הגדרה חדשה של השמנת יתר שפורסמה מוקדם יותר השנה על ידי הוועדה לסוכרת ואנדוקרינולוגיה של לנצט.
חוקרים מ-Mas General Brigham מצאו שכאשר מיישמים את הקריטריונים החדשים, המתרחבים על השימוש המסורתי של אינדקס מסת הגוף (BMI) וכולל מדדים של פיזור שומן בגוף, שכיחות ההשמנה עלתה מכ-40 אחוז לכ-70 אחוז בקרב למעלה מ-300,000 אנשים שנכללו במחקר שלהם. העלייה הייתה בולטת אף יותר בקרב מבוגרים.
בנוסף, החוקרים מצאו כי לאותם אנשים שזה עתה נוספו היה סיכון גבוה יותר לתוצאות בריאותיות שליליות. התוצאות שלהם מתפרסמות ב רשת JAMA פתוחה.
כבר חשבנו שיש לנו מגיפת השמנת יתר, אבל זה מדהים. עם פוטנציאל של 70 אחוז מהאוכלוסיה הבוגרת שנחשבים כעת לבעלי עודף שומן, עלינו להבין טוב יותר את גישות הטיפול לתעדוף."
לינדזי פורמן, MD, מחברת שותפה למחקר ואנדוקרינולוג, יחידת מטבוליזם, המחלקה לאנדוקרינולוגיה, המחלקה לרפואה, גנרל מסה בריגהם
באופן מסורתי, השמנת יתר הוגדרה על ידי BMI, אשר מעריך את שומן הגוף על סמך משקלו וגובהו של האדם. אבל מדדים אנתרופומורפיים אחרים – כמו היקף מותניים, יחס מותניים לגובה או יחס מותניים לירכיים – עשויים להסביר עוד יותר את חלוקת השומן ולסייע בהבחנה בין מסת שריר לשומן.
במסגרת החדשה, אדם מסווג כסובלים מהשמנת יתר אם יש לו BMI גבוה בתוספת מדד אנתרופומטרי מוגבר לפחות (מצב שהכותבים מכנים "השמנת יתר אנתרופומטרית"), או אם יש לו BMI תקין ולפחות שני מדדים אנתרופומטריים מוגברים (מצב המכונה "השמנה אנתרופומטרית בלבד").
ההגדרה החדשה גם מבחינה בין השמנה פרה-קלינית לקלינית, כאשר השמנת יתר קלינית מוגדרת כנוכחות של ליקוי פיזי הקשור להשמנה או תפקוד לקוי של איברים. לפחות 76 ארגונים אישרו את ההנחיות החדשות, כולל איגוד הלב האמריקאי והאגודה להשמנת יתר.
המחקר ניתח את המשתתפים בקבוצה של יותר מ-300,000 אמריקאים ב-National Institutes of Health All of Us Research Program. שכיחות ההשמנה הייתה 68.6 אחוז עם ההגדרה החדשה, לעומת 42.9 אחוז לפי ההגדרה המסורתית מבוססת BMI. עלייה זו נבעה לחלוטין מהכללה של אנשים עם השמנת יתר אנתרופומטרית בלבד. שיעורי ההשמנה השתנו לפי מין, גזע, ובמיוחד לפי גיל המשפיעים על כמעט 80 אחוז מהמבוגרים מעל גיל 70.
חשוב לציין, המחקר מצא שאלו עם השמנת יתר אנתרופומטרית בלבד – שלא היו מסווגים כסובלים מהשמנה לפי ההגדרה המסורתית – היו בסיכון גבוה יותר לסוכרת, מחלות לב וכלי דם ותמותה מאשר אנשים ללא השמנת יתר. כמחצית מכלל האנשים שעמדו בקריטריונים החדשים להשמנה סבלו מהשמנה קלינית, ושיעור זה היה נמוך רק במעט בקבוצת ההשמנה האנתרופומטרית בלבד בהשוואה לקבוצת ההשמנה BMI פלוס אנתרופומטרית.
"תמיד זיהינו את המגבלות של BMI כסמן יחיד להשמנה מכיוון שהוא לא לוקח בחשבון את חלוקת השומן בגוף", אמר הסופר הבכיר סטיבן גרינספון, MD, ראש היחידה למטבוליזם באגף האנדוקרינולוגיה של מחלקת הרפואה הכללית של בריגהם הכללית. "לראות סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם ולסוכרת בקבוצה חדשה זו של אנשים עם השמנת יתר, שלא נחשבו לסובלים מהשמנה בעבר, מעלה שאלות מעניינות לגבי תרופות להשמנה ותרופות אחרות".
החוקרים מדגישים כי נדרשים מחקרים נוספים כדי להבין טוב יותר את הסיבות והטיפולים האופטימליים להשמנה אנתרופומטרית בלבד. צוות המחקר פיתח בעבר תרופה שמקטינה את היקף המותניים ומתכננת לחקור את התועלת של אסטרטגיות טיפול שונות באוכלוסייה שהוגדרה לאחרונה.
"זיהוי עודף שומן בגוף חשוב מאוד מכיוון שאנו מגלים שאפילו אנשים עם BMI תקין אך עם הצטברות שומן בבטן נמצאים בסיכון בריאותי מוגבר", אמר פורמן. "הרכב הגוף חשוב – זה לא רק קילוגרמים בסולם".
