Search
פלטפורמת אבחון שתן ניתנת לשאיפה לזיהוי מוקדם של סרטן ריאות

מחקר בוחן את הסיכונים לסרטן של אמצעי מניעה הורמונליים

נשים רבות חוששות שלאמצעי מניעה הורמונליים יש תופעות לוואי מסוכנות כולל סיכון מוגבר לסרטן. אבל תפיסה זו לעיתים יוצאת מפרופורציה עם הסיכונים בפועל.

אז מה בעצם אומר המחקר על הסיכון לסרטן עבור משתמשי אמצעי מניעה?

והאם הסיכון שלך לסרטן שונה אם, במקום הגלולה, אתה משתמש באמצעי מניעה הפיכים ארוכי טווח? אלה כוללים התקנים תוך רחמיים או התקן תוך רחמי (כגון Mirena), שתלים מתחת לעור (כגון Implanon), וזריקות (כגון Depo Provera).

המחקר החדש שלנו, שנערך על ידי אוניברסיטת קווינסלנד ומכון המחקר הרפואי QIMR Berghofer ופורסם על ידי כתב העת של המכון הלאומי לסרטן, בחן שאלה זו.

מצאנו שאמצעי מניעה ארוכי טווח נראים בטוחים כמו הגלולה בכל הנוגע לסיכון לסרטן (שהן חדשות טובות) אך לא בהכרח בטוחות יותר מהגלולה.

כיצד הגלולה למניעת הריון משפיעה על הסיכון לסרטן?

הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, המאגדת עדויות על גורמי סרטן, הגיעה למסקנה שלאמצעי מניעה דרך הפה יש השפעות מעורבות על הסיכון לסרטן.

שימוש בגלולה למניעת הריון:

  • מעלה מעט את הסיכון לסרטן השד וצוואר הרחם בטווח הקצר, אבל
  • מפחית באופן משמעותי את הסיכון לסרטן הרחם והשחלות בטווח הארוך יותר.

העבודה הקודמת שלנו הראתה שהגלולה אחראית מניעה הרבה יותר סוגי סרטן בסך הכל ממה שזה תרם להם.

במחקר קודם הערכנו כי בשנת 2010, שימוש בגלולות למניעת הריון מנע מעל 1,300 מקרים של סרטן רירית הרחם והשחלות בנשים אוסטרליות.

זה גם מנע כמעט 500 מקרי מוות מסרטן אלה בשנת 2013. זוהי ירידה של כ-25% במקרי המוות שהיו יכולים להתרחש באותה שנה אם נשים לא היו נוטלות את הגלולה.

לעומת זאת, חישבנו כי ייתכן שהגלולה תרמה לכ-15 מקרי מוות מסרטן השד בשנת 2013, שהם פחות מ-0.5% מכלל מקרי המוות מסרטן השד באותה שנה.

מה לגבי אמצעי מניעה הפיכים ארוכי טווח וסיכון לסרטן?

אמצעי מניעה הפיכים ארוכי טווח – הכוללים התקנים תוך רחמיים או תוך רחמי, שתלים מתחת לעור וזריקות – משחררים הורמונים דמויי פרוגסטרון.

מדובר באמצעי מניעה יעילים מאוד שיכולים להחזיק ממספר חודשים (זריקות) ועד שבע שנים (התקנים תוך רחמיים).

יש לציין שהם אינם מכילים את ההורמון אסטרוגן, שעשוי להיות אחראי לחלק מתופעות הלוואי של הגלולה (כולל אולי תרומה לסיכון גבוה יותר לסרטן השד).

השימוש באמצעי מניעה ארוכי טווח אלו הוכפל בעשור האחרון, בעוד השימוש בגלולה ירד. אז חשוב לדעת אם השינוי הזה יכול להשפיע על הסיכון לסרטן אצל נשים אוסטרליות.

המחקר החדש שלנו על יותר ממיליון נשים אוסטרליות חקר האם אמצעי מניעה הפיכים ארוכי טווח משפיעים על הסיכון לסרטן פולשני. השווינו את התוצאות לגלולות למניעת הריון.

השתמשנו ברשומות בריאות לא מזוהות עבור נשים אוסטרליות בנות 55 ומטה בשנת 2002.

בקרב קבוצה זו, כ-176,000 אובחנו עם סרטן בין השנים 2004 ל-2013 כאשר הנשים המבוגרות ביותר היו בנות 67. השווינו את השימוש באמצעי מניעה הורמונליים בקרב נשים אלו שחלו בסרטן לנשים ללא סרטן.

מצאנו שלמשתמשים ארוכי טווח בכל סוגי אמצעי המניעה ההורמונליים היה סיכון נמוך ב-70% לפתח סרטן רירית הרחם בשנים שלאחר השימוש. במילים אחרות, הסיכון לפתח סרטן רירית הרחם נמוך משמעותית בקרב נשים שנטלו אמצעי מניעה הורמונליים בהשוואה לאלו שלא.

לסרטן השחלות ראינו סיכון מופחת של 50% (בהשוואה לאלו שלא נטלו אמצעי מניעה הורמונליים) לנשים שהיו משתמשות ארוכות טווח בהתקן תוך רחמי המכיל הורמונים.

הפחתת הסיכון לא הייתה כה ניכרת עבור השתלים או ההזרקות, אולם מעט משתמשים ארוכי טווח של מוצרים אלה פיתחו את סוגי הסרטן הללו במחקר שלנו.

ככל שהסיכון לסרטן רירית הרחם והשחלות עולה עם הגיל, יהיה חשוב להסתכל על הסיכון לסרטן בנשים אלו ככל שהן מתבגרות.

מה לגבי הסיכון לסרטן השד?

הממצאים שלנו מצביעים על כך שהסיכון לסרטן השד עבור המשתמשים הנוכחיים של אמצעי מניעה ארוכי טווח דומה למשתמשים בגלולה.

עם זאת, הזרקת אמצעי המניעה הייתה קשורה רק לעלייה בסיכון לסרטן השד לאחר חמש שנות שימוש וכבר לא היה סיכון גבוה יותר ברגע שנשים הפסיקו להשתמש בהן.

התוצאות שלנו העלו כי הסיכון לסרטן השד פוחת גם לאחר הפסקת השימוש בשתלים למניעת הריון.

נצטרך לעקוב אחר הנשים למשך זמן רב יותר כדי לקבוע האם זה המקרה גם בהתקן תוך רחמי.

ראוי להדגיש כי הסיכון לסרטן השד הקשור לכל אמצעי המניעה ההורמונליים קטן מאוד.

כ-30 מכל 100,000 נשים בגילאי 20 עד 39 מפתחות סרטן שד מדי שנה, וכל שימוש באמצעי מניעה הורמונליים רק יגדיל את זה לכ-36 מקרים לכל 100,000.

מה לגבי סוגי סרטן אחרים?

המחקר שלנו לא הראה קשר עקבי בין שימוש באמצעי מניעה לסוגי סרטן אחרים. עם זאת, הסתכלנו רק על סוגי סרטן פולשניים (כלומר אלו שמתחילים באתר ראשוני אך בעלי פוטנציאל להתפשט לחלקים אחרים בגוף).

מחקר צרפתי שנערך לאחרונה מצא כי שימוש ממושך באמצעי המניעה הַזרָקָה הגבירה את הסיכון למנינגיומה (סוג של גידול שפיר במוח).

עם זאת, מנינגיומות נדירות, במיוחד אצל נשים צעירות. ישנם בערך שני מקרים מכל 100,000 בנשים בגילאי 20-39, כך שהמספר הנוסף של מקרים הקשורים לשימוש בזריקות מניעה היה קטן.

המחקר הצרפתי מצא כי ההתקן ההורמונלי ההורמונלי לא הגביר את הסיכון למנינגיומה (והם לא חקרו שתלים למניעת הריון).

יתרונות ותופעות לוואי

ישנם יתרונות ותופעות לוואי לכל התרופות, כולל אמצעי מניעה, אך חשוב לדעת שרוב תופעות הלוואי החמורות ביותר הן נדירות.

שיחה עם הרופא שלך על האיזון בין היתרונות ותופעות הלוואי עבורך היא תמיד מקום טוב להתחיל בו.

סוזן ג'ורדן, פרופסור לאפידמיולוגיה, אוניברסיטת קווינסלנד; קארן טוזלי, עמיתת מחקר פוסט-דוקטורט, בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת קווינסלנדופני ווב, מדענית מכובדת, קבוצת הסרטן הגינקולוגי, מכון המחקר הרפואי QIMR Berghofer

מאמר זה פורסם מחדש מתוך The Conversation תחת רישיון Creative Commons.

דילוג לתוכן