מחקר איכותי של האתגרים של הורים עם השימוש במסך של מתבגרים

במאמר שפורסם לאחרונה ב BMC בריאות הציבורהחוקרים הציגו חשבונות בניואנסים של 33 מבוגרים ב-Aotearoa (ניו זילנד) הורים מתבגרים.

מטרת המחקר הייתה להבין את תפיסות ההורים לגבי ניהול השימוש במסך של מתבגרים.

לימוד: 'ניסיתי להוריד את הטלפון שלי מהבת שלי, וקיבלתי מכה בפנים': מחקר איכותי של האתגרים של הורים בשימוש במסך של מתבגרים וארגז כלים של טיפים שלהם. קרדיט תמונה: Monkey Business Images/Shutterstock.com

רקע כללי

צעירים נאבקים בקיום דיגיטלי ממכר. הם משתמשים במסכים ללא הרף לאורך היום והלילה.

מחקרים מצביעים על כך שמתבגרים עשויים להשתמש בטכנולוגיות מבוססות מסך כמו סמארטפונים, טאבלטים, מחשבים וטלוויזיות עד 11 שעות בכל יום. עם זאת, רוב המחקר הזה הוא כמותי ומכוון בעיקר לילדים צעירים, לא למתבגרים.

תפקיד ההורים בהשפעה על השימוש במסך של ילדיהם המתבגרים הוא משמעותי. הורים לא רק מספקים מכשירים אלה וקובעים כללים לשימוש בהם, אלא גם משפיעים על הרגלי המסך של ילדיהם באמצעות דפוסי השימוש שלהם.

לפיכך, קיים מתח הורי נצחי הנוגע להגנה על ביטחונם של המתבגרים תוך טיפוח האוטונומיה שלהם, מה שמעלה מצבים מתמשכים ומאתגרים.

תובנות איכותיות לגבי חוויות ותפיסות סובייקטיביות של ההורים לגבי ניהול הרגלי השימוש במסך של ילדיהם הן קריטיות.

זה גם הכרחי לנהל משא ומתן מושכל על החיים הדיגיטליים עם מתבגרים למען בריאותם ורווחתם לטווח ארוך.

לגבי המחקר

במחקר הנוכחי, החוקרים השתמשו בפרסומות ברשתות חברתיות, בדגימת כדור שלג ומפה לאוזן כדי לרשום את קבוצת המחקר, כלומר הורים לילדים בגילאי 13 עד 16.

כל 33 המשתתפים הזכאים סיפקו הסכמה מדעת בכתב לפני שהשתתפו בראיון או בקבוצת מיקוד.

חוקר מדעי החברה בעל ניסיון רב ערך עשרה ראיונות פנים אל פנים של ~50 דקות ושש קבוצות מיקוד (עם שניים עד חמישה משתתפים) שנמשכו ~90 דקות בקרב משתתפי המחקר, מה שעזר להם להבין את החוויות שלהם על שימוש במסך של מתבגרים. למשל, ניסיונות להגביל את השימוש במסך או התערבות לניהול השימוש במסך.

שימוש במדריך דיון מובנה למחצה איפשר גמישות וחקירת נושאים חדשים שלא נלכדו במחקרי חקר קודמים. זה גם עזר להם לכסות כמה נושאים הקשורים לשאלות המחקר.

תהליך ניתוח הנתונים כלל הקלטת אודיו ותמלול ראיונות וקבוצות מיקוד מילולית, אשר נותחו לאחר מכן באמצעות תוכנת NVivo 10.

פרשנות הנתונים, שנעשתה בגישה אינדוקטיבית כללית, אפשרה לזקק את הרעיונות המרכזיים והציטוטים הממחישים כדי ליצור טבלת המלצות או נושאי סיכום מתוך שיחות עומק אלו (נתונים גולמיים).

תוצאות

הגילאים הממוצעים של ההורים המשתתפים (79% נשים) וילדיהם המתבגרים היו 48 ו-14 שנים, בהתאמה. רוב הילדים הללו השתמשו בסמארטפון, ואחריו מחשב נייד/מחשב נייד (79% לעומת 70%), כאשר לרוב הילדים יש גישה ליותר ממכשיר אחד.

מחקר זה זיהה ארבעה תחומים של דאגה ספציפית בקרב הורים.

ראשית, הורים היו מודאגים מההתנהגות הדומה למכורים של ילדיהם, במיוחד ביחס לטלפונים ניידים ומכשירי משחק.

ניסיונות הורים לנטר או לצמצם את השימוש במסך אף הובילו להתנהגות מטעה, כמו החליקה להפעלת ה-Wi-Fi בלילה, יצירת חשבונות מזויפים במדיה חברתית, החלפת מסכים כדי להסתיר תוכן, והשגת סיסמאות ללא ידיעת ההורים.

כאן, חשוב גם לציין שההערות הללו מהדהדות מחקר סקרים מקוונים עם הורים/ילדים במהלך מגיפת COVID-19, שבמהלכה התגבר השימוש במסך בקרב ילדים. באופן מסקרן, לא תדירות השימוש אלא האיכות הממכרת היא שהפריעה לבעיות הרגשיות, ההתנהגותיות והאקדמיות של מתבגרים.

החשש השני היה ילדים שניגשים לתוכן מזיק או מטורף. עבור בנים, ההורים היו מודאגים מהצפייה בפורנוגרפיה, ועבור בנות, טיפוח ומיניות מוקדמת נחשבו לבעייתיים.

החשש השלישי של ההורים היה שהמתבגרים שלהם כבר לא נהנים מפעילויות מהם נהנו בעבר, ומכשירים הסיחו את דעתם ובודדו אותם מהעולם ה"אמיתי".

העולם הוירטואלי סיפק הזדמנויות לחברות, אך חוסר אינטראקציה חברתית עם חברים מקוונים הפריע ליכולתם לפתח מיומנויות אינטראקציה ומערכות יחסים מהחיים האמיתיים.

לבסוף, כל ההורים היו מודאגים מההשפעות השליליות של שימוש מופרז במסך על הרווחה הפיזית, הנפשית והקוגניטיבית של ילדיהם.

ההשפעות הבריאותיות הפיזיות של שימוש במסך כללו מאמץ בעיניים, כפיפות רגליים, בעיות גב, בעיות שינה ועייפות.

הורים גידלו גם ילדים המתמודדים עם בעיות נפשיות, כמו חרדה, דיכאון ודימוי עצמי נמוך, ובעיות בתהליכים קוגניטיביים, כמו טווח קשב מופחת וחוסר יכולת להתרכז ולהתמקד, מה שאף הוביל לפגיעה בביצועים הלימודיים במקרים רבים.

בסופו של דבר, כל ההורים שהשתתפו חלקו חבילה של רעיונות מעשיים, שעשויים לשמש 'ארגז כלים' של אסטרטגיות הורות הנוגעות למסכים להורים אחרים ולהודיע ​​על מדיניות.

מסקנות

מחקר זה תורם באופן ייחודי לשיחה גלובלית, כלומר האם די בהורות חיובית, גילוי חום, תמיכה וחיזוק חיובי בלבד כדי לנהל את השימוש במסך של מתבגרים.

המשתתפים היו מודעים לכך שצריך 'לבחור את הקרבות שלהם' בקפידה; ואכן, ניהול התמכרות למסכים היה 'קרב' ששווה להילחם בו.

יתרה מכך, הם שקלו את המפתח של מערכת היחסים האיכותית מלבד השפעתם המודל החיקוי על הרגלי השימוש במסך של מתבגרים.

בהתאם, הם רצו שיהיה 'ארגז כלים' שיתמוך בבניית מיומנויות כדי להשיג זאת. בנוסף, הם רצו מידע מותאם אישית ואסטרטגיות הורות בארגז הכלים הזה; לפיכך, מחקר עתידי צריך לעמוד בבסיס נקודות אלה.

הנרטיב בתקשורת עשוי לשחק איזון בנוגע לשימוש בטכנולוגיה; עם זאת, העדויות המדעיות תומכות יותר ויותר ברעיון שהנזקים שלה עולים על החיוביים.

לפיכך, קיים צורך קריטי לשנות את הנרטיב סביב השימוש במסך של מתבגרים כדי לשפר את הרווחה והבריאות הכללית שלהם, במיוחד בריאות הנפש.