ילדים צעירים מראים לעתים קרובות התנהגות אכילה דומה להוריהם, כאשר סגנון האכילה של הורה עצמו משפיע על האופן שבו הם מאכילים את ילדיהם, כך הראה מחקר באוניברסיטת אסטון.
העבודה מציעה שהורים יכולים לעזור לעצב התנהגות אכילה בריאה אצל ילדיהם הן על ידי האופן שבו הם עצמם אוכלים, כמו גם על ידי האופן שבו הם מאכילים את ילדיהם.
צוות בראשות פרופסור ז'קלין בליסט מבית הספר לפסיכולוגיה ומכון אסטון לבריאות והתפתחות נוירולוגית (IHN) באוניברסיטת אסטון, ביקש מההורים להעריך את התנהגות האכילה שלהם וחיפש קשרים בין התנהגויות אלו לבין אלו של ילדיהם.
הצוות קיבץ את ההורים לארבעה סגנונות אכילה – 'אכילה טיפוסית', 'אכילה נלהבת', 'אכילה רגשית' ו'אכילה נמנעת'. לאוכלים טיפוסיים, שהיוו 41.4% מהמדגם, אין התנהגויות קיצוניות. לאוכלים נלהבים (37.3%) יש תכונות גבוהות של גישת מזון כמו אכילה בתגובה לרמזי מזון בסביבה ולרגשותיהם, ולא איתותי רעב. אוכלים רגשיים (15.7%) אוכלים גם הם בתגובה לרגש אך אינם נהנים מאוכל כמו אוכלים מושבעים. אוכלים נמנעים (5.6%) הם סלקטיביים ביותר לגבי אוכל ויש להם הנאה נמוכה מאכילה.
הקשרים הישירים בין התנהגות הילד וההורים היו ברורים במיוחד אצל הורים עם התנהגויות אכילה נלהבות או נמנעות, שילדיהם נטו להתנהגות אכילה דומה. הורים שהיו להם סגנונות אכילה נלהבים או רגשיים היו בסבירות גבוהה יותר להשתמש באוכל כדי להרגיע או לנחם ילד, אשר אז בתורו הפגין תכונות אכילה נלהבות או רגשיות. כאשר הורים עם תכונות אכילה נלהבות או רגשיות סיפקו מגוון מאוזן ומגוון של מזונות, סביר שהילד יפגין את אותה התנהגות.
המחקר נמשך מעבודה קודמת של הצוות, שזיהה את ארבעת הסוגים העיקריים של התנהגות אכילה אצל ילדים וקישר את שיטות האכלה של הורים לתכונות אלו.
הורים הם השפעה מרכזית בהתנהגות האכילה של ילדים, אך באותה מידה, להורים יש את ההזדמנות המושלמת לעודד תזונה מאוזנת ואכילה בריאה מגיל צעיר אצל ילדיהם. לכן, חשוב לקבוע כיצד סגנון האכילה של הורה קשור לסגנון האכילה של ילדיו ואילו גורמים ניתן לשנות כדי לעודד יחסים בריאים עם אוכל".
ד"ר אביגיל פיקארד, חוקרת ראשית בפרויקט
היא והצוות יבדקו כעת פיתוח התערבות כדי לתמוך בהורים להשתמש בדרכים אחרות כדי לווסת רגשות, לדגמן אכילה בריאה וליצור סביבת אוכל ביתית בריאה. זה יכול לעזור למנוע התנהגויות אכילה פחות חיוביות לעבור בדורות מהורה לילד.
