מחקרים מראים שאין צורך בחיזוק חיסון נגד קדחת צהובה לאחר המנה הראשונית

סקירה שיטתית מוצאת חסינות לכל החיים מחיסון בודד לקדחת צהובה, עם מקרים נדירים של זיהומים פורצי דרך.

מחקר: זיהומים פורצי דרך בקדחת צהובה לאחר חיסון נגד קדחת צהובה: סקירה שיטתית ומטה-אנליזה. קרדיט תמונה: התעשייה הכימית/Shutterstock.com

במחקר שפורסם לאחרונה ב-The Lancet Microbe, חוקרים סיכמו עדויות על זיהומים פורצי דרך בקדחת צהובה לאחר חיסון ראשוני.

רֶקַע

קדחת צהובה, הנגרמת על ידי נגיף הקדחת הצהובה, היא מחלת דימום חריפה שעלולה להיות קטלנית, עם מוערך של 30,000 מקרי מוות שנתיים וסיכון מוות של 40% באוכלוסייה הסימפטומטית.

הנגיף מועבר על ידי וקטורי יתושים של האמגוגוס אוֹ עדס סוגים. קדחת צהובה אנדמית לדרום אמריקה ולאפריקה שמדרום לסהרה.

אמצעי מניעה הם בעלי חשיבות עליונה מכיוון שאין טיפולים יעילים. עם זאת, חיסון חי מוחלש שפותח בשנות ה-30 זמין אך הוא אסור לאוכלוסיות ספציפיות.

חיסון כטיפול מונע לפני חשיפה מעניק חסינות יעילה, עם שיעורי הגנת סרופ לטווח קצר וארוך שנעים בין 71% ל-100% ו-48% ל-100%, בהתאמה.

ארגון הבריאות העולמי (WHO), ששידן את עמדתו לגבי חיסון דחף ב-2015, קבע כי מנה בודדת מעניקה הגנה לכל החיים וכי חיסון מחדש מיותר.

עם זאת, עניין זה נדון מאז, כאשר מחקרים התמקדו בעיקר בניטרול נוגדנים. עם זאת, עדויות מתגברות מצביעות על תפקיד לחסינות תאי T בהגנה ארוכת טווח. ככזה, התמקדות בתגובות הומוראליות בלבד תזלזל ביעילות.

לגבי המחקר

במחקר הנוכחי, החוקרים סיכמו זיהומים פורצי דרך בקדחת צהובה בתוך ואחרי 10 שנים של חיסון ראשוני. הם חיפשו ב-Global Index Medicus, EMBASE ו-Medline מחקרים המדווחים על קדחת צהובה סימפטומטית באנשים מחוסנים בין השנים 1936 ל-2023.

מחקרים מתאימים היו מחקרים אקראיים מבוקרים, מחקרי עוקבה רטרוספקטיביים או פרוספקטיביים, דוחות התפרצות, דוחות מקרה, סדרות מקרים, סקרים אפידמיולוגיים וסקרי חתך.

מקרים נחשבו מחוסנים ביעילות אם החיסון ניתן ≥ 30 ימים לפני הופעת הסימפטומים, וככל הנראה חוסנו אם הזמן מאז החיסון לא דווח/ידוע.

יתרה מכך, מחקרים שקבעו איכות בינונית או טובה בסולם ניוקאסל-אוטווה מותאם נכללו במטה-אנליזה.

חולצו נתונים על מאפייני המחקר הרלוונטיים. המקרים המאושרים היו אלו שאובחנו על סמך בדיקות וירולוגיות, בעוד המקרים הסבירים היו אלו שאובחנו על סמך המרה סרוקית. התוצאה העיקרית הייתה שיעור האנשים שחוסנו במנה בודדת ≥ 30 ימים לפני הופעת הסימפטומים מבין המקרים המאושרים.

התוצאות המשניות כללו את הפרופורציות של מקרים חמורים, קטלניים ולא חמורים בקרב מקרים מאושרים שחוסנו ≥ 30 יום לפני הופעת התסמין.

יתרה מכך, התוצאה העיקרית של המטה-אנליזה הייתה השיעור המאוחד של האוכלוסייה המחוסנת עם הוכחת חיסון ≥ 30 ימים לפני הופעת הסימפטומים מבין מקרים סבירים ומאושרים.

ממצאים

מתוך למעלה מ-2,600 רשומות שזוהו באמצעות חיפוש הספרות, 37 היו כשירים להכללה. אלה כללו 17 מחקרי עוקבה רטרוספקטיביים, שמונה מחקרי חתך, ארבעה דוחות מקרים, שתי סדרות מקרים ושישה דוחות התפרצות.

16 מחקרים דיווחו על מקרים אפריקאים ו-24 מקרים מדרום אמריקה. בסך הכל, מחקרים דיווחו על 40,850 מקרים חשודים (שהאבחנה שלהם התבססה על סימפטומים קליניים).

מקרים חשודים תוארו לעתים קרובות כאלה עם חום ולפחות סימפטום אחד או סימן אחד נוסף המעיד על קדחת צהובה. שלושים ושלושה מחקרים כללו 6,951 מקרים שאובחנו במעבדה; רק 537 חוסנו ביעילות.

שישה מחקרים דיווחו על מספר החיסונים; רק אדם אחד קיבל מנת חיסון שנייה. הזמן בין החיסון להופעת הסימפטומים דווח עבור 21 מקרים שאובחנו במעבדה שחוסנו ביעילות.

מבין המקרים שחוסנו ביעילות, 15 אושרו, ו-24 היו סבירים; האבחנה לא הייתה חד משמעית עבור 498 המקרים הנותרים.

הוכחת חיסון הייתה זמינה עבור תשעה מקרים מאושרים וכל המקרים הסבירים. מקרים סבירים היו שכיחים יותר בקרב אנשים בני 20≤ שחוסנו בילדות. שני מקרים מאושרים מתו, ומטופל אחד עם מחלה לא חמורה שרד.

בין המקרים הסבירים, דווח על חומרת המחלה עבור תשעה מקרים; ארבעה סבלו ממחלה קשה, וכולם שרדו. חמישה מחקרים נכללו במטה-אנליזה. השיעור המצטבר של זיהומי פריצת דרך מאומתים של קדחת צהובה היה 3% מבין המקרים המאושרים והסבירים.

בין המקרים שאובחנו במעבדה, השיעור המצטבר של מחוסנים ביעילות ולכאורה היה 15% ו-28%, בהתאמה.

מסקנות

בסך הכל, המחקר זיהה תשעה זיהומים מאושרים פורצי דרך בקדחת צהובה בין השנים 1942 ו-2020. שלושה התרחשו בין שלושה חודשים לשלוש שנים לאחר החיסון הראשוני.

לא התרחשו זיהומים מאושרים של פריצת דרך אצל אלה שחוסנו לפני 10 שנים. זיהום אחד מאושר פריצת דרך דווח בילד שחוסן בגיל 10 חודשים.

יש לציין שבקרב מקרים סבירים, שיעור גבוה יותר של זיהומים פורצי דרך התרחש בקרב אלה שחוסנו בילדות מאשר כמבוגרים. כל המקרים הסבירים והמאושרים היו ברזילאים, ו-98% מהמקרים שחוסנו ביעילות היו גם מברזיל.

ראוי לציין כי ייתכן שהקריטריונים המחמירים (הוכחת חיסונים ובדיקה וירולוגית לאבחון) הובילו להערכת חסר של זיהומים פורצי דרך.

לסיכום, הממצאים מצביעים על כך שזיהומים פורצי דרך בקדחת צהובה הם נדירים, במיוחד לאחר 10 שנים של חיסון ראשוני. זה תומך בעמדה הנוכחית של WHO לפיה חיסון בודד יכול לספק חסינות לכל החיים נגד קדחת צהובה סימפטומטית.

מחקר עתידי צריך להתמקד באימונוגניות של חיסון אצל מחוסנים בגילאים צעירים יותר ובשכיחות של זיהומים פורצי דרך בקבוצות גיל אלו.