מחקר חדש של חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ווייק פורסט שופך אור על האופן שבו ראיות מדעיות ואי הוודאות סביב שלוש תרופות לא מוכחות הוצגו על ידי התקשורת האמריקאית במהלך הימים הראשונים של מגיפת COVID-19.
הממצאים מופיעים באינטרנט ב- Journal of Medical Internet Research Infodemiology.
לצורך המחקר, החוקרים ערכו ניתוח של 479 דיווחים על הידרוקסיכלורוקין, רמדסיביר ו/או פלזמה הבראה בכלי חדשות אמריקאיים מסורתיים ומקוונים שפורסמו או שודרו בין ה-1 בינואר ל-30 ביולי 2020. שלושת המוצרים הללו היו המוקד של הרבה תשומת לב תקשורתית במהלך השלב הראשוני של המגיפה ונחקרו במחקרים קליניים רשומים בארה"ב
עיתונאים המסקרים את COVID-19 עמדו בפני משימה מאתגרת במיוחד של עדכון הציבור באקלים היפר-פוליטי מלא במידע מוטעה והסתמכות על מדע לא מבוסס. פרק זמן זה היה כאשר מומחים רפואיים והציבור הרחב נלחצו בדאגה ללמוד כמה שיותר על מניעה וטיפולים, כי עדיין לא היו תרופות או חיסונים מוכחים. זה יוצר מקרה מבחן אידיאלי לבחון כיצד התקשורת החדשותית מציגה ראיות מדעיות."
זובין מאסטר, Ph.D., פרופסור חבר למדעי החברה ומדיניות בריאות בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ווייק פורסט
צוות המחקר ניתח דיווחים חדשותיים על האופן שבו ראיות מדעיות, פרטי ראיות ומגבלות, בטיחות, יעילות ומקורות סמכות הוצגו לציבור.
"מצאנו ש-67% מהדיווחים החדשותיים כללו ראיות מדעיות, אבל רק 24% ציינו פרסומים מדעיים או כתבי עת", אמר מאסטר, מחבר המחקר המקביל.
ממשלות פדרליות או מדינות עם מומחיות מדעית היו מקורות הסמכות הנפוצים ביותר לתביעות בטיחות ויעילות על remdesivir (35%), בעוד שמומחים כמו רופאים או מדענים הוזכרו בעיקר עבור פלזמה להחלמה (38%).
אנשים בולטים, כמו סלבריטאים ופוליטיקאים, היוו 79% מהטענות לגבי הבטיחות והיעילות של הידרוקסיכלורוקין.
מאסטר אמר גם שלמרות הכללת הוכחות מדעיות, טענות רבות לגבי בטיחות ויעילות הושמעו על ידי לא מומחים, ומגבלות מדעיות הוזכרו רק לעתים רחוקות בכותרות החדשות ובפסקאות המובילות, ולעיתים רחוקות בתוך גוף הדיווחים החדשותיים.
"כאשר מדווחים על מדע, במיוחד בתקופות של אי ודאות ופחד, חשוב שלא נציג הבנה מוטה של ראיות מדעיות", אמר מאסטר.
מאסטר ציין שלעתים קרובות עיתונאים עשויים להימנע מלדון באי-ודאות מדעית כדי למנוע תגובות שליליות מהקהל, בעוד שמדענים עשויים להסס להביע אי-ודאות מחשש לאבד עניין מצד עיתונאים.
לפי מכון העיתונות האמריקאי, רק 40% מהציבור קרא מאמרי חדשות מעבר לכותרות או לפסקאות מובילות.
"זה חיוני במיוחד עם נושאים מדעיים שנויים במחלוקת, שהראיות ואי הוודאות יוצגו בצורה בולטת יותר", אמר מאסטר.
מחברי המחקר ציינו גם כי ניתן לחזק את המדע על ידי הכרה במגבלות ועל ידי הצגת המדע כתהליך המשתנה כל הזמן ומתוקן עם השגת ידע נוסף.
"עם הבנה ברורה יותר של האופן שבו המדע מתפתח ומדוע המלצות בריאות הציבור חשופות לשינויים, אולי נוכל לבנות יותר אמון וביטחון במהלך מקרי חירום עתידיים של בריאות הציבור."
