חוקרים מאוניברסיטת אומאו ואוניברסיטת טרטו מצאו שהיסטוריה של שימוש חוזר באנטיביוטיקה גורמת לפגמים במחסום הריר המגן בדרך כלל של המעי, עקב שינויים המונעים על ידי אנטיביוטיקה במיקרוביוטה. במחקר נוסף, החוקרים מצאו מנגנון בלתי תלוי בחיידקים שדרכו אנטיביוטיקה יכולה לפגוע ישירות במחסום הריר.
התוצאות פורסמו בכתבי העת המדעיים Gut Microbes ו- Science Advances.
יחד, שני מחקרים אלו מצביעים על כך שאנטיביוטיקה יכולה לפגוע בשכבת הריר באמצעות לפחות שני מנגנונים בלתי תלויים, ושעשויות להיות להן השפעות ארוכות טווח באמצעות חיידקי מעיים שהשתנו. זה עוד תומך ברעיון שיש לתת אנטיביוטיקה בצורה אחראית".
Björn שרדר, דוקטור לביולוגיה של זיהומים במחלקה לביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת אומאו
בעוד אנטיביוטיקה היא ללא ספק משאב רב ערך למלחמה בזיהום חיידקי, הולך ומתברר כי היא יכולה גם להוות סיכון רציני לבריאותנו אם משתמשים בה יתר על המידה או שימוש לרעה, כולל גרימת בעיות במעיים שלנו. מחקרים קודמים הראו את ההשלכות של טיפולים אנטיביוטיים קצרי מועד על סביבת המעיים, אך פחות ברור כיצד שימוש חוזר באנטיביוטיקה בשנים האחרונות יכול להשפיע על המעיים שלנו.
כדי להתייחס לשאלה זו, Björn שרדר וקבוצתו באוניברסיטת אומאו חברו לקבוצת מחקר באוניברסיטת טרטו באסטוניה, שבנו קבוצה מאופיינת עמוקה של אנשים שסיפקו דגימות צואה ותיעוד בריאות.
החוקרים בחרו אנשים שנטלו לפחות חמישה קורסים של אנטיביוטיקה בעבר, אך לא בתוך שישה חודשים לפני איסוף הצואה, והשוו את הרכב המיקרוביוטה שלהם לאנשים שלא נטלו אנטיביוטיקה כלשהי בעשר השנים האחרונות.
"הניתוח גילה שינויים בהרכב חיידקי המעי, למרות שהאנטיביוטיקה נלקחה לפני זמן רב. תוצאות אלו מצביעות על כך שלשימוש חוזר באנטיביוטיקה יש השפעה מתמשכת על הרכב חיידקי המעי שיכול להימשך לפחות חודשים לאחר הטיפול האחרון", אומר קרטו-לייס קריגול, דוקטורנטית באוניברסיטת טרטו.
לאחר השתלת המיקרוביוטה האנושית בעכברים ובאמצעות שיטות מיוחדות לניתוח תפקוד הריר במעי, גילו החוקרים שתפקוד שכבת הריר הופרע בעכברים שהושתלו בחיידקים מבני אדם עם היסטוריה של שימוש חוזר באנטיביוטיקה. התרחבות הריר פחתה, ושכבת הריר הפכה לחדירה, מה שמאפשר לחיידקים להתקרב לרירית המעי.
"בהסתכלות על החיידקים הקיימים במעי ביתר פירוט, יכולנו לראות שחיידקים הידועים כמי שניזונים משכבת הריר היו נוכחים ברמות גבוהות יותר בעכברים אלה. הדבר תומך עוד יותר בתפקיד של חיידקי המעי בקביעת עד כמה מחסום הריר יכול לתפקד", אומרת רייצ'ל פיני, דוקטורנטית במחלקה לביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת אומה.
מחקר נפרד שנערך בשיתוף פעולה בינלאומי אחר, הראה עוד כי אנטיביוטיקה יכולה גם לשבש ישירות את מחסום הריר באופן בלתי תלוי בחיידקי המעי.
על ידי מתן האנטיביוטיקה ונקומיצין לעכברים רגילים ו'נטולי חיידקים', החוקרים הצליחו להראות שאנטיביוטיקה זו יכולה לפעול ישירות על מחסום הריר, ללא תלות בחיידקי המעי. ניסויים משלימים ברקמת המעי בוצעו באוניברסיטת אומאו והראו שהאנטיביוטיקה עלולה לשבש את התרחבות הריר תוך דקות ספורות מהיישום.
עובדות: חיידקי המעיים שלנו
חיידקי המעיים שלנו חיוניים לעיכול מזון ולאימון מערכת החיסון. עם זאת, פעילותם חייבת להיות מווסתת בקפידה על ידי גופנו כדי למנוע סיכון בריאותנו. המעיים מרופדים בשכבת ריר המתרחבת ללא הרף, שבדרך כלל חיידקים אינם יכולים לעבור. אם סביבת המעיים מופרעת, למשל על ידי שינוי תזונה או שימוש באנטיביוטיקה, מחסום הריר עלול לאבד את יכולתו לתפקד כרגיל. זה מאפשר לחיידקים להגיע לרירית המעי ולעורר דלקת ואולי אף לתרום להתפתחות מחלות כמו IBD.
חיידקי מעי מסוימים "מזינים" ממרכיבים של מחסום הריר, מה שהופך את השכבה לדקיקה יותר. למרות נורמלי ברמות נמוכות במעי הבריא, "האכלה" מוגזמת עלולה לפגוע בתפקוד מחסום הריר.
