כאשר חולה שנפגע אנושות מתקבל לבית החולים, כמה חמצן משלים עליהם לקבל? מחקר חדש שפורסם השבוע ב רשת JAMA פתוחה בהובלת החוקרים בבית הספר לרפואה באוניברסיטת קולורדו מציע שזה לרוב פחות מהתקן הנוכחי.
"הרעיון היה באופן מסורתי כי טראומה קשה גורמת ללחץ לגופם של המטופלים, ואנחנו רוצים לספק כמה שיותר חמצן למוח ולאיברים חיוניים מכיוון שהם מאבדים דם", אומרת אדיט גינדה, MD, MPH, פרופסור לרפואת חירום ומובילה של חוקרים מעט משותפים, מהשבת השבעה, שהשמשות את השבת, השבעה, שהשמשות, שהשמשות, שהשמשות, השקעיות של השבעה, נמחקת, תוצאות דומות, ולעיתים טובות יותר, עבור חולי טראומה למבוגרים.
"הבעיה במתן כל כך הרבה חמצן היא שמולקולות המוגלובין יכולות לשאת רק כל כך הרבה חמצן, ואם אתה יתר על המידה, אתה מספק שלא לצורך עודף חמצן לריאות. זה יכול להזיק, במיוחד כאשר חולי טראומה אלה סובלים מריאות בריאים וקטנות נושמות," הוא אומר.
גינדה ומשתפי פעולה עמיתים במרכז CU לרפואת קרב ומחקר שדה קרב (קרב) אומרים כי מחקר זה, עם מימון של משרד ההגנה האמריקני (DOD) לחול על לוחמי מלחמה במיוחד בסביבות משאבים נמוכים, יכול גם לפעול כבסיס לשיפור סטנדרטים של טיפול בחולי טראומה ברחבי המדינה.
עד כה זה כבר נלקח בפרקטיקות בריאות צבאיות.
תפקידה של נורמוקסמיה בהחלמת טראומה
המחקר התרחש בשמונה מרכזי טראומה ברמה 1 ברחבי ארה"ב, עם צוות המחקר Save-O2 והירשם כמעט 13,000 חולים. החוקרים שאלו האם מיקוד לנורמוקסמיה, המוגדרת כרוויה חמצן היקפית של 90-96%, עשויה להגדיל בבטחה את מספר הימים הנטולי החמצן המשלימים. המטופלים קיבלו רק את החמצן שהם היו זקוקים להם – לרוב אף אחד מהם בכלל – כדי לשמור עליהם בטווח הנורמוקסמיה.
החוקרים גילו שהם הצליחו לספק בבטחה חמצן פחות משלים מבלי להשפיע לרעה על התמותה או על הזמן שהוקדש בהיפוקסמיה, חוסר חמצן שיכול לפגוע בגוף.
"ראינו עדויות חזקות לכך שהמטופלים עשו לפחות גם על ידי היותנו בטווח הנורמוקסמיה הזה. זה היה טוב", אומרת גינדה. "רצינו אז לראות את התוצאה הקלינית שלהם, שאותה מדדנו עם ימים נטולי חמצן משלימים, שילוב של הישרדות וזמן הקבלה בקבלת חמצן משלים. בסך הכל, ראינו אות לשיפור, במיוחד כאשר חולים לא היו על המאוורר. חולים היו יותר ימים בחיים וחופשי תוסף חמצן ובילינו זמן רב בבית החולים, אשר סימן חיובי."
חולים בטווח הנורמוקסמיה לא צפויים להבחין בהבדל בנשימה שלהם בהשוואה לאלו ברמה הגבוהה ביותר של רוויה בחמצן.
"אם החמצן שלך מתחיל להיות נמוך, מתחת ל 88%, תתחיל להרגיש קוצר נשימה, או שאתה עובד קשה כדי לנשום נשימות עמוקות יותר. אבל כאן, אנו מכוונים לטווחים רגילים פיזיולוגית, כך שגופך די תוכן בטווח הזה," אומרת גינדה.
משדה הקרב לבתי חולים אזרחיים
עבודת הצלה O2 החלה עם תפקיד צבאי.
"משימות פינוי קרביות רבות מתוכננות כשגמרו להן החמצן", אומרת גינדה. "המטרה שלנו הייתה לקבוע אם הצבא יכול לספק בבטחה טיפול בקו החזית ולהפנות חולים עם פחות חמצן."
עד כה היו עדכונים ל -10 הנחיות מערכות טראומה משותפות רלוונטיות ובשנת 2023 הוענקו גינדה וצוות המחקר שלו הישג מחקרי יוצא מן הכלל בסימפוזיון המחקר של מערכות הבריאות הצבאיות על התקדמותם בפרוטוקולי טיפול בחמצן.
כמו חלק גדול מהעבודה במרכז CU למחקר קרבי, העבודה חלה הן במסגרת הצבאית והן מחוצה לה.
"אנו יכולים לעשות את אותו המדע שיועיל לאזרחים אך גם יועיל לצבא. להבין כמה חמצן מספיק ולראות כיצד אנו יכולים להפחית את כמות החמצן המשלים יועיל לצבא, אך הוא חשוב גם במסגרות אזרחיות ונמוכות גם", אומרת גינדה.
הגבול הבא במסירת חמצן
עם שחרור הממצאים הללו, גינדה אומר שהוא ההנחיות המלאות לקווה יתחילו להתפתח ולהועיל לחולי טראומה ברחבי הארץ.
"שינויים נוטים לקחת יותר זמן בצד האזרחי. זה ערמומי יותר מכפי שהוא עם הצבא, אך בתקווה, עם הפרסום הזה בעל השפעה גבוהה ומצגות נוספות, נראה שההנחיות הללו משתנות עם הזמן", הוא אומר.
כעת, גינדה וצוות המחקר קיבלו מימון נוסף של מחלקת ההגנה כדי לתכנן מה הלאה.
כעת הם בודקים מכשיר טיטרציה של חמצן אוטונומי, הנקרא O2Matic, הפועל באמצעות בקרה פיזיולוגית לולאה סגורה המודדת חמצן ומספק אותו למטופל לפי הצורך. אדם כבר לא יצטרך להפוך ידית כל כמה שעות כדי להתאים את רמות החמצן. "זה נותן למטופל את הסכום שהם צריכים – לא יותר, לא פחות," הוא מסביר.
המכשיר אושר לשימוש באירופה אך טרם הוערך בארה"ב, ולכן גינדה וצוותו מובילים את ניסוי ההרשמה עם מנהל המזון והתרופות האמריקני כדי להעריך את יעילות המכשיר בהגעה לרוויה של חמצן יעד.
"למכשיר זה יש פוטנציאל לשפר משמעותית את האופן בו אנו נותנים חמצן בעת הצורך", אומרת גינדה. "אנו חושבים שזה יכול להיות העתיד. כעת, לאחר שהוכחנו כי יעד הנורמוקסמיה הוא בטוח ורצוי, השלב הבא הוא להבין כיצד ליישם אותו בצורה יעילה יותר ובסולם רחב יותר."
