אי פוריות היא בעיה שפוגעת בין 8% ל-12% מהזוגות בגיל הפוריות ברחבי העולם – עבור חלקם הבעיה קוטעת פרויקט חיים, שהוא הרצון להביא ילדים לעולם ולבנות משפחה. ההתקדמות בטכנולוגיה וברפואה אפשרה טיפולי רבייה מסייעים, אך הם עלולים לסחוט פיזית ופסיכולוגית עבור הזוגות המעורבים, במיוחד בגלל ציפיות לתוצאות שאולי לא יושגו.
ההשפעה הרגשית של הטיפול מתועדת היטב בספרות המדעית. לתסכול מתוצאות שליליות יש השפעה על הרווחה הפסיכולוגית והחברתית של בני הזוג, שעלולים לפתח תסמינים כמו דיכאון, חרדה, כעס ומתח ובכך להרע את איכות חייהם. כעת, לראשונה, מחקר שנתמך על ידי FAPESP ובוצע בבית הספר לרפואה ABC (FM-ABC) בסנטו אנדרה, עירייה במחוז המטרופולין של סאו פאולו (MRSP), בברזיל, בחן עבודה-משפחה קונפליקטים בחולים אלו, שיכולים להיות קשורים להיעדרויות תכופות עקב פגישות רפואיות או בדיקות, למשל.
התוצאות, שפורסמו בכתב העת פסיכולוגיה, בריאות ורפואהמצביעים על כך שרמות הקונפליקט בין עבודה למשפחה גבוהות יותר בקרב גברים, בעוד שמתח משפיע יותר על נשים.
סה"כ נחקרו 242 זוגות שעברו טיפול רבייה מסייע במכון Ideia Fértil, מקושר ל-FM-ABC, ב-MRSP. בקרב המשתתפים, הגיל החציוני היה 37 שנים; 60% היו נשים; 67% היו בעלי תואר אוניברסיטאי; 37% היו נשואים יותר מעשר שנים, 26% בין חמש לעשר שנים ו-37% במשך חמש שנים או פחות.
ברוב המקרים, טיפולי רבייה מסייעים דורשים זמן והשקעות כספיות גדולות, מה שעלול להלחיץ מטופלים עובדים. עם זאת, בספרות המדעית חסרים נתונים על ההשפעה של הליך זה על קונפליקטים בין עבודה למשפחה.
חולים עקרים העוברים טיפול עלולים להסתכן באובדן מקום עבודתם עקב היעדרות תכופה לפגישות רפואיות ולבדיקות. כך למשל, מקובל שאישה מבקשת אישור רפואי ללא לוגו המרפאה כדי שהמעסיק שלה לא ידע שהיא מנסה להיכנס להריון".
ויקטור זאיה, פרופסור בתוכנית לתואר שני במדעי הבריאות ב-FM-ABC והמחבר הראשי של המחקר
בנוסף, מטופלים אלו עלולים לחוות גם תפוקה מופחתת, קשיי ריכוז, אתגרים בניהול תופעות לוואי תרופתיות וקשיים בניהול זמן. "קונפליקט בין עבודה למשפחה מתרחש כאשר אנשים אלו חווים מתח כאשר הם מנסים למלא את האחריות המקצועית והאישית שלהם. רבים חווים מתח, עייפות, תשישות רגשית, הפרעות שינה, חוסר שביעות רצון, בעיות זוגיות וירידה בתפוקה. התוצאה יכולה להיות קונפליקטים בין אלה. תפקידים, עם השלכות פיזיות ופסיכולוגיות".
סולמות הערכה
כדי להגיע לתוצאות, החוקרים השתמשו בשאלונים מקוונים כדי להעריך את הזוגות. הם ענו על שאלות מארבעה סולמות עם תוקף בינלאומי: Infertility-Related Stress Scale-Brazil (IRSS); Connor-Davidson Resilience Scale 10 (CD-RISC 10); סולם תמיכה חברתית נתפסת (PSSS); וסולם עימותים בין עבודה למשפחה.
בסולם הלחץ הקשור לאי-פוריות, המתנדבים ענו על 12 שאלות על מתח בין-אישי (איך מצבי פוריות ישבשו את חיי היומיום של האדם עם חברים, משפחה, בן/בת זוג) ושאלות על מתח תוך-אישי (עד כמה בעיית הפוריות משפיעה על הרווחה הפיזית והרגשית שלו) -יְצוּר).
בסולם החוסן ענו המשתתפים על עשר שאלות על יכולתם להסתגל לשינויים בחיים; על התגברות על קשיים לאחר מחלה או בעיות אחרות; ועל היכולת לחשוב בבהירות כאשר נמצאים בלחץ, בין היתר.
ההבדל במקרה הזה, מסבירה זאיה, הוא שהמחקר התמקד במשהו שהתרחש באותה תקופה – טיפול הרבייה בסיוע – בעוד שמחקרים רבים על חוסן שואלים על משהו שכבר קרה בעבר, ומחפשים זיכרונות. "במחקר שלנו, אנשים התחילו טיפולי רבייה. אז ההשפעה, המצב המסוכן, נחווה בעכשיו".
הכלי השלישי בו נעשה שימוש בסקר היה סולם התמיכה החברתית הנתפסת, שכפי שמרמז שמו, הוא סולם בן 29 שאלות שנועד להבין האם המשתתף מקבל ותופס כל סוג של תמיכה רגשית או מעשית מבן זוגו, ממשפחתו ו חברים.
לבסוף, החוקרים יישמו את סולם הקונפליקט בין עבודה למשפחה – החשוב ביותר במחקר. מטרתו להעריך את ההפרעה בין המשפחה וסביבות העבודה בתוך שני תת-סולמות: התערבות בעבודה במשפחה והתערבות משפחתית בעבודה.
בניתוחים, המשתתפים הגברים הראו חוסן רב יותר ורמות נמוכות יותר של מתח, הן תוך אישי והן בין אישי, בהשוואה לנשים שעברו טיפולי פוריות. עם זאת, החולים הגברים דיווחו על רמות גבוהות יותר של הפרעות בעבודה במשפחה. בנוסף, היו הבדלים משמעותיים בסכסוך בין עבודה למשפחה על סמך הכנסתם של בני הזוג: בעלי הכנסה גבוהה יותר דיווחו על יותר הפרעות.
מצד שני, המחקר מצא שלנשים שעברו טיפולי פוריות היו רמות נמוכות יותר של חוסן ורמות גבוהות יותר של מתח, מה שהכותבים מציעים עשוי להיות מוסבר על ידי הציפיות החברתיות לגבי אמהות, הנחשבת לתפקיד מרכזי עבור נשים. החוקרים מצאו גם מתאמים מובהקים בין חוסן ותמיכה רגשית, מתח תוך אישי ולחץ בין אישי.
"סטרס לבדו לא מסביר קונפליקט עבודה-משפחה. אבל הגענו למסקנה שאם לאדם יש יותר לחץ, מעט תמיכה חברתית ופחות חוסן, סביר להניח שיהיו לו רמות גבוהות יותר של קונפליקט. ואם הוא לא יכול לנהל את הקונפליקטים האלה , כנראה יהיה להם יותר לחץ, מה שיוביל לסוג של מעגל קסמים", מסביר זאיה.
מנקודת מבט של תרגול קליני, אומר Zaia, ממצאים אלה יכולים להנחות אנשי מקצוע בתחום הבריאות בעבודה עם זוגות כדי לחזק אסטרטגיות לשיפור וחיזוק היבטים של חוסן ותמיכה רגשית. "כל הנושאים חשובים. הזוג הזה סובל. אנחנו צריכים לשפר את התקשורת והתמיכה, כמו גם לעבוד על אסטרטגיות לניהול מתח כדי שיוכלו להסתגל טוב יותר לטיפול", הסביר החוקר.
לדברי זאיה, ישנן שתי דרכים לנסות להתגבר על קונפליקטים אלו: חוסן (שהוא היכולת להסתגל לשינויים משמעותיים בחיים) ותמיכה חברתית. חוסן נחשב לגורם מגן מכיוון שהוא יכול למתן את הקשר בין מתח ואיכות חיים, ולהפחית את ההשפעות השליליות האפשריות של מתח הקשורות לאי פוריות. ותמיכה חברתית, בתורה, עוזרת כי להיות מוקף באנשים המספקים תמיכה רגשית ומעשית יכולה להפחית את הנטל הרגשי של אי פוריות ואולי להקל על אתגרי הטיפול.
רבייה בסיוע
אי פוריות מוגדרת כחוסר יכולת להיכנס להריון לאחר לפחות שנה אחת של יחסי מין לא מוגנים. טיפולי רבייה מסייעים זמינים, אך הם גוזלים זמן ויקרים. ישנם מעט שירותים ב-Sistema Único de Saúde (SUS, רשת בריאות הציבור הלאומית של ברזיל) המציעים את הטיפול הזה – והם מגבילים מאוד (הטלת מגבלות גיל, למשל).
דו"ח של קרן האוכלוסין של האו"ם (UNFPA) בברזיל, שפורסם במרץ 2024, מצביע על כך שלברזיל יש 192 מרפאות רבייה בסיוע, מתוכן רק 11 ציבוריות (6%). בשנת 2023, עלות מחזור הפריה חוץ גופית שלם נעה בין 15,000 ל- 100,000 BRL, בהתאם למספר הניסיונות, ההליך בו נעשה שימוש ומיקום המרפאה. המרפאה המעורבת במחקר היא ארגון חברתי והמטופלים המטופלים בה משלמים רק את עלות הטיפולים שמתחילים ב-3,000 ברלין.