בראיון עיתונאי גנומי משכנע שפורסם היום, הכוכב המדעי העולה ד"ר מייקל ווילר חושף את הממצאים המהפכניים על האופן בו פסיכדלים מעצבים מחדש את התקשורת בין המוח למערכת החיסון, ועלולים להפוך טיפולים להפרעות פסיכיאטריות ומחלות דלקתיות כאחד.
מגשר בין חלוקת גוף הנפש
כעוזר פרופסור בבית הספר לרפואה של הרווארד וחוקר בבית החולים בריגהם ונשים, ד"ר ווילר עומד בגבול נוירואימונולוגיה, שדה הבוחן כיצד מערכות העצבים והחיסון מתקשרים. המחקר פורץ הדרך שלו, שאושר לאחרונה ב טֶבַע (23 באפריל 2025; https://doi.org/10.1038/s41586-025-08880-9), מדגים כי פסיכדלים כמו פסילוציבין אינם משפיעים רק על נוירונים: הם מעצבים מחדש את התגובות החיסון מחדש קשורות לפחד ולחץ.
"מצאנו כי אסטרוציטים באמיגדלה משתמשים בקולטן ספציפי הנקרא EGFR כדי להגביל את הפחד הנגרם על ידי לחץ", מסביר ד"ר ווילר. "כאשר לחץ כרוני משבש את האיתות הזה, הוא מוביל למפלס הכולל תאים תושבי מוח ותאי חיסון שמגדילים בסופו של דבר את התנהגות הפחד. מה שמרתק הוא שתרכובות פסיכדליות יכולות להפוך את כל התהליך הזה."
ממצא זה מייצג שינוי פרדיגמה בהבנת הפוטנציאל הטיפולי של הפסיכדלים. במקום פשוט לפעול בנתיבים עצביים, נראה כי תרכובות אלה מכוונות מחדש מעגלים נוירואימוניים שלמים. האם פעולה כפולה זו יכולה להסביר מדוע פסיכדלים מראים הבטחה על מצבים מגוונים מדיכאון להתמכרות? ואולי הם בסופו של דבר מוכיחים מועילים לטיפול בהפרעות דלקתיות שאין להן רכיב פסיכיאטרי נראה לעין?
ממגן משפטי ועד חוקר מוח-חיסוני
המסע של ד"ר ווילר לפריצת דרך זו החל במקום בלתי צפוי, משרד הסנגור הציבורי בבולטימור סיטי. ד"ר ווילר משקף כי "הרגשתי שפעולותיהם של האנשים שהגנו קשורים כל כך קשורים לנסיבות הסביבתיות שלהם, כולל התעללות פיזית או רגשית מעבר לשליטתם, עד שהייתי נואש להבין את פעולותיהם הפנימיות של דעתם."
חוויה מוקדמת זו עיצבה את משימתו המדעית לפתח כיצד גורמים סביבתיים כוללים לחץ וטראומה מעצבים את הנוירוביולוגיה הפנימית שלנו. בעקבות התשוקה הזו הוא קיבל את ההחלטה האמיצה להצטרף למעבדה של אימונולוג במהלך אימוניו לאחר הדוקטורט למרות שאין לו רקע בתחום.
"אחת הבחירות המאיימות ביותר שעשיתי הייתה להצטרף למעבדה של אימונולוג במהלך הפוסט-דוק שלי", מציין ד"ר ווילר. "התאמנתי רק במדעי המוח באותה נקודה, כך שכשהסתכלתי על העיתונים של פרנסיסקו על תאים דנדריטים ותאי T, הייתי עצבני למה אני נכנס."
קפיצה בין תחומית זו הוכיחה טרנספורמטיבית. על ידי איחוד תובנות ממדעי המוח ואימונולוגיה, ד"ר ווילר זיהה ערוצי תקשורת נסתרים בעבר בין המוח למערכת החיסון שעשויים לעזור להסביר מדוע טיפולים פסיכיאטריים מסורתיים לעתים קרובות מניבים תוצאות לא עקביות.
מיפוי ממשק גוף המוח
המעבדה של ד"ר ווילר מעסיקה טכנולוגיות מתקדמות הכוללות סינון גנומי, ניתוח תאים יחיד ומחקרים התנהגותיים כדי ליצור את מה שהוא מתאר כ"תרשים חיווט "של תקשורת חיסונית במוח.
האחרון של הצוות שלו טֶבַע הפרסום מדגים שכאשר לחץ כרוני משבש את האיתות הרגיל באזור המוח המפתח Amygdala-A לעיבוד פחד-הוא מעורר מפל דלקתי הכולל תאים חיסוניים בקרום המוח (קרומי המגן המקיפים את המוח). ראוי לציון, פסיכדלים יכולים להפריע לתהליך זה במספר נקודות, ולהפחית הן את הצטברות תאי החיסון והן את התנהגויות הפחד.
מחקר זה מעלה שאלות מסקרנות לגבי גישות מסורתיות להפרעות פסיכיאטריות. אם למצב בריאות הנפש יש רכיבים חיסוניים משמעותיים, האם עלינו לחשוב מחדש על אסטרטגיות טיפול המתמקדות אך ורק במועברים עצביים? האם סוכנים טיפוליים חדשים שממוקדים מסלולי עצבים וגם חיסון יכולים להיות יעילים יותר מהאפשרויות הנוכחיות?
במבט קדימה, ד"ר ווילר רואה מהפכה במחשבה על הפרעות נוירו -פסיכיאטריות. "אני נרגש מהסיכוי לזהות לולאות תקשורת של גוף המוח כתכונה מהותית של הפיזיולוגיה", הוא קובע. "לעתים קרובות, אנו חושבים על הפרעות בריאות הנפש על סמך תסמיני ההתנהגות שלהם. עם זאת, ככל הנראה אנו משאירים את הביולוגיה הבסיסית הרבה על השולחן על ידי התמקדות אך ורק במוח."
מדעי צוות ושיתוף פעולה חוצה תחומי
ד"ר ווילר מדגיש כי הצלחתו נובעת ממדעי הצוות השיתופי ולא מגאונות בודדת. כמנהיג מעבדה, הוא מעריך להפגיש אנשים עם רקע מדעי מגוון כדי ליצור תובנות סינרגיסטיות שאף אדם לא יכול להשיג לבד.
"החלק האהוב עלי הוא להכניס אנשים למעבדה ולצוות שלנו עם רקע מדעי (ואישי) שונה לחלוטין כדי שכולם יעבדו יחד", אומר ד"ר ווילר. "זה מקל על האבקה צולבת בין רעיונות שיכולים לקרות רק ברמה הארגונית."
גישה זו משקפת את הרשעתו של ד"ר ווילר, שהוקמה במהלך שנותיו לתואר הראשון בג'ונס הופקינס, כי "אתה לא יכול לעשות מדע נהדר בלבד, כולם צריכים צוות נהדר." זו פילוסופיה שהנחתה את מסעו האקדמי ואת גישת המחקר שלו.
הראיון העיתונאי הגנומי של ד"ר מייקל ווילר הוא חלק מסדרה גדולה יותר בשם Innovators & Reseists המדגישים את האנשים שמאחורי הפריצות המדעיות המשפיעות ביותר של ימינו. כל ראיון בסדרה מציע תערובת של מחקר חדשני והשתקפויות אישיות, ומספק לקוראים מבט מקיף של המדענים המעצבים את העתיד. על ידי שילוב התמקדות בהישגים מקצועיים עם תובנות אישיות, סגנון ראיון זה מזמין נרטיב עשיר יותר שעוסק ומחנך את הקוראים. פורמט זה מספק נקודת התחלה אידיאלית לפרופילים המתעמקים בהשפעת המדען על השדה, תוך נגיעה גם בנושאים אנושיים רחבים יותר. מידע נוסף על מנהיגי המחקר ועל הכוכבים העולים המוצגים במחדשים ורעיונות שלנו – סדרות הראיונות של העיתונות הגנומית ניתן למצוא באתר הפרסומים שלנו: https://genomicpress.kglmeridian.com/.
הראיון העיתונאי הגנומי ב פסיכדלים תחת הכותרת "מייקל א. ווילר: פסיכדלים ומעגלים נוירואימוניים-מה טיול מוזר, אכן," זמין בחופשיות באמצעות גישה פתוחה ב- 6 במאי 2025 ב פסיכדלים בהיפר -קישור הבא: https://doi.org/10.61373/pp025k.0011.
