מחקר של אוניברסיטת אינדיאנה מביא נקודת מבט חדשה ומקיפה לגוף עדויות הולך וגדל, מה שמרמז כי שימוש קל עד בינוני בתרופות כאב אופיואידים שנקבעו במהלך ההיריון אינו גורם לסיכון מוגבר להפרעת ספקטרום אוטיזם (ASD) או הפרעת קשב/ היפראקטיביות (ADHD) אצל ילדים.
המחקר בוחן אסוציאציות מתועדות בין תרופות לכאבי אופיואידים שנקבעו במהלך ההיריון לבין הסיכון המוגבר לשתי ההפרעות הנוירו -התפתחותיות. זה מסיק כי גורמים אחרים, ולא חשיפה עוברית לתרופות לכאבי אופיואידים, עשויים להסביר את הסיכון המוגבר לאוטיזם והפרעות קשב וריכוז אצל ילדי אנשים שקיבלו מרשמים לאופיואידים במהלך ההיריון.
מחקר זה "עוזר לספק מידע נוסף לאנשים בהריון ולרופאים שלהם שמנסים לקבל החלטות מורכבות כיצד לנהל את הכאב בצורה הטובה ביותר במהלך ההיריון," אמרה הסופרת הראשונה אמה קלירי, סטודנטית לתואר שני במעבדה של החוקר המשותף של המחקר, פרופסור בריאן ד'אונופריו במחלקה למדעי הפסיכולוגיה והמוח.
אמנם הם אינם מסוגלים לשלול סיכונים מוגברים קטנים לאוטיזם והפרעות קשב וריכוז עם כמויות גבוהות של חשיפה, שהיו נדירות בנתונים שלנו, התוצאות מראות כי אין השפעה סיבתית של משככי כאבים אופיואידים שנקבעו על הסיכון לשתי הפרעות עצביות נפוצות אלה. "
אמה קלירי, לומדת סופרת ראשונה וסטודנטית לתארים מתקדמים, אוניברסיטת אינדיאנה
ממצאי המחקר מראים עוד כי המחבר המשותף איישה סוג'אן, עמית פוסט-דוקטורט בבית הספר לרפואה באוניברסיטת סטנפורד, ציין כי האסוציאציות שנצפו בין חשיפה לפני הלידה למשככי כאבים אופיואידים ושני גורמים נוירו-פיתוחים-אופידיזם-אופידיזם של ADHD-are-are, המובילים את המניעה של אופיטידיות עצמאיות לאו-אופידיות עצמאיות.
חקר נתונים ועיצובים
המחקר משך את הנתונים הנרחבים של רישומים מבוססי אוכלוסייה שוודים, כולל יותר מ -1.2 מיליון לידות בשבדיה משנת 2007 עד 2018, כאשר ניתוח הסיכון של ASD, ביניהם 4.4% נחשפו לתרופות אופיואידים שנקבעו במהלך ההיריון. ניתוחים של סיכון ADHD כללו יותר מ- 900,000 לידות משנת 2007 עד 2015.
החוקרים העריכו סיכונים על בסיס טווח המינון ומשך החשיפה המצטברת במהלך ההיריון. על ידי ניתוח הנתונים ממגוון נקודות מבט, המחקר היווה גם מגוון של גורמים מבלבלים אפשריים. בהשוואה בין ילדים שנחשפו לתרופות לאופיואידים לילדים שלא נחשפו, התוצאות הציעו סיכון מוגבר עם מינונים גבוהים יותר, בדומה למה שנצפה במחקרים קודמים.
עם זאת, כאשר הם מותאמים סטטיסטית לגורמים כמו גיל ההורים ומצבים פסיכיאטריים, והשתמשו במערכת צרה יותר של קבוצות השוואה כדי להסביר את המאפיינים המשותפים בין הקבוצות, הסיכונים שנצפו פחתו. ראוי לציין כי כאשר השוואה בין ילדים חשופים לילדים שלא נחשפו שההורה של ילידתם נקבעו לאופיואידים בשנה שלפני ההתעברות אך לא במהלך ההיריון, הורדה את הסיכון המוגבר לאוטיזם והפרעות קשב וריכוז בקרב הילדים החשופים.
באופן דומה, הסיכון לתנאים נוירו -התפתחותיים אלה נעלם כאשר השוו בין אחים חשופים באופן דיפרנציאלי. עיצובים אלה מספקים בדיקה חזקה של ההשפעות הסיבתיות של תרופות אלה מכיוון שהם אפשרו לחוקרים להחזיק בקביעת חלק מהמאפיינים המשותפים של אנשים שנקבעו לאופיואידים סביב זמן ההריון והגורמים הגנטיים והסביבתיים הנפוצים לאחים.
המחקר, שכותרתו "שימוש משכך כאבים אופיואיד שנקבע בהריון ובסיכון להפרעות נוירו -התפתחותיות אצל ילדים: מחקר רטרוספקטיבי בשבדיה", פורסם ב- 16 בספטמבר בכתב העת Journal רפואת PLOSו
כפי שהסביר קלירי, "הדרך בה אנו לוקחים יחד את הממצאים שלנו, היא שכן, בתחילה, אנו מתבוננים בסיכון מוגבר זה למינון גבוה ומינונים נמוכים. אך ככל שאנו מגדילים את ההתאמה שלנו למקורות שונים להטיה פוטנציאלית, תוך התאמה של פרוקסים של מצב סוציו-אקונומי, היסטוריה של בריאות הנפש של הורים, מאפיינים של ההיריון, אבחנות של תנאים כואבים, משוואת אופידאלית, ובסביבה, עבור רבים מהדברים האלה שעלולים להיות מבלבלים את האסוציאציות שלנו.
קלירי הוסיף, "וכאשר עושים זאת, הסיכונים שאנו רואים בתחילה נעלמים. כפי שמחקרים קודמים בדקו, מאפייני הרקע הללו יגרמו לשניכם סביר יותר להיחשף לאופיואידים שנקבעו ולהגדיל את הסיכון ל- ASD ו- ADHD."
אחד התכונות החדשניות של המחקר היה השימוש באלגוריתמי כריית טקסט, טכניקה חדשה ששימשה בעבר כמה מהמחברים כדי ללמוד שימוש בתרופות נגד הפרעות קשב וריכוז, אך טרם הוחל על שימוש באופיואידים שנקבעו. טכניקה זו אפשרה לחוקרים לקחת בחשבון את ההוראות הכתובות על כל מרשם ובכך לשקול את הווריאציות האפשריות באופן שבו המטופלים לוקחים את התרופות בפועל.
"עם המחלקות המבוססות על בית מרקחת," אמר קלירי, "תמיד יש אי וודאות, אבל עם כריית טקסט של 'לפי הצורך במינונים' או מרשמים עם טווח, כמו 1-3 כדורים ביום, הצלחנו לבדוק גרסאות אפשריות שונות של חשיפה-ובכלל ניתוחים שמצאנו תוצאות שהופכנו."
המחקר כלל גם עבודה במספר תחומים ותחומים. כפי שהוסיף ד'אונפריו, "זו דוגמה נהדרת לאופן בו שיתופי פעולה בין חוקרים, קלינאים ומהנדסי נתונים יכולים למנף מערכי נתונים גדולים כדי לעזור לענות על שאלות קליניות מרכזיות, במיוחד כאשר אין אפשרות לבצע ניסויים מבוקרים אקראיים."
טייקאות וכיוונים עתידיים
הממצאים מספקים בסופו של דבר בהירות רבה יותר עבור אלו המבקשים לטפל בכאב במהלך ההיריון ככל שהם מציעים כי תרופות נגד כאבים באופיואידים אינם גורמים לסיכון מוגבר באופן משמעותי לאוטיזם והפרעות קשב וריכוז. עם זאת, הממצאים מתחננים גם לשאלה: מה הם הגורמים הבסיסיים לעלייה בסיכון לאוטיזם ולהפרעות קשב וריכוז בקבוצת ילדים זו, וכיצד ניתן לטפל בהם?
"אנחנו צריכים יותר הסבר," אמר קלירי. "זה יכול להיות הכאב והתהליכים הפתופיזיולוגיים העומדים בבסיס, זה יכול להיות גנטיקה. אבל אנשים שאולי יש סיכוי גבוה יותר שיועברו לאופיואיד עשוי להזדקק גם לתמיכה רבה יותר כדי לסייע בניהול תסמינים לאורך ההיריון שלהם."
יש צורך במחקר נוסף כדי להסביר את פעולות הגורמים הללו. ובכל זאת, כפי שהוסיפה מחברתה המשותפת, סוג'אן, "התוצאות מבהירות את הצורך הקריטי לספק לאנשים בהריון הסובלים מכאבים עם תמיכה פסיכוסוציאלית וכלים מבוססי-כאב מבוססי ראיות, הן תרופות והן לא תרופות."
