במחקר שפורסם לאחרונה ב חומרים מזינים, חוקרים סוקרים כיצד מחסור בוויטמין D משפיע על הסיכון לתמותה הקשורה מסרטן.
לִלמוֹד: סקירת מטריה על הקשר בין רמות ויטמין D וסרטן. קרדיט תמונה: Tatyana Soares / Shutterstock.com
ויטמין D וסרטן
בין 2007 ל-2017 דווח על עלייה של 25% בתמותה מסרטן העולמית. עד שנת 2019, סרטן גרם ליותר מ-30% ממקרי המוות במערב אירופה, ובכך הפך אותו לגורם המוות השני בשכיחותו.
העלייה בשיעורי הסרטן מיוחסת בעיקר לאוכלוסייה המזדקנת. מחסור בוויטמין D קשור לגיל נקשר לעלייה בשכיחות הסרטן ובתמותה.
מחקרים קודמים הראו שרמות גבוהות יותר של 25 הידרוקסי ויטמין (OH)D בעקבות חשיפה לקרינה אולטרה סגולה (UV-B) עשויות להציע השפעות הגנה מפני סרטן. עם זאת, יש צורך במחקר נוסף כדי להבהיר את הקשר הסיבתי בין רמות ויטמין D ותוצאות סרטן, כמו גם לטפל במגבלות המתודולוגיות של מחקרים קיימים.
לגבי המחקר
בעקבות פרוטוקול רשום International Prospective Register of Systematic Reviews (PROSPERO), המחקר הנוכחי דבק ברשימת הביקורת המועדפת על פריטי דיווח מועדפים לביקורות שיטתיות ומטה-ניתוחים (PRISMA) עם שינויים לעיצוב המטריה שלו.
החוקרים השתמשו בגישה המבוססת על סקירת מטריה קודמת באמצעות מסגרת האוכלוסיה, התערבות, השוואה, תוצאה, עיצוב מחקר (PICOS) כדי לבנות את אסטרטגיית החיפוש, תוך התמקדות באוכלוסיות בסיכון או שאובחנו עם סוגי סרטן ספציפיים. סקירות שיטתיות, עם או בלי מטה-אנליזות, נכללו במחקר הנוכחי אם הן כללו לפחות שני מחקרים אקראיים מבוקרים (RCTs) או מחקרי עוקבה ופורסמו באנגלית או בגרמנית בין 2010 ל-2020.
חיפושים נערכו ב-PubMed ובספריית Cochrane. סקירות רלוונטיות אורגנו באמצעות Citavi, בעוד שהנתונים חולצו לטבלאות המפרטות את מאפייני המחקר והתוצאות עבור כל סוג סרטן.
איכות הביקורות הנכללות הוערכה בעזרת הכלי A Measurement to Assess Systematic Reviews (AMSTAR) 2, המתאים לסקירות המכילות גם RCT וגם מחקרים תצפיתיים. ביקורות דורגו על סמך נוכחותן של חולשות קריטיות ולא קריטיות, כאשר רמות הראיות סווגו לפי מרכז אוקספורד לרפואה מבוססת ראיות.
ממצאי המחקר
חיפוש הספרות הוביל לזיהוי של 182 מאמרים מ-PubMed, 57 מרשימות הפניות של ביקורות רלוונטיות ושלושה מספריית Cochrane. מאמרים אלה כיסו סוגי סרטן שונים, 90, 52, 69, 18 ו-17 מהם התמקדו בסרטן השד, הערמונית, המעי הגס, הלבלב וסרטן הריאות, בהתאמה.
לאחר הקרנת כותרות, תקצירים וטקסטים מלאים, 41 ביקורות נכללו בסינתזה האיכותנית. 34 מהמחקרים הללו סיפקו נתונים על רמות 25(OH)D וסרטן, בעוד שבעה מחקרים בדקו את ההשפעות האנטי-סרטניות הפוטנציאליות של צריכת ויטמין D.
לגבי סרטן השד נותחו 13 סקירות, מהן עשר כללו מטא-אנליזות. רוב הביקורות זיהו קשרים הפוכים משמעותיים בין רמות גבוהות יותר של 25(OH)D לבין שכיחות ותמותה נמוכים יותר של סרטן השד, מה שמצביע על אפקט מגן. עם זאת, ממצאים אלו מבוססים על מחקרים תצפיתיים, ובכך מגבילים את היכולת להסיק סיבתיות.
בסרטן הערמונית נבדקו תשע סקירות עם תוצאות מעורבות. למרות שמחקרים מסוימים הצביעו על סיכון גבוה יותר לסרטן הערמונית עם רמות גבוהות של 25(OH)D, אחרים לא זיהו קשר משמעותי. נראה כי רמות גבוהות יותר של 25(OH)D היו מגנות מפני תמותה הקשורה לסרטן הערמונית; עם זאת, העדויות הושגו בעיקר ממחקרי תצפית.
תוצאות סרטן הלבלב היו פחות חד משמעיות, כאשר שתי סקירות לא הראו קשר מובהק בין רמות 25(OH)D לבין שכיחות הסרטן. עם זאת, מחקר אחד דיווח על קשר הפוך מובהק בין רמות 25(OH)D ותמותה מסרטן הלבלב, ובכך הצביע על אפקט מגן פוטנציאלי.
עבור סרטן המעי הגס, נכללו 12 סקירות, רובן זיהו קשרים הפוכים מובהקים בין רמות גבוהות יותר של 25(OH)D לבין שכיחות ותמותה מופחתת, ובכך תמכו בתפקיד מגן. עם זאת, העדויות נותרו מוגבלות לנתונים תצפיתיים.
תוצאות סרטן הריאות לא היו עקביות, כאשר כמה ביקורות הצביעו על אפקט מגן של רמות גבוהות יותר של 25(OH)D, בעוד שאחרות לא זיהו קשר משמעותי. נתוני התמותה היו מעורבים באופן דומה, כאשר מעט מחקרים דיווחו על קשרים הפוכים בין רמות 25(OH)D ותמותה מסרטן ריאות.
האיכות המתודולוגית של הביקורות שנכללו השתנתה. אף אחד מהמחקרים לא דורג כאיכותי, חמישה נחשבו לאיכותים בינונית וחמישה היו באיכות נמוכה. רוב המחקרים נחשבו ל"איכות נמוכה באופן קריטי" בשל מגבלות בתחומים קריטיים של הכלי AMSTAR 2.
מסקנות
הסקירה הנוכחית זיהתה מתאמים הפוכים עקביים בין רמות 25(OH)D לבין שכיחות הסרטן, למעט סרטן הערמונית. נצפו מתאמים הפוכים חזקים יותר עם תמותה בכל סוגי הסרטן.
עם זאת, רוב המחקרים שנבדקו היו תצפיתיים, ובכך הגבילו מסקנות סיבתיות והעלו דאגות לגבי סיבתיות הפוכה. שינויים בסיווג 25(OH)D והבדלים מתודולוגיים בין מחקרים גם מסבכים את כימות הקשרים הללו.
