מחנה הקיץ של הנהגת שרון-דרום של תנועת הצופים התקיים כבכל שנה ביער ציפורי בין התאריכים 10-18 ביולי. מתוך קצת יותר מ-4000 חניכים של ההנהגה שנרשמו למחנה (הנהגת שרון-דרום כוללת את רעננה, כ”ס, רמת השרון, הוד השרון, הרצליה, כפר שמריהו וגם אלפי מנשה וגינות שומרון), שבט הראל הוא יחסית שבט קטן אבל השבט הדתי היחיד באזור.

יש משהו מוכר ונעים בחזרה לאותו מקום שנה אחרי שנה, לאותה חלקת יער שתוך 3 ימים משנה לחלוטין את פניה בעזרת השכב”ג (השכבה הבוגרת, מכיתות ט’ ומעלה) של השבט. עשרות מבנים צצים בין העצים, מורכבים בכישרון רב מסנאדות, בוסים ובדים צבעוניים כדי ליצור את השער למחנה השבטי, בית הכנסת, מטבח וחדר אוכל, מחסן, תורן ועוד. ביום הרביעי הצטרפו כתה ח’ יחד עם כתה ד’ (שנשארו במחנה עד יום שישי), ביום חמישי הגיעו כיתות ו’ ו-ז’ וביום שישי הגיעו חניכי כתה ה’. כל אוטובוס מתקבל בשירה ודגלים על ידי הגדולים שכבר במחנה, וזה עוזר להפיג קצת את המתח וההלם מהנסיעה. יורדים, פורקים ציוד, ומתחילים לעבוד. בונים את המחנה הגדודי (גדוד = שכבת גיל) ומתחילים להרגיש חלק מהעשייה.

השנה אירח שבט הראל כ-20 חניכים משבט דתי חדש שהוקם רק לפני חודשיים באפרת. נכון, אפרת שייכת גיאוגרפית להנהגת ירושלים, אבל בתנועה הוחלט שהחיבור בין “שבט שובל” ל”שבט הראל” יעשה טוב לשבט הצעיר, והן החניכים והן המדריכים למדו כמה פרקים טובים על צופיות במהלך השבוע.

ביום חמישי התקיים ביקור אח”מים במחנה. כמעט כל ראשי הערים הרלוונטיים הגיעו ליער כדי לבקר בשבטים ולשמוע סקירה מראשי ההנהגה והתנועה. נחום חופרי הסתובב בחיוך גדול ויש לו סיבה טובה – רעננה היא העיר בעלת הנציגות הגדולה ביותר של חניכים בהנהגה ומתקרבת ל-2000 חניכים ב-3 שבטים: הראל, הדר ואופק.

הנוכחות של שבט הראל במחנה במהלך השבת, הפכה כבר לשם דבר בהנהגה. עשרות חניכים משבטים חילוניים הצטרפו גם השנה לתפילות ולארוחות, שרו יחד עם השבט שירי שבת ונהנו מהכנסת אורחים ייחודית ומ”שבת אחים גם יחד” שלא מתקיימת בתנועות אחרות. נציגות מכובדת של הורי חניכים הגיעו ליער לעזור במטבח, וסייעה להכין את כל ארוחות השבת מבעוד מועד כדי שגם ילדים משבטים אחרים שמקפידים על אוכל שלא בושל בשבת יוכלו להנות.

ביום ראשון, ט”ו בתמוז, התקיים מסדר הסיום המרשים לפנות ערב, ושבט הראל לקח הביתה את אחד הפרסים הנחשבים – מקום ראשון בהדרכה. פרסים נוספים חולקו לגדודים השונים ובסך הכל שבט הראל יכול להתגאות בשנת עשייה מבורכת.

המחנה אמנם הסתיים ביום שלישי, אך בגלל צום י”ז בתמוז פירק השבט את המחנה שלו במהלך יום שני, ועזב את היער כמו שהוא קיבל אותו. אחרי שבוע ארוך מחוץ לבית, עם מקלחות קרות, שירותים כימיים וארוחות בתנאי שדה, כל הילדים שמחו כבר ללכת, אבל אם שואלים אותם הם מודים שהם כבר מתגעגעים ומחכים למחנה הבא.