מזון מעובד במיוחד קשור לעלייה במשקל ולרווחה נמוכה יותר אצל מתבגרים

מחקר חדש בוחן את ההשפעה של מזון מעובד במיוחד, זמן מסך וחינוך אמהות על משקל ורווחה אצל מתבגרים.

לִלמוֹד: צריכת מזון מעובד במיוחד והקשר שלה עם סיכון להשמנה, התנהגויות בישיבה ורווחה אצל מתבגרים. קרדיט תמונה: KatMoys/Shutterstock.com

במחקר שפורסם לאחרונה ב חומרים מזיניםקבוצת חוקרים השוותה צריכת מזון מעובד במיוחד (UPF), התנהגויות בישיבה ורווחה בין נערים ונערות מתבגרים וחקרה את הקשר שלהם לסיכון לעודף משקל.

רֶקַע

השמנת יתר בילדים היא דאגה גוברת בבריאות הציבור הקשורה להתנהגויות תזונתיות ולאורחות חיים בישיבה, בעיקר לצריכה מוגברת של UPFs בקרב מתבגרים. UPFs, עשירים בסוכרים מוספים, שומנים לא בריאים ותוספים, אך דלים בחומרים מזינים חיוניים, תורמים לצריכת קלוריות מוגזמת ולתוצאות מטבוליות שליליות.

התנהגויות בישיבה מחמירות את הנושא הזה ונפוצות במיוחד במדינות המערב ובדרום אירופה.

יש צורך בכלי הערכה מדויקים כדי להעריך צריכת UPF והשפעתה על השמנת יתר ורווחה בקרב נוער, כולל קשרים פוטנציאליים לבריאות הנפש. יש צורך במחקר נוסף כדי להבין את הקשרים הללו ולפתח התערבויות יעילות.

לגבי המחקר

סך של 245 מתבגרים (131 בנים ו-114 בנות), בגילאי 12 עד 17 שנים (גיל ממוצע 14.20 ± 1.09), גויסו משני בתי ספר תיכוניים ציבוריים שנבחרו באקראי בקוימברה (n=101) וב-Viseu (n=144) מחוזות.

מדידות אנתרופומטריות, לרבות גובה, משקל ואחוז שומן בגוף באמצעות עכבה ביו-חשמלית, נאספו כדי לחשב את מדד מסת הגוף (BMI), אשר סווג על פי הנחיות ה-International Obesity Task Force.

צריכת UPF הוערכה באמצעות מסנן NOVA-UPF, שאלון המעריך את צריכת UPF ביום הקודם. התנהגויות בישיבה דווחו על עצמן, תוך פירוט הזמן שהושקע בפעילויות כמו צפייה בטלוויזיה ושימוש במכשירים אלקטרוניים במהלך ימי חול וסופי שבוע.

רווחה נמדדה באמצעות ה-Mmental Health Continuum-Short Form ותת סולם הרווחה הפיזית של שאלון KIDSCREEN-27. רמות ההשכלה של ההורים שימשו סמכות למצב סוציו-אקונומי.

ניתוחים סטטיסטיים כללו סטטיסטיקה תיאורית, מבחני t, מתאמים ורגרסיה לוגיסטית, בקרה על מבלבלים כגון גיל, מין, התנהגות בישיבה, BMI של הורים וחינוך. המחקר דבק בהצהרת הלסינקי, קיבל אישור אתי מהרשויות הרלוונטיות וקיבל הסכמה מדעת מהמשתתפים ומהאפוטרופוסים שלהם.

תוצאות המחקר

במחקר שכלל 245 מתבגרים פורטוגלים בגילאי 12 עד 17 שנים (גיל ממוצע 14.2 ± 1.09 שנים), החוקרים בחנו צריכת UPF, התנהגויות יושבניות ורווחה, תוך התמקדות בהבדלים בין המינים. המדגם כלל 131 בנים ו-114 בנות.

בקרב הבנות, 17.5% סווגו כבעלי עודף משקל ו-7.9% כהשמנת יתר; בקרב הבנים, 15.3% סבלו מעודף משקל ו-3.1% סבלו מהשמנת יתר.

הממצאים הצביעו על כך שמתבגרים צרכו רמות דומות של UPFs בשלוש תת קטגוריות המזון של מסנן NOVA, ללא קשר אם הצריכה התבססה על החזרה של 24 שעות או התרחשה מחוץ לבית.

במהלך ימי חול, הפעילויות השכיחות ביותר בישיבה היו שימוש בסמארטפון, לימוד ושימוש במחשב אישי (PC). בסופי שבוע, מתבגרים דיווחו שהם מבלים יותר זמן בשימוש בסמארטפונים ובמחשבים אישיים, כמו גם בצפייה בטלוויזיה.

לא נצפו הבדלים משמעותיים בין בנים ובנות בצריכת UPF על פני תת קטגוריות שונות. עם זאת, בנות הראו רמות BMI ואחוזי שומן גבוהים יותר מאשר בנים, כאשר שני ההבדלים היו מובהקים סטטיסטית (p < 0.001).

בנים דיווחו על רמות גבוהות יותר של שימוש במחשב בסופי שבוע (p=0.025) ובילו יותר זמן במשחקים אלקטרוניים בשני ימי חול (p=0.005) וסופי שבוע (p<0.001) בהשוואה לבנות.

לעומת זאת, בנות השקיעו יותר זמן בלימוד בימי חול (p=0.006) ובסופי שבוע (p=0.007), והעסיקו יותר בפעילויות כמו משחקי לוח או קריאה במהלך סופי השבוע (p=0.026) מאשר בנים. בנוסף, בנים קיבלו ציון גבוה יותר בכל ממדי הרווחה (p < 0.001) בהשוואה לבנות.

ניתוחי מתאם גילו כי צריכת היזכרות במשך 24 שעות של UPFs, כולל משקאות ממותקים ויוגורטים, הייתה קשורה באופן חיובי לצפייה בטלוויזיה בסופי שבוע, לשחק משחקים אלקטרוניים ושימוש בסמארטפונים בימי חול. זה היה קשור לרעה לאחוז השומן בגוף ולזמן שהושקע בלימודים הן בימי חול והן בסופי שבוע.

באופן דומה, צריכת UPFs כמו משקאות ממותקים ויוגורטים מחוץ לבית הייתה קשורה באופן חיובי לזמן הישיבה הכולל במהלך סופי השבוע וקשורה שלילית לאחוז השומן בגוף ולזמן הלימוד בסוף השבוע.

דפוס דומה הופיע עבור צריכת זכירה של 24 שעות של UPFs ארוז ומזון מהיר, אשר הראו קורלציות חיוביות עם צפייה בטלוויזיה ביום חול ושימוש בסמארטפון בסוף השבוע ומתאם שלילי עם אחוז השומן בגוף.

צריכת UPF של חטיפים מתוקים ומלוחים מחוץ לבית הייתה קשורה לרעה עם אחוז השומן בגוף. חשוב לציין, לא נמצאו קשרים משמעותיים בין צריכת UPF לבין מימדים כלשהם של רווחה בקרב המתבגרים.

ניתוחי רגרסיה לוגיסטית, בקרה על משתנים כמו גיל, התנהגויות בישיבה, מין, BMI של הורים וחינוך הורים, הצביעו על כך שצריכת UPF נוטה להיות קשורה לסיכון מוגבר לעודף משקל. עם זאת, קשר זה היה משמעותי באופן שולי (p = 0.06 עד 0.09).

יש לציין כי מתבגרים שאמהותיהם היו בעלות רמת השכלה גבוהה יותר נטו פחות לסווגו כסובלים מעודף משקל או השמנת יתר (יחס סיכויים = 0.83, 95% CI: 0.70-0.98, p = 0.02). בנוסף, שימוש מוגבר במחשב במהלך סופי השבוע היה קשור לסבירות גבוהה יותר לעודף משקל (יחס סיכויים = 0.99, 95% CI: 0.98-1.00, p = 0.04).

מסקנות

לסיכום, המחקר לא מצא הבדלים מגדריים בצריכת UPF, תוך שיקוף של כמה ממצאים בינלאומיים. למרות שצריכת UPF הייתה קשורה באופן שולי לסיכון גבוה יותר לעודף משקל, היא הייתה קשורה באופן משמעותי להתנהגויות בישיבה מוגברת כמו זמן מסך.

מתבגרים עם אמהות בעלות רמות השכלה גבוהות יותר היו בעלי סיכוי נמוך יותר לסבול מעודף משקל או השמנת יתר. לא נצפו קשרים משמעותיים בין צריכת UPF לבין ממדי רווחה.

ממצאים אלו מדגישים את המשחק המורכב של הרגלי תזונה, התנהגות בישיבה וגורמים סוציו-אקונומיים בהשמנת יתר של מתבגרים.