תשעה מתוך 10 מורים אוסטרלים חווים לחץ קשה, וכמעט 70% אומרים כי עומס העבודה שלהם אינו ניתן לניהול, אומר מחקר של UNSW בסידני.
מחקר חדש שנערך על ידי חוקרים ב- UNSW SYDNEY – הראשון שבדק את שיעורי הדיכאון, החרדה והלחץ אצל מורים אוסטרלים – מצא כי הם חווים את סוגיות בריאות הנפש הללו פי שלושה מהנורמה הלאומית.
עומס העבודה של "מורים", כוונות תחלופה ובריאות הנפש "פורסם ב פסיכולוגיה חברתית של חינוך סקר כמעט 5000 מורים יסודיים ותיכוניים ברחבי הארץ.
החוקרים מצאו כי 90% מהמורים דיווחו על רמות מתח בינוניות עד חמורות במיוחד, בעוד שלמעלה משני שלישים חוו תסמינים בינוניים עד חמורים ביותר של דיכאון וחרדה. הנתונים לדיכאון וחרדה בלבד הם יותר מכפול מהממוצע הלאומי ומצביעים על מקצוע בלחץ עצום.
זה לא רק נושא רווחה – זה נושא כוח אדם. ממצאינו מראים כי המורים חווים תסמינים לבריאות הנפש בשיעורים הרבה מעל האוכלוסייה הכללית, וכי תסמינים אלה קשורים קשר הדוק לעומס העבודה שלהם ולכוונותיהם לעזוב את המקצוע. "
ד"ר הלנה גרנזירה, חוקרת מובילה מבית הספר לחינוך בפקולטה לאמנויות, עיצוב ואדריכלות של UNSW
באמצעות מדדים פסיכולוגיים מאומתים (מבחן DASS), המחקר גילה כי הציונים הממוצעים של המורים לדיכאון, חרדה ולחץ היו בטווח "חמור ביותר". בהשוואה לנורמות הלאומיות, המורים קלעו פי שלושה לדיכאון וכמעט פי ארבעה לצורך לחץ.
גורמים לבעיות בריאות הנפש
המחקר מצא גם כי יכולת הניהול של עומס העבודה הייתה גורם מפתח המשפיע על בריאות הנפש של המורים. מורים שדיווחו על עומס העבודה שלהם כבלתי ניתנים לניהול היו בעלי סיכוי גבוה יותר לחוות תסמינים דיכאוניים, אשר בתורם היו קשורים מאוד לכוונותיהם לעזוב את המקצוע. ראוי לציין כי 68.8% מהמורים תיארו את עומס העבודה שלהם כבלתי ניתן לניהול ברובם או בלתי ניתנים לניהול.
"המורים אומרים לנו שהם מוצפים-לא על ידי ההוראה עצמה, אלא בנטל ההולך וגובר של משימות שאינן ליבה", אמר ד"ר גרנזירה. "חובות ניהוליות, דרישות ציות ואיסוף נתונים מוגזמים לוקחים זמן מתכנון שיעורים ומעורבות סטודנטים. זה מוביל לשחיקה ותחושת התפכחות מקצועית."
השפעה על החינוך
ממצאי המחקר מגיעים בתקופה בה אוסטרליה עומדת בפני מחסור ביקורתי במורים. על פי הנתונים האחרונים של המכון האוסטרלי להוראה והנהגת בתי ספר, עד 30% מהמורים שוקלים לעזוב את המקצוע לפני גיל הפרישה. התוצאות המוצגות בעיתון מוסיפות דחיפות חדשה לדאגות אלה, ומראות כי בריאות נפשית לקויה – במיוחד דיכאון – היא מנבא משמעותי לכוונות המחזור.
"מחקר זה מספק הוכחות ברורות לכך ששיפור תנאי העבודה של המורים אינו מועיל רק – זה חיוני", אמר ד"ר גרנזירה. "אם אנו רוצים לשמור על מחנכים מיומנים ולהבטיח חינוך איכותי לכל התלמידים, עלינו להתייחס לגורמי השורש ללחץ מורים וירידה בבריאות הנפש."
המחקר הדגיש גם פערים המבוססים על מיקום, כאשר מורים באזורים כפריים ומרוחקים דיווחו על רמות גבוהות יותר של תסמינים דיכאוניים. כמו כן, היו סיכוי גבוה יותר למורים לדיווח על תסמינים דיכאוניים ועל כוונות תחלופה, מה שמשקף מגמות רחבות יותר בבריאות הנפש התעסוקתית.
מה צריך לשנות
בתגובה לממצאים אלה, צוות המחקר קורא לגישה רב-ממושכת לתמיכה ברווחת המורים, כולל:
- רפורמות במדיניות להפחתת עומס עבודה לא חיוני ולייעל תהליכים ניהוליים
- מעקב ברמת בית הספר אחר רווחת המורים ועומס העבודה
- השקעה בתוכניות לבריאות הנפש הדיגיטלית המותאמות למחנכים, המאפשרת תמיכה גמישה, בקצב עצמי
- התערבויות ברחבי המערכת לתמיכה בשימור המורים ולהפחתת השחיקה.
המחקר התקיים בין אוקטובר 2022 למאי 2024, עם גיוס דרך אתר מכון הכלבים השחור וערוצי המדיה החברתית באמצעות פלטפורמות ממוקדות במדיה חברתית ופלטפורמות ספציפיות למורים.
"זהו אחד המחקרים הגדולים והמקיפים ביותר בנושא בריאות הנפש של המורים באוסטרליה", אמר ד"ר גרנזירה. "זה מספק מסר ברור ודחוף: המורים שלנו נאבקים והם זקוקים לתמיכה."
ההשלכות של ממצאים אלה נמשכות מעבר לכיתה. בריאות הנפש המורה לקויה נקשרה להישגי התלמידים הנמוכים, הפחיתה את איכות הכיתה והפחתת את רווחת התלמידים.
"בריאות הנפש של המורים קשורה באופן מורכב לתוצאות של התלמידים, הן מבחינת בריאות הנפש של התלמידים בעצמם, אך גם ההישג האקדמי של התלמידים", אומר ד"ר גרנזירה.
"ברור לשפר את רווחת המורים צריכה להיות בראש סדר העדיפויות של קובעי המדיניות לא רק למורים אלא למערכת החינוך שלנו כולה."
