שיעורי חיסונים גבוהים באופן עקבי ותוכניות מעקב בריאות גלובליות סייעו לחסל פוליומיאליטיס (פוליו) כמעט בכל מדינות העולם, מלבד אפגניסטן ופקיסטן. עם זאת, נגיפי אנטרו שאינם פוליו יכולים גם להוביל לאותם תסמינים הרסניים של 'שיתוק רפוי חריף' (AFP), אך לעולם חסרות מערכות מעקב פורמליות למעקב אחר וירוסים אלה בעלי פוטנציאל שיתוק ולשלוט בהם.
במצגת בקונגרס העולמי של ESCMID השנה (לשעבר ECCMID) (ברצלונה 27-30 באפריל), פרופ' תיאה קולסן פישר, בית החולים Nordsjællands ואוניברסיטת קופנהגן, דנמרק תדגיש את הסכנות המתמשכות שפוליו ושאר נגיף האנטרוב מהווים ואת המאמצים שהיא ועמיתים ברחבי אירופה עשו בהקמת רשת חדשה בשנת 2017 – 'רשת אירופית Non-Polio Enterovirus' (ENPEN) – כדי להבין את הנטל של נגיפי אנטרו הגורמים למחלות קשות כולל שיתוק דמוי פוליו
יש הרבה מה לחגוג בסיפור חיסול הפוליו. לדוגמה, ארגון הבריאות העולמי מעריך שללא כ-10 מיליארד חיסוני הפוליו דרך הפה שניתנו בעשור האחרון, כ-6.5 מיליון ילדים יכולים היום לחיות עם AFP שנגרם כתוצאה מפוליו. אך למרות שהאזור האירופי הוכרז נקי מפוליו בשנת 2002, גילוי מקרי AFP עקב נגיף פוליו עדיין מתרחש, ועד 2022 ו-2023 שני מקרים של AFP עקב נגיף פוליו ו-6 מקרים חיוביים לפוליו וירוס אסימפטומטי נמצאו בישראל, בעוד בלונדון חיסון נגיף פוליו שמקורו בקשר גנטי לזנים שהתגלו בארה"ב ובישראל זוהה בדגימה סביבתית בשנת 2022. הדבר גרם לקמפיין חיסונים משלים באזורים נגועים.
אירועים אלו מדגישים את הפוטנציאל להתפשטות בינלאומית של נגיפי פוליו, כולל במדינות אירופה באזורים עם כיסוי חיסונים נמוך, בהם איום הפוליו כמעט נשכח".
פרופ' תיאה קולסן פישר, בית החולים Nordsjællands ואוניברסיטת קופנהגן, דנמרק
רוב המדינות עם מערכות מעקב מפותחות יבדקו את כל מקרי ה-AFP לאיתור נגיף פוליו, ו/או יבדקו נגיף פוליו במקרים של דלקת קרום המוח לא חיידקית. חלקם גם בודקים מערכות ביוב מעת לעת, כפי שקרה עם הזיהוי בבריטניה לעיל. עם זאת, בדיקות אלו לעיתים רחוקות חושפות נגיף פוליו, ובמסגרות עתירות הכנסה אלו, הוא כמעט תמיד בצורה של נגיף פוליו הנגזר מחיסון. באזור ארגון הבריאות העולמי באירופה במהלך העשור 2014-2023 דווחו בסך הכל 25687 מקרים של AFP, מתוכם 741 הכילו חיסון נגד פוליו, בעיקר ברוסיה, אוקראינה וטורקיה, בהתאמה.
פרופ' פישר ועמיתיה ברשת ה-ENPEN, מודאגים מהיעדר נתונים תקפים על הנטל של נגיפי אנטרו שאינם פוליו, חקרו את תפוצתם של וירוסים שיתוקים באירופה כולל enterovirus D68 ו- enterovirus A71 ותיעדו את תפוצתם של "בני דודים פוליו-וירוסים" "בכל המדינות שבהן חיפשו. חקירותיהם מצביעות על כך ששינויים גנטיים בנגיף EVD68 הם ככל הנראה אחד ההסברים לעלייה בארסיות ולנוכחות מוגברת של נגיף זה במהלך העשור האחרון. במחקר שנערך לאחרונה מבריטניה, תוך שימוש בדגימות דם מבוססות ביולוגיות משני עשורים, תיעדה ד"ר חלי הרוואלה (אוניברסיטת קולג' בלונדון, בריטניה) שהיא גם מייסדת שותפה של רשת ENPEN, כיצד השכיחות הסרופתית של D68 עולה עם הזמן בכל קבוצות הגיל.
"חולים יכולים להיכנס לבית החולים עם תסמינים נשימתיים חמורים, אבל שבוע לאחר חלוף התסמינים הנשימתיים, ניתן לראות שיתוק פתאומי ו-Enterovirus D68 יכול להסתיים בהרבה יותר מסתם הצטננות", מסביר פרופ' פישר, אם כי בתחילתו. התקדמות הסימפטומים יכולים להיות דומים. "למרבה הצער במספרים משמעותיים של מקרים, הזיהומים הללו מתקדמים לסיבוכים רציניים כולל שיתוק מתמשך. עם זאת יש לנו חוסר סימטריה עצום בתוכניות הבריאות העולמיות, לפוליו יש תוכניות מעקב וחיסונים חזקות. עם זאת, לנגיפים שאינם פוליו אין אף אחד מהם. מכיוון שאנו לא אין מעקב מפותח היטב, אנחנו לא יכולים לומר בוודאות איזה חלק מזיהומי ה-Enterovirus אלה מובילים לסיבוכים רציניים."
במסגרת תוכניות המעקב אחר נגיף הפוליו, המקרים הקליניים עם תסמיני מערכת העצבים המרכזיים והמקרי AFP יכולים לראות נגיפים אנטרו-וירוסים שאינם פוליו, אך הניתוח בדרך כלל אינו שלם ורק כתוצר לוואי, שכן הדגימות החיוביות ל-Enterovirus בדרך כלל אינן נבדקות יותר לתת-סוגים. "כשילד סובל משיתוק, לו ולמשפחתו זה לא משנה אם זה פוליו אמיתי או נגיף אנטרו אחר שגרם לו. אנחנו צריכים להקים מערכות מעקב מתאימות ולעבוד על חיסונים לנגיפים המסוכנים האלה שאינם פוליו. ."
היא מסכמת: "פוליו היא עדיין דאגה בשנת 2024, אפילו בארה"ב ובאירופה, ועד להכחדה מלאה, היא תמיד תהיה. אסור לנו אף פעם להסיר ממנה את העיניים ולהניח שהיא טופלה לנצח. עם זאת, יש האיום ההולך וגובר של אנטרוווירוסים שאינם פוליו, אשר נראה כי הציבור ורשויות הבריאות מודעים לו כל כך פחות ניתן להשתמש בחיסונים יעילים למיגור פוליו להעלות מערכות מעקב כך שכל החולים שחווים שיתוק רפוי חריף נבדקים באופן שגרתי לאיתור נגיפים אלה רק אז נוכל לזהות את היקף האיום ולהתחיל לעבוד על התערבויות מונעות כמו חיסונים.
