חוקרים מאוניברסיטת גטבורג, שבדיה, בשיתוף עם עמיתים בסין, גילו מולקולה דמוית נוגדן שיכולה להגן על עכברים מפני נגיפי שפעת שונים. הממצאים עשויים לסלול את הדרך לטיפולים חדשים ולפיתוח חיסוני שפעת רחבים יותר.
זיהינו מולקולה קטנה שנקשרת לחלבון פני השטח של הנגיף ומונעת זיהום. מולקולה זו, הידועה בשם E10, שייכת לקבוצה של מה שנקרא ננו-גופים. זה הראה את היכולת להגן על עכברים מכמה זני שפעת, כולל אלו האחראים למגיפות עונתיות".
דויד אנג'לטי, פרופסור חבר לאימונולוגיה באקדמיה סהלגרנסקה, אוניברסיטת גטבורג, ומחבר בכיר של המחקר
יעיל נגד מספר סוגי שפעת
המולקולה מכוונת לחלק שמור מחלבון פני השטח של הנגיף המשותף לסוגי שפעת שונים, כולל שפעת העופות H7N9 ונגיפי שפעת אנושיים נפוצים כגון H1N1 ו-H3N2. עכברים שטופלו במולקולה זו היו מוגנים מפני זיהום, וגם חיסון המבוסס על אותו אתר קישור סיפק מידה טובה של הגנה.
"נדיר למצוא מולקולה שמסוגלת להגן מפני כל כך הרבה נגיפי שפעת שונים. ראינו גם שווירוסים המנסים לעבור מוטציה כדי לחמוק מהמולקולה מאבדים את יכולתם לגדול ביעילות, וזה יתרון משמעותי", מוסיף דויד אנג'לטי.
למרות שהתוצאות מבטיחות, התגלית עדיין רחוקה ממימוש כטיפול או חיסון. לפני שימוש קליני, המולקולה חייבת להיבדק במודלים נוספים של בעלי חיים ולעבור ניסויים קליניים כדי להבטיח שהיא בטוחה ויעילה כאחד.
אתגר בריאות עולמי
שפעת נותרה איום מתמשך לבריאות הציבור העולמית. זיהומים ויראליים אלו גורמים למגיפות עונתיות שמובילות למאות אלפי מקרי מוות ברחבי העולם מדי שנה. לגילוי זה יש פוטנציאל לתרום להגנה במהלך זיהומים פעילים ויכול גם לסלול את הדרך לחיסונים המכוונים למגוון וריאנטים של שפעת.
המחקר נערך בשיתוף פעולה בין חוקרים בשבדיה ובסין ופורסם בכתב העת Nature Communications. ג'או-שאן צ'ן, סטודנטית לדוקטורט מסין והמחברת הראשונה של המחקר, בודדה בתחילה את מולקולת E10 מאלפקה במעבדה של פרופסור צ'יון ג'ו באקדמיה הסינית למדעי החקלאות. מאוחר יותר המשיכה חן את עבודתה במעבדה של דויד אנג'לטי באוניברסיטת גטבורג, שם נבדקו ההשפעות המגנות של המולקולה נגד נגיפי שפעת שונים.
