Search
מוזיאון השואה חתך ניצול מרשימת הדוברים שלו - בגלל מחאה על המלחמה בעזה

מוזיאון השואה חתך ניצול מרשימת הדוברים שלו – בגלל מחאה על המלחמה בעזה

ניצולת השואה רנה ליכטמן, בת 86, נשכבה בכביש מחוץ למוזיאון השואה באזור דטרויט במחאה על המערכה הצבאית של ישראל בעזה.

עם חברים אחרים בקול יהודי לשלום באותה הפגנה בדצמבר, ליכטמן הרים שלט. הקריאה שלו: "יהודים ובני ברית אומרים לעולם לא עוד בשביל אף אחד".

ימים לאחר המחאה קיבל ליכטמן טלפון ממנכ"ל המוזיאון, מרכז זקלמן לשואה בפרמינגטון הילס. הרב אלי מאיירפלד אמר לו שהדירקטוריון הצביע על הדחתו כדובר בסדרת הישרדות שיחת ראשון.

במשך 10 שנים דיבר ליכטמן עם בית הספר וקבוצות אחרות על ילדותו היהודית בצרפת בתקופת השואה – מות אביו, וכיצד אמו הפקידה במשפחה קתולית מחוץ לפריז כדי להסתיר אותו מהנאצים.

ליכטמן אמר כי השיחה עם הרב היא כעת מטושטשת, אך היה ברור שהדירקטוריון קיבל את החלטתו על דעותיו על המלחמה בעזה.

הוא מיישר את ההדחה שלו לניסיון של מפגיני מלחמה אחרים שנקראו להוקיע את המלחמה.

"מה שקורה היום במוזיאונים, באוניברסיטאות, הוא מקארתיזם – מקארתיזם יהודי", אמר. "קולות שהם פרו-פלסטינים יושמדו. אתה תאבד את הפרנסה שלך. המורים ייזרקו החוצה. זה העולם בו אנו חיים".

ממרכז זקלמן לא נמסרה תגובה לפניות חוזרות ונשנות.

רנה ליכטמן, בן שנתיים, יושב לצילום משפחתי עם אביו, יעקב ליכטמן, ואמו, הלן זיידמן, ב-1939. באדיבות רנה ליכטמן

יותר מ-2,000 ניצולי שואה פונו מבתיהם בישראל לאחר התקפת חמאס ב-7 באוקטובר, כאשר חמושים הרגו 1,200 ולקחו 240 בני ערובה. רבים שם ובתפוצות מתארים את היום הזה כפלאשבק כואב לזוועות שחוו בילדותם במלחמת העולם השנייה ותומכים במלחמה נגד ארגון הטרור. כמה מהם נסעו לאושוויץ בחודש שעבר לציון יום השואה התעטפו בדגל ישראל.

אבל יש גם ניצולים, כמו ליכטמן, הרואים בתגובת ישראל בעזה – יותר מ-35,000 פלסטינים מתו במערכה הצבאית, לפי משרד הבריאות בעזה – רצח עם. ניצול בן 94 ששירת פעם כדיפלומט ישראלי המליץ ​​על המעצר של ראש הממשלה בנימין נתניהו באשמת פשע מלחמה.

בתור ניצול, ליכטמן מרגיש שיש לו אחריות לדבר נגד המלחמה. בנוסף למחאתו מחוץ למרכז השואה, הוא כתב מכתב לעורך של האפוטרופוס עם ניצולי שואה נוספים שהוא מקווה שהעיתון יפרסם. כגמלאי, הוא מרגיש שיש לו פחות מה להפסיד מצעירים. והם רוצים לדעת את דעתו, אמר. פנה לאחרונה לקבוצה מחוץ לפריז, צעיר שאל אותו על סבלם של הפלסטינים בעזה.

מוזיאוני השואה רוצים שהוא יצנזר את עצמו, אמר, "כי אין להם תשובה לשאלות כאלה.

אמירת מצפונך, המשיך, יכולה למשוך את תשומת הלב של קבוצות כגון מיסיון קנרישמפרסמת פליירים ומנהלת רשימה מקוונת של אלו שלדבריה מקדמים שנאת ארה"ב, ישראל ויהודים.

ליכטמן אמר שהוא שילם מחיר על הגילוי הנאות שלו מעבר לאובדן משבצת הדיבור שלו במרכז זקלמן לשואה. משפחה וחברים, אמר, התנערו ממנו.

המשפחה היהודית הבינה "שזו בכלל לא משפחה", אמר. "יש את היהודים האלה שהם בוגדים. זה אני. אני בוגד, ואני נחשב ליהודי שונא עצמי”.

אמן מופשט וותיק חיל האוויר האמריקני לשעבר, ליכטמן מתחקה אחר פעילותו להוריו השמאלנים. הוא נולד ב-1937 בפריז למהגרים יהודים פולנים. ב-1940, הרגו נאצים את אביו בזמן ששרת בלגיון הזרים הצרפתי.

רנה ליכטמן קושרת תפילין בשכונת לה מארה הפריזאית בביקור חוזר. באדיבות רנה ליכטמן

זמן לא רב לאחר מכן, אמו העבירה אותו לטיפולה של משפחה קומוניסטית וקתולית. היא ערכה ביקורים קבועים עד 1942, אז נאלצה להסתתר. הם התאחדו לאחר סיום המלחמה, והיגרו לברוקלין ב-1950 לאחר שנישאה בשנית.

ליכטמן אמר שהוא פעיל בתנועה לזכויות האזרח, בתנועה הפמיניסטית ובמחאות נגד מלחמת וייטנאם. ההקבלות בין ניסיונו בשואה לבין מה שהפלסטינים סובלים כיום ברורות לו.

"מעולם לא ראינו את הפלסטינים כבני אדם", אמר. "אנחנו עושים דה-הומניזציה שלהם באותו אופן שבו עברנו דה-הומניזציה במהלך השואה".

הוא נוקט עמדה ניואנסית כלפי ישראל, מאמין שהיא צריכה להתקיים, אבל גם לא דוחה לחלוטין את התווית האנטי-ציונית. הוא מתנגד, לדבריו, לדרכים שבהן באה לידי ביטוי הציונות ותומך בפתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

הבידוד הגובר של ישראל בעולם הוא "עצוב עבור מישהו כמוני, שתמיד הרגיש שאנחנו צריכים מדינה יהודית", אמר, וגם פוגע ביהודים.

"אנחנו היהודים בפזורה תופסים גיהנום בגלל זה", אמר. התשובה היא "לדחות את מה שנעשה בשמנו".

אני מקווה שהערכת את המאמר הזה. לפני שאתה הולך, אני רוצה לבקש ממך בבקשה לתמוך בעיתונות עטורת הפרסים של פורוורד, ללא מטרות רווח, בתקופה קריטית זו.

כעת, יותר מתמיד, יהודים אמריקאים זקוקים לחדשות עצמאיות שהם יכולים לסמוך עליהם, עם דיווח מונע על ידי אמת, לא אידיאולוגיה. אנחנו משרתים אותך, לא כל אג'נדה אידיאולוגית.

בתקופה שבה חדרי חדשות אחרים נסגרים או מצמצמים, ה-Datilin הסיר את חומת התשלום שלו והשקיעה משאבים נוספים כדי לדווח בשטח מישראל ומרחבי ארה"ב על השפעת המלחמה, האנטישמיות הגואה והמחאות בקמפוסים בקולג'.

קוראים כמוך מאפשרים הכל. תמכו בעבודתנו על ידי הפיכתו לחבר Datilin והתחברו לעיתונות שלנו ולקהילה שלכם.

עשה מתנה בכל גודל והפוך א קָדִימָה חבר היום. אתה תתמוך במשימה שלנו לספר את הסיפור היהודי-אמריקאי במלואו והוגן.

– רחל פישמן פדרסן, מו"ל ומנכ"לית

הצטרפו למשימה שלנו לספר את הסיפור היהודי באופן מלא והוגן.


$36 $500

$120 $180 סכום אחר

דילוג לתוכן