מחלות מסוימות כרוכות בתגובות אוטואימוניות, כאשר הגוף מתחיל לתקוף את התאים והחלבונים שלו. המנגנונים הביולוגיים העומדים בבסיס המחלות הללו לרוב אינם ידועים, מה שהופך את הטיפול למאתגר. כעת, קבוצה ב-TMDU יצרה מודל עכברי למחלה המכונה "דרמטומיוזיטיס חיובית נגד MDA5". השימוש במודל זה איפשר להם לזהות מרכיבים של מערכת החיסון החיוניים בהתפתחות המחלה, עם השלכות על טיפולים עתידיים.
Dermatomyositis הוא חבר בקבוצת מחלות המכונה מיופתיות דלקתיות אידיופטיות, הגורמות לפריחה אופיינית וחולשת שרירים, המובילה לנכות ומוות מוקדם. כחלק מהתגובה החיסונית הרגילה, הגוף מייצר חלבונים הידועים כנוגדנים, ספציפיים ל"אנטיגנים" בודדים, או חומרים זרים. עם זאת, תגובות אוטואימוניות כרוכות בייצור חריג של נוגדנים לחלבונים אנושיים, הנקראים "נוגדנים עצמיים". Dermatomyositis חיובית לנוגדנים נגד MDA5 כרוכה בייצור של נוגדנים עצמיים כנגד החלבון MDA5, הגורמים לפריחה ודלקת ריאות ופיברוזיס, הנקראת מחלת ריאות אינטרסטיציאלית (ILD). לעתים קרובות זה מתקדם מהר מאוד עם שיעור תמותה גבוה, והטיפולים האנטי דלקתיים הנוכחיים אינם יעילים.
כדי לפתח מודל של מחלה זו בעכברים, הפעלנו תחילה ייצור של נוגדנים עצמיים נגד MDA5. זה הביא להתפתחות של דלקת ריאות מסוימת אך לא ILD מלא."
ד"ר יוקי איצ'ימורה, המחבר הראשי של המחקר
מכיוון ש-MDA5 מעורב בתגובת הגוף לווירוסים מסוימים, הצוות חיקה אז זיהום ויראלי בריאות. העכברים שייצרו נוגדנים אנטי-MDA5 פיתחו דלקת ריאות משמעותית ופיברוזיס, תוך חיקוי הפתוגנזה שנראתה בחולים אנושיים, תוך מודל מוצלח של המחלה.
לאחר מכן ניתחו החוקרים את התגובות החיסוניות הספציפיות המתרחשות בעכברים וחקרו כיצד אלו הובילו למחלה. מבין התאים השונים המעורבים בתגובה החיסונית, הם הראו שתאים המכונים "תאי T חיוביים ל-CD4" הם המפתח להתפתחות ILD. צמצום ניסיוני של מספר התאים הללו הפחית את הנזק לריאות שנצפה. מעורבותם של תאי T אלו מגובה בממצאי נתיחה מריאות החולים.
צוות המחקר המשיך וזיהה רמות גבוהות של מולקולת איתות בשם אינטרלוקין-6 במודל העכברי. "הפחתה ניסיונית של רמות אינטרלוקין-6 שיפרה את התפתחות ILD", מסבירה הסופרת הבכירה ד"ר נאוקו אוקיאמה, "מצביעה על כך שהתערבות רפואית המכוונת לאינטרלוקין-6 יכולה להיות אפשרות טיפול פוטנציאלית עבור ILD.
המודל העכברי שפותח במחקר זה מספק כלי מפתח לחקירת המנגנונים העומדים בבסיס הדרמטומיוזיטיס חיובית נגד MDA5, שערכו מוכח על ידי זיהוי גורמי מפתח במערכת החיסון המעורבים במחלה מתקדמת זו. עבודה עתידית שתאפשר מחקר זה יכולה לסייע בפיתוח של טיפולים ספציפיים ויעילים יותר, שיפור הטיפול ואיכות החיים.
