מודלים של עכברים שופכים אור על ההשפעות של שימוש במטפורמין במהלך ההריון על הצאצאים

עם העלייה בסוכרת הריונית והפרעות מטבוליות במהלך ההיריון, גם מטפורמין נרשם בתדירות גבוהה יותר. למרות שידוע כי התרופה נוגדת הסוכרת דרך הפה יכולה לעבור את מחסום השליה, ההשפעות על התפתחות המוח של הילד אינן ידועות במידה רבה. צוות מחקר בינתחומי מהמכון הגרמני לתזונה אנושית Potsdam-Rehbrücke (DIfE) הצליח כעת להדגים במודל עכברים שלמרות שלמטפורמין יש השפעות חיוביות על חיות הרות, אין לו על הצאצאים. התוצאות פורסמו בכתב העת המומחה מטבוליזם מולקולרי.

נתונים עדכניים מראים כי אחת מכל שש נשים הרות ברחבי העולם מושפעות מסוכרת מיוחדת המכונה סוכרת הריונית. על פי נתוני מכון רוברט קוך, 63,000 נשים בגרמניה נפגעו מהמחלה בשנת 2021, והמגמה הולכת וגוברת.

המספרים הללו מדאיגים מכיוון שרמות גבוהות מדי של סוכר בדם במהלך ההריון קשורות להשלכות שליליות על האם והילד. זה מגביר את הסיכון של נשים מושפעות לפתח סוכרת מסוג 2 בהמשך ולילדיהן יש סיכון גבוה יותר לפתח הפרעות מטבוליות ועודף משקל.

ההשפעה ארוכת הטווח של מטפורמין על הצאצאים אינה ברורה

במשך מספר שנים, התרופה מטפורמין נוגדת סוכרת דרך הפה חוצה שליה צוברת יותר ויותר חשיבות כחלופה למתן אינסולין כאשר שינויים באורח החיים אינם מראים הצלחה במהלך הטיפול בסוכרת הריונית. עם זאת, ישנם כיום רק מחקרים בודדים על ההשפעות ארוכות הטווח של מטפורמין על בריאות הצאצאים. ידוע שלמטפורמין יש השפעה על מסלול האותות AMPK, המווסת את הרשת של תאי עצב במהלך התפתחות המוח.

הצוות הבינתחומי של חוקרי DIfE בראשות ראש קבוצת המחקר הזוטר, ד"ר רחל ליפרט, התחבט אפוא בשתי שאלות מרכזיות: האם טיפול במטפורמין מועיל רק לאם או גם לילד? והאם טיפול במטפורמין מוביל לשינויים פיזיולוגיים שליליים ארוכי טווח אצל הצאצאים, במיוחד בקשר להתפתחות מעגלים עצביים בהיפותלמוס, אזור קריטי בוויסות הומאוסטזיס אנרגטי?

דגמי עכברים שופכים קצת אור

כדי לענות על שאלות המפתח, החוקרים השתמשו בשני מודלים של עכברים כדי לייצג את הגורמים העיקריים לסוכרת הריונית: השמנה חמורה של האם לפני ההריון ועלייה מוגזמת במשקל במהלך ההריון. מצבים מטבוליים אלו הושגו באמצעות דפוסי האכלה שונים, כאשר העכברים קיבלו דיאטה עתירת שומן או דיאטה בקרה. הטיפול האנטי-סוכרתי של נקבות עכברים וצאצאיהם התרחש בתקופת ההנקה שכן הדבר תואם את השליש השלישי של הריון אנושי מבחינת התפתחות המוח.

הטיפול כלל אינסולין, מטפורמין או פלצבו, לפיו המינון התבסס על טיפולים אנושיים סטנדרטיים. צוות המחקר אסף נתונים על משקל הגוף של העכברים, ניתח פרמטרים מטבוליים והורמונים שונים ובדק מסלולי איתות מולקולריים בהיפותלמוס.

המצב המטבולי של האם הוא קריטי

"כתוצאה מטיפול אנטי-סוכרתי בתקופה המוקדמת שלאחר הלידה, הצלחנו לזהות שינויים בעלייה במשקל ובמצב ההורמונלי של הצאצאים, שהיו תלויים באופן קריטי במצב המטבולי של האם", מסביר ליפרט. יתר על כן, נצפו גם שינויים ספציפיים למין באיתות AMPK ההיפותלמוס בתגובה לחשיפה למטפורמין. יחד עם השינוי המושרה על ידי מטפורמין ברמות ההורמונים שנבדקו, התוצאות מצביעות על כך שיש לקחת בחשבון את המצב המטבולי של האם לפני תחילת הטיפול בסוכרת הריונית.

התמקדות במניעה

לדברי רייצ'ל ליפרט, טיפול בסוכרת הריון בעתיד עשוי לכלול פיתוח תרופה שזמינה לכולם ואינה חוצה את השליה.

לאור השכיחות הגוברת, חינוך לגבי סוכרת הריונית ואמצעי מניעה הם בעלי חשיבות חיונית. אם נוכל למצוא דרך לנהל את אורח החיים והתזונה בצורה יזומה יותר, אנו נמצאים בעמדה טובה יותר לנצל את הפוטנציאל של טיפול בסוכרת הריון".

ד"ר רייצ'ל ליפרט, ראש קבוצת מחקר זוטר