מחקר בינלאומי חדש בראשות חוקרים ממכון קרולינסקה בשבדיה מראה כי מודלים מבוססי בינה מלאכותית יכולים להתעלות על מומחים אנושיים בזיהוי סרטן השחלות בתמונות אולטרסאונד. המחקר פורסם ב רפואת טבע.
"גידולים בשחלות הם שכיחים ולעיתים מזוהים במקרה", אומרת פרופסור אליזבת אפשטיין במחלקה למדע וחינוך קליני, סודרסjukוסט (בית החולים הכללי של שטוקהולם דרום), במכון קרולינסקה ויועצת בכירה במחלקה למיילדות וגינקולוגיה בבית החולים. "יש מחסור רציני במומחי אולטרסאונד במקומות רבים בעולם, מה שהעלה חששות מהתערבויות מיותרות ודחיית אבחוני סרטן. לכן רצינו לברר אם בינה מלאכותית יכולה להשלים מומחים אנושיים".
AI מתעלה על מומחים
החוקרים פיתחו ואימתו מודלים של רשתות עצביות המסוגלים להבדיל בין נגעים שפירים לשחלות ממאירים, לאחר שאימנו ובדקו את ה-AI על למעלה מ-17,000 תמונות אולטרסאונד מ-3,652 חולות ב-20 בתי חולים בשמונה מדינות. לאחר מכן הם השוו את יכולת האבחון של הדוגמניות עם קבוצה גדולה של מומחים ובוחני אולטרסאונד פחות מנוסים.
התוצאות הראו כי מודלים של AI עלו על ביצועים טובים יותר על בודקים מומחים ולא מומחים בזיהוי סרטן השחלות, והשיגו שיעור דיוק של 86.3 אחוזים, בהשוואה ל-82.6 אחוזים ו-77.7 אחוזים עבור הבודקים המומחים והלא מומחים בהתאמה.
זה מצביע על כך שמודלים של רשתות עצביות יכולים להציע תמיכה רבת ערך באבחון של סרטן השחלות, במיוחד במקרים קשים לאבחון ובמסגרות שבהן יש מחסור במומחי אולטרסאונד".
פרופסור אליזבת אפשטיין, המחלקה למדע וחינוך קליני, סודרסיוקסוסט (בית החולים הכללי של שטוקהולם דרום), מכון קרולינסקה
צמצום הצורך בהפניות מומחים
מודלים של AI יכולים גם להפחית את הצורך בהפניות מומחים. במצב טריאז' מדומה, תמיכת הבינה המלאכותית צמצמה את מספר הפניות ב-63% ואת שיעור האבחון השגוי ב-18%. זה יכול להוביל לטיפול מהיר יותר וחסכוני יותר עבור חולות עם נגעים בשחלות.
למרות התוצאות המבטיחות, החוקרים מדגישים כי נדרשים מחקרים נוספים לפני שהפוטנציאל המלא של מודלים של רשתות עצבים והמגבלות הקליניות שלהם יובנו במלואם.
"עם המשך מחקר ופיתוח, כלים מבוססי בינה מלאכותית יכולים להיות חלק בלתי נפרד משירותי הבריאות של המחר, להקל על מומחים ולמטב את משאבי בית החולים, אך עלינו לוודא שניתן להתאים אותם לסביבות קליניות ולקבוצות חולים שונות", אומר פיליפ כריסטיאנסן , דוקטורנט בקבוצת המחקר של פרופסור אפשטיין במכון קרולינסקה ומחבר ראשון משותף עם אמיר קונק במכון המלכותי לטכנולוגיה KTH.
הערכת הבטיחות של תמיכת AI
החוקרים עורכים כעת מחקרים קליניים פרוספקטיביים ב- Södersjukhuset כדי להעריך את הבטיחות והשימושיות הקלינית היומיומית של כלי הבינה המלאכותית. מחקר עתידי יכלול גם מחקר רב-מרכזי אקראי כדי לבחון את השפעתו על ניהול המטופלים ועל עלויות הבריאות.
המחקר נערך בשיתוף פעולה הדוק עם חוקרים מהמכון המלכותי לטכנולוגיה KTH ומומן על ידי מענקים של מועצת המחקר השוודית, האגודה השוודית לסרטן, המועצה האזורית שטוקהולם, הקרנות לחקר הסרטן של Radiumhemmet וה-Wallenberg AI, Autonomous Systems ותוכנה (WASP).
אליזבת אפשטיין, פיליפ כריסטיאנסן ושלושה מחברים משותפים הגישו בקשה לפטנט באמצעות חברת Intelligyn על שיטות אבחון נתמכות מחשב. אליזבת אפשטיין, פיליפ כריסטיאנסן וקווין סמית', חוקר במכון הטכנולוגי המלכותי של KTH, הם גם בעלי מניות באינטליגין, שעבורה פרופסור אפשטיין הוא מנהל ללא משכורת. עיין בעיתון לרשימה מלאה של ניגודי עניינים.
