במחקר בן שני עשורים שפורסם ב רשת JAMA פתוחה, חוקרים ניתחו את הסיכון למוות מוקדם מסרטן הערמונית בקרב גברים עם סיכון גנטי גבוה יותר לעומת נמוך יותר, תוך שימוש בנתונים משני מחקרי עוקבה פרוספקטיביים בשוודיה ובארצות הברית של אמריקה (ארה"ב).
הם מצאו כי גברים עם סיכון גנטי גבוה יותר הגדילו משמעותית את שיעורי התמותה המוקדמים והמאוחרים מסרטן הערמונית, כאשר שליש ממקרי המוות המוקדמים הללו צפויים להיות ניתנים למניעה באמצעות התנהגויות אורח חיים בריא.
לימוד: מקרי מוות מוקדמים מסרטן הערמונית בקרב גברים עם סיכון גנטי גבוה לעומת נמוך יותר. קרדיט תמונה: NTshutterth/Shutterstock.com
רקע כללי
למרות ההתקדמות באבחון וטיפול מוקדם, סרטן הערמונית ממשיך להיות הגורם המוביל למוות מסרטן בקרב גברים, עם כ-400,000 מקרי מוות שנתיים ברחבי העולם. יש לציין כי שליש ממקרי המוות הללו מתרחשים לפני גיל 75 שנים, מה שמדגיש את הצורך בגישות מניעה חדשות.
התמקדות באוכלוסיות בסיכון גבוה, כולל גברים עם ציון סיכון פוליגני גבוה (PRS), מציעה גישה מבטיחה. PRSs מרבדים ביעילות את הסיכון והתמותה לסרטן הערמונית. שילוב של PRS עם היסטוריה משפחתית או מדידות וריאנטים נדירות יכול לשפר את הערכת הסיכון.
בעוד שגורמי סיכון מבוססים אינם ניתנים לשינוי, התנהגויות אורח חיים כמו שמירה על משקל תקין, אי עישון ופעילות גופנית סדירה עשויות להפחית את הסיכון להתקדמות סרטן הערמונית ולמוות, במיוחד אצל אנשים בסיכון גבוה.
עם זאת, המידה שבה אסטרטגיות מניעה ממוקדות יכולות להפחית מקרי מוות מוקדמים מסרטן הערמונית עדיין לא ברורה.
לכן, החוקרים במחקר הנוכחי ניתחו נתונים משני מחקרי עוקבה פרוספקטיביים כדי להעריך את השפעת הסיכון הגנטי על תמותה מוקדמת והשפעת אורח חיים בריא על מניעת סרטן הערמונית.
לגבי המחקר
נותחו נתונים ממחקר הדיאטה והסרטן של Malmö (MDCS) ומחקר המעקב של מקצועני הבריאות (HPFS).
ה-MDCS וה-HPHFS כללו 10,270 ו-9,337 גברים בעלי גנוטיפ משוודיה ומארצות הברית, בהתאמה, ללא סרטן הערמונית ועם נתוני אורח חיים. הגיל החציוני בתחילת המעקב היה 59 שנים ב-MDCS ו-65.1 שנים ב-HFS.
אורח חיים בריא הוגדר באמצעות ציון המבוסס על אי-עישון, שמירה על פעילות גופנית גבוהה, משקל תקין ותזונה עשירה במוצרי עגבניות ודגים שומניים תוך דלה בבשר מעובד.
ציון זה סיווג אורחות חיים בריאים (3-6 נקודות) או לא בריאים (0-2 נקודות), עם סיווג מפורט נוסף של 4 קבוצות וניתוח רגישות המשלב המלצות תזונתיות שונות.
הסיכון הגנטי סווג כגבוה או נמוך בהתבסס על PRS מרובה מוצא של 400 גרסאות לסרטן הערמונית ביחס לערך חציוני והיסטוריה משפחתית של סרטן.
מעקב אחר מקרי מוות ספציפיים לסרטן הערמונית נעשה באמצעות רישום סיבת המוות השוודי (MDCS) ומדד המוות הלאומי, בתוספת דיווחי קרובי משפחה.
מקרי מוות מוקדמים הוגדרו ככאלה לפני גיל 75, מקרי מוות מאוחרים ככאלה לאחר גיל 75, והסיכון לכל החיים כלל מקרי מוות עד גיל 85. ניתוח סטטיסטי כלל רגרסיה של קוקס, מודלים משוקללים של הסתברות הפוכה, ורגרסיה, מאוחדת על ידי מטא-אפקטים קבועים. אָנָלִיזָה.
תוצאות ודיון
לפי המחקר, 67% מהגברים סווגו כבעלי סיכון גנטי גבוה יותר בהתבסס על PRS והיסטוריה משפחתית, כאשר כ-30% היו בעלי ציון אורח חיים המצביע על התנהגויות לא בריאות.
במהלך מעקב חציוני של 24 שנים ב-MDCS ו-23 שנים ב-HFS, נרשמו 444 מקרי מוות מסרטן הערמונית לפני (107) ואחרי גיל 75 שנים (337). סיכון גנטי גבוה יותר נקשר לשיעור מוגבר פי שלושה של שיעור מוקדם ועפיל פי שניים של מוות מאוחר מסרטן הערמונית.
אורח חיים לא בריא העלה את הסיכון רק בקרב גברים בסיכון גנטי גבוה יותר, במיוחד עם עישון ו-BMI ≥30. תוצאות ספציפיות לקבוצה נמצאו עקביות.
גברים בסיכון גנטי נמוך יותר נמצאו בעלי סיכון נמוך לכל החיים למוות מסרטן הערמונית שנעו בין 0.6% ל-1.3%, ללא דפוס ברור לפי אורח חיים. עם זאת, קבוצות סיכון גנטי גבוהות יותר הראו סיכונים גבוהים יותר לכל החיים עבור גברים משולב בסיכון גנטי גבוה יותר (2.3% עד 3.1%).
עבור אלה בקטגוריית PRS 50-75% (1.8% עד 2.9%), עלייה נוספת עבור גברים בקטגוריית PRS 75-100% (3.1% עד 4.9%) בשני המחקרים. רוב מקרי המוות מסרטן הערמונית התרחשו בקרב גברים עם סיכון גנטי גבוה יותר, והיוו 88% ממקרי המוות עד גיל 75 שנים.
שינויים באורח החיים יכולים למנוע 22% עד 36% ממקרי המוות הללו לפני גיל 75 שנים בקרב גברים בסיכון גנטי גבוה יותר. גורמים תזונתיים חלופיים הציעו הערכות מניעה של עד 39%.
המחקר מתחזק על ידי הכללת שתי קבוצות גדולות ועצמאיות עם מעקב של 20 שנה, המציגות תוצאות עקביות על פני אוכלוסיות שונות. עם זאת, הניתוח מוגבל על ידי הבדלים פוטנציאליים בבדיקות ובטיפול בסרטן הערמונית, התחשבות בגורמים רק בכניסה למחקר והכללת גברים ממוצא אירופי בלבד.
סיכום
לסיכום, מחקר זה מצביע על כך שאסטרטגיות למניעת סרטן הערמונית צריכות להתמקד בגברים עם סיכון גנטי גבוה.
ניתן למנוע כשליש ממקרי המוות המוקדמים מסרטן הערמונית בגברים עם סיכון גנטי באמצעות בחירות אורח חיים בריא או על ידי הבטחת גישה שווה לגילוי מוקדם וטיפול מיטבי.
התערבויות ממוקדות לגברים בסיכון גבוה עשויות להוריד משמעותית את מספר מקרי המוות בטרם עת מסרטן הערמונית.
