מחקר חדש מצביע על כך שהגדלת המינון המצטבר של איזוטרטינואין עשויה להפחית משמעותית את הישנות האקנה ואת הצורך בטיפול חוזר, מה שמציע תקווה לבהירות העור לטווח ארוך.
לִלמוֹד: הישנות אקנה וניסוי חוזר של איזוטרטינואין בחולים עם אקנה. קרדיט תמונה: ניו אפריקה / Shutterstock.com
לאחרונה JAMA דרמטולוגיה המחקר מעריך את הגורמים הקשורים להישנות לאחר טיפול באיזוטרטינואין באקנה.
טיפול איזוטרטינואין לאקנה
Isotretinoin, הנקרא בדרך כלל Accutane, הוא הטיפול היחיד המאושר לאקנה חמור. למרות שאיזוטרטינואין יעיל ביותר ברוב האנשים עם אקנה, חלקם חווים הישנות. כתוצאה מכך, חולים הפגיעים להישנות אקנה מטופלים בקורסים נוספים של איזוטרטינואין.
חשוב להבין האם גורמים מסוימים, כגון מאפייני המטופל, מינון איזוטרטינואין ומשטר הטיפול, משפיעים על הישנות אקנה. ניתן להשתמש במידע זה כדי לעצב משטרי טיפול אופטימליים עם איזוטרטינואין הממקסמים את תוצאות הטיפול וממזערים תופעות לוואי. הבנה משופרת תאפשר גם לקלינאים לנהל טוב יותר את הציפיות של המטופלים מתוצאות הטיפול, כולל אפשרות של הישנות, ולגבש תוכניות טיפול אפקטיביות לתחזוקה.
מחקרים קודמים תיעדו שיעורי הישנות אקנה שנעו בין 9.4% ל-65.4%, כאשר 1.7-23.1% משתמשים באיזוטרטינואין שוב ושוב. שונות זו יוחסה לאוכלוסיות לא מייצגות, מעקב לא שלם, גודל מדגם קטן ומשטרי מינון של איזוטרטינואין משתנים. חוסר עקביות בהגדרות של הישנות אקנה עשוי גם לתרום לאי-התאמות בדיווחים הקליניים.
לגבי המחקר
החוקרים של המחקר הנוכחי חקרו את תדירות הישנות האקנה לאחר טיפול באיזוטרטינואין וגורמים שעלולים להגביר את הסיכון להישנות אקנה. כל הנתונים התקבלו ממאגר התביעות המסחריות של MarketScan בין ה-1 בינואר 2017 ל-31 בדצמבר 2020.
הניתוח כלל מטופלים עם אבחנה אחת של אקנה לפחות על פי הסיווג הסטטיסטי הבינלאומי של מחלות ובעיות בריאות קשורות, קוד העדכון העשירי. כל החולים היו בני 12 ומעלה וקיבלו טיפול איזוטרטינואין לאקנה.
תאריך המדד שיקף את התאריך שבו הושלם קורס האיזוטרטינואין הראשון. מרשמים נותחו גם כדי לקבוע משטרי טיפול באיזוטרטינואין.
הישנות אקנה זוהתה כאשר מטופל קיבל מרשם לטיפול באקנה סיסטמי עם אנטיביוטיקה דרך הפה כמו דוקסיציקלין, מינוציקלין, טרימתופרים-סולפאמתוקסאזול, אמוקסיצילין, צפלקסין, ספירונולקטון ואיזוטרטינואין עבור מפגש אחרוני עם אקנה. ניסוי חוזר של איזוטרטינואין נקבע גם על סמך אדם שקיבל מרשם נוסף לאיזוטרטינואין לאחר תאריך המדד.
ממצאי המחקר
המחקר כלל 1,856,012 חולים עם אקנה, 19,907 נשים ו-9,403 גברים. משך הזמן הממוצע של קורסי איזוטרטינואין ראשוניים שנקבעו על ידי רופאי עור היה 5.6 חודשים, עם מינון יומי מרבי של 0.93 מ"ג/ק"ג/ד ומינון מצטבר של 132.4 מ"ג/ק"ג. תקופת המעקב הממוצעת לטיפול זה הייתה 24.9 חודשים.
בקבוצת מחקר זו, 19,907 חולים דיווחו על הישנות אקנה, שהסתכמו בשיעור של הישנות אקנה של 12.9 לכל 100 שנות אדם. הזמן החציוני עד להישנות אקנה היה 7.5 חודשים.
כ-2.1%, 25.8%, 15.6%, 25.2% ו-31.3% מהחולים קיבלו מרשם אקנה סיסטמי תוך חודש, חודש עד שלושה חודשים, שלושה עד שישה חודשים, שישה עד שנים עשר חודשים ולמעלה משנים עשר חודשים, בהתאמה, מתאריך המדד.
חולים עם הישנות אקנה טופלו לעתים קרובות באנטיביוטיקה דרך הפה לאחר השלמת משטר האיזוטרטינואין. מודלים של רגרסיית סיכונים פרופורציונליים של Cox חשפו כי בהשוואה לגברים, נקבות היו בסיכון גבוה משמעותית להישנות אקנה. המינון המצטבר של איזוטרטינואין היה קשור גם לירידה משמעותית בשיעור הישנות אקנה.
כ-8.2% מהחולים עברו ניסוי חוזר של איזוטרטינואין, עם שיעור מוערך של 4.3 ל-100 אנשים. הזמן החציוני לקורס איזוטרטינואין שני היה 2.8 חודשים, והוא כלל מינון יומי מקסימלי של 0.82 מ"ג/ק"ג/ד ומינון מצטבר של 52.6 מ"ג/ק"ג למשך 2.3 חודשים.
מבין 22.2% מהחולים שקיבלו קורס איזוטרטינואין שני של ארבעה חודשים או יותר, 26.7% מהחולים הציגו ניסוי חוזר לפחות שישה חודשים לאחר סיום הקורס הראשוני. מודלים רב-משתנים גילו שמין, גיל ומינון מצטבר של נשים היו קשורים להפחתת שיעורי הניסוי החוזר של איזוטרטינואין.
ניתוחים מרובעים הצביעו על כך שמין נשי היה קשור באופן מובהק להפחתת הניסוי החוזר של איזוטרטינואין אצל מתבגרים ומבוגרים כאחד. מינון מצטבר גבוה יותר היה קשור להפחתת שיעורי הישנות האקנה. מטופלים עם טיפול קונבנציונלי ומינונים יומית מרביים של איזוטרטינואין הפגינו שיעורים נמוכים יותר של הישנות אקנה בהשוואה לאלו עם מינון יומי מרבי נמוך.
מסקנות
ממצאי המחקר מצביעים על כך שמינון יומי של איזוטרטינואין לא היה קשור לירידה משמעותית בסיכוני החזרת אקנה או שיעורי ניסויים חוזרים של איזוטרטינואין בקרב אלו עם מינון קונבנציונלי ומצטבר גבוה. עם זאת, מינון מצטבר גבוה יותר של איזוטרטינואין עשוי להפחית את הסיכון להישנות אקנה ושיעורי ניסויים חוזרים של איזוטרטינואין.
בעתיד, דרוש מחקר נוסף כדי לגבש אסטרטגיות אופטימליות למניעת הישנות אקנה בקרב אנשים בסיכון גבוה.