המועצה הדתית מנגישה את הלכות צום י”ז בתמוז ושלשת השבועות ישירות לנייד שלכם. רבנות העיר סיכמה עבורכם את ההלכות ויו”ר המועצה הדתית אריה פרידמן הפיץ את המסמך ברשתות החברתיות ובאמצעות קבוצות הוואטסאפ. לא קיבלתם? דתילי רעננה לשירותכם!


מהלכות שבעה עשר בתמוז וימי “בין המצרים”

לאחר חורבן בית המקדש הראשון, תקנו הנביאים ארבעה צומות זכר למאורעות הרעים של חורבן הבית וגלות ישראל, כדי לעורר את העם להצטער ולהתאבל על החורבן והגלות, ומתוך כך לחזור בתשובה ולתקן את המעשים הרעים שגרמו לכל הצרות שפקדו את עם ישראל מאז ועד היום[1]. אחד מארבעת הצומות הללו הוא צום י”ז בתמוז שיחול ביום ראשון הקרוב (1/7).

הסיבה העיקרית לקביעת צום י”ז בתמוז, היא העובדה שביום זה הובקעה חומת העיר בימי בית שני על ידי הרומאים[2].בנוסף על כך ארעו ביום זה עוד ארבעה דברים רעים: שיבר משה רבנו את לוחות הברית כשירד מהר סיני וראה את חטא העגל[3]. בוטלה הקרבת קרבן  התמיד בבית ראשון[4].שרף אפוסטמוס הרשע את התורה[5]. הועמד צלם בהיכל[6].

בזמן הזה בו, מחד, אין גזירות קשות ושמד, ומאידך, בית המקדש עדיין חרב, תלוי הצום ברצונם של ישראל, וכתבו הפוסקים שישראל רצו וקבלו על עצמם את הצומות הללו מדור דור, וחייבים כולם להתענות ואסור לפרוץ גדר[7].

הצום מתחיל מעלות השחר (השנה, תשע”ח, שעה 03:46). מי שרוצה לקום משנתו ולאכול או לשתות לפני עלות השחר, יתנה לפני שהולך לישון שמתכוון עוד לאכול ולשתות לפני תחילת הצום[8].

מעוברות ומיניקות, וכן חולה, אף שאין בו סכנה, אינם חייבים להתענות בי”ז בתמוז, ומכל מקום לא יתענגו בבשר ויין אלא הצריך לקיום הגוף[9].

קטנים פחות מגיל בר מצווה אינם חייבים להתענות בי”ז בתמוז, ומכל מקום אם הגיעו לגיל חינוך ראוי לחנכם שלא יאכלו וישתו אכילה ושתיה של תענוג אלא רק הצריך לקיום הגוף, ועל כן ימנעו מאכילת ממתקים וכדו’[10].

י”ז בתמוז חל השנה בשבת ועל כן נדחה הצום ליום ראשון יח בתמוז. מי שיגיעו לגיל בר מצוה או בת מצוה בתאריך יח בתמוז – מסתבר שפטורים השנה מן התענית, היות שבתאריך י”ז בתמוז היו עדיין קטנים[11], ויש הסוברים שחייבים[12].

השנה, שצום י”ז בתמוז נדחה ליום ראשון, מקילים יותר מבשאר שנים, ולכן אם יש ברית מילה ביום ראשון י”ח בתמוז, מותרים בעלי הברית דהיינו ההורים של התינוק, הסנדק והמוהל, לאכול לאחר חצות היום, ויתפללו קודם לכן מנחה גדולה[13].

למנהג האשכנזים, אין נושאים נשים החל מי”ז בתמוז ועד לאחר תשעה באב. למנהג הספרדים אין נושאים נשים החל מר”ח אב ועד לאחר תשעה באב[14]. מותר לאשכנזי להשתתף בשמחת נישואין של ספרדי הנערכת עפ”י מנהגו לאחר יז בתמוז[15].

טוב ליזהר מלומר שהחיינו על פרי חדש ומלבוש חדש בימי בין המצרים[16], ובשבת אין להחמיר[17].אם לא ימצא הפרי אחר ת”ב בשוק ואינו יכול לשומרו במקרר עד שבת יברך שהחיינו על אותו פרי בכל זמן[18].

מעוברות מותרות לאכול פרי חדש גם ללא ברכת שהחיינו, וכן חולה שזקוק לאכול את הפרי כדי לפתוח לו את התיאבון יאכל בלא יברך שהחיינו[19].

אין לעשות ריקודים ומחולות בימי בין המצרים[20], וכן נוהגים להימנע משמיעת שירה וכלי זמר העשויים להביא לריקודים ומחולות[21], ויש המתירים בסעודת מצווה עד ראש חודש אב[22].

 צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹועֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ: (זכריה ח, יט)

הרב יצחק פרץ שליט”א                                                  אריה פרידמן                                                   רב העיר                                                          יו”ר המועצה הדתית

התודה והברכה לרב שלמה אישון רב מזרח העיר ולרב בנימין שטיין מנהל מחלקת הכשרות, על עריכת מסמך זה.


[1]שו”ע תקמ”ט אובמשנ”ב שם ס”ק א.

[2]אף שתקנת הנביאים היתה על הבקעת העיר בבית ראשון שהיתה בט’ בתמוז, תקנו לצום ביום בו הובקעה העיר בבית שני, משום שצער החורבן השני קרוב אלינו יותר, ואף זה בכלל ב”צום הרביעי” המופיע בספר זכריה, משום שהוא חל בחודש הרביעי הוא חודש תמוז (כאשר מונים את החודשים מניסן)–שו”ע תקמט ב.

[3]תענית כ”ח ב’.

[4]רמב”ם הלכות תענית ב, ה. כל בו סי’ ס”ב. ערכין י”א ב’. זהר חדש וישב ח”א נ’ ע”א. אולם בתפארת ישראל תענית ד, ו הבא שהיה זה בבית שני בימי הורקנוס ואריסטובלוס, וכן דייק בגבורת ארי, תענית כ”ו ב’ ד”ה ובטל  מדברי רש”י.

[5]החומרה הגדולה שבדבר היא משום ששרף ספר תורה שכתב עזרא, שהיה בעזרה שממנו הגיהו את שאר הספרים, או ששרף כל ספר תורה שמצא, ואמרו “התורה” בלשון יחיד משום שכוונת אותו רשע היתה לבטל תורה בכללה מישראל.תפארת ישראל תענית ד, ו.

[6]יש אומרים שהיה זה על ידי מנשה בתקופת בית ראשון ויש אומרים שהיה זה על ידי אפוסטמוס בתקופת בית שני. (ירושלמי תענית פ”ד ה”ה ).

[7]שו”ע תקנא ובמשנ”ב שם ס”ק א.

[8]ע’ שו”ע תקסד א ומשנ”ב שם ס”ק ו.

[9]שו”ע תקנא ברמ”אומשנ”ב שם ס”ק ד, ה. פס”ת שם. ילקוט יוסף הלכות ארבע תעניות ז.

[10]משנ”ב שם ס”ק ה.

[11]משום שהתענית ביום ראשון היא תשלומין לשבת ואז היה פטור. הליכות שלמה פרק יג סעיף ג הערה 10.

[12]שכך תקנו שכשיחול בשבת יהיה הצום ביום ראשון ואין זה תשלומין. שערים מצוינים בהלכה קכדס”ק ז

[13]שו”ע תקנט ט ובמשנ”ב שם ס”ק לה. וע’ בשעה”צ תקפו ס”קטז שי”א שאינם צריכים להתענות כלל.

[14]שו”ע תקנא ב.

[15]ר’ הליכות שלמה הלכות בין המצרים פרק יד הערה 18.

[16]שו”ע תקנ”א סע’ י”ז. משנ”ב שם ס”ק צ”ח.

[17]וכן אין להחמיר בר”ח מנחם אב -שעה”צשם אות צ”ט. ואף המחמירים כדעת האר”י שאין מברכים שהחיינו בשבת, בשבת י”ז בתמוז ונדחה כו”ע לא פליגי שיכול לברך שהחיינו –מג”א שם ס”קמב

[18]רמ”א שם סע’ י”ז. משנ”בס”ק ק”א.

[18]משנ”ב שם, ס”ק צ”ט.

[19]משנ”ב שם. ובטעם הדבר שאין מברכים שהחיינו כתב המג”א.שהיות שזהו זמן פורענות לא ראוי לומר שהחיינו על ימי פורענות.

[20]משנ”ב תקנא ס”קטז.

[21]הליכות שלמה פרק יד סעיף ג.

[22]ר’ פס”ת שם אות יג.