מחקר שנערך לאחרונה על ידי אוניברסיטת מזרח פינלנד מראה כי חסמים לגישה לשירותים חברתיים ורפואיים בקרב מהגרים ומהגרים מבוגרים עם דמנציה בפינלנד קשורים זה לזה. המחקר, שנערך בקרב אנשי מקצוע העובדים עם מהגרים ומהגרים מבוגרים עם דמנציה, פורסם ב כתב העת לגרונטולוגיה חוצה תרבויות.
חלק מהאתגרים בגישה לשירותים חברתיים ורפואיים בקרב מהגרים ומהגרים מבוגרים עם דמנציה בפינלנד כוללים חסמים לשוניים ולא בעלי מיומנויות או מידע דיגיטלי מספיק על זכויותיו ושירותי שירותי החברה והבריאות הזמינים. חוסר מומחיות בקרב אנשי מקצוע, לא להקים משפחה וחברים, התעללות והבדלים תרבותיים ותפיסות מהווה גם מחסום.
המחקר הדגיש כיצד מחסום השפה יכול להשפיע על יכולתם של מהגרים ומהגרים מבוגרים עם דמנציה להשתמש בשירותים דיגיטליים, אשר בתורם יכולים להגביל את הגישה שלהם למידע על זכויותיהם והשירותים הזמינים. בשילוב עם אין להן משפחה וחברים, חסמים אלה יכולים להגביר את הסיכון להתעללות וניצול. למרות שהדרכת שפה מוצעת לעולים בכלל, מהגרים מבוגרים עשויים להתקשות ללמוד שפה חדשה. לעומת זאת, מהגרים עם דמנציה נמצאים בסיכון לשכוח את השפות שלמדו בשלב מאוחר יותר.
בני משפחה, קהילות עולים וארגונים לא ממשלתיים (ארגונים לא ממשלתיים) ממלאים תפקיד חשוב בהקלת הגישה לשירותים חברתיים ורפואיים בקרב מהגרים ומהגרים מבוגרים עם דמנציה. קהילות עולים וארגונים לא ממשלתיים עוזרים גם הם להפחית את הלחץ על דרישות השירות. עם זאת, המשאבים של ארגונים לא ממשלתיים מוגבלים, וחשוב מאוד ששחקני המדינה יגדילו את תמיכתם בארגונים לא ממשלתיים.
חוקר הדוקטורט אלכס ברג מאוניברסיטת מזרח פינלנד הדגיש את ההשלכות המעשיות של ממצאי המחקר:
"המחקר שלנו ממליץ להעסיק צוות דו לשוני יותר כך שעולים ועולים מבוגרים עם דמנציה יוכלו לחפש שירותים בעצמם בשפת האם שלהם. מתן מידע על השירותים הזמינים בשפות שונות יכול גם לעזור להם להכיר את זכויותיהם והשירותים הזמינים"
המחקר מדגיש גם את החשיבות של הימנעות מסטראוטיפים והנחות מצד ספקי השירות, כמו גם להתייחס למהגרים כאל לקוחות אחרים, תוך התחשבות בנורמות התרבותיות שלהם ובמצבם הייחודי.
המחקר נערך במסגרת תוכנית הדוקטורט הנוירו-אינבינציה, הממומנת על ידי אוניברסיטת מזרח פינלנד ותוכנית המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי 20020 תחת הסכם המענק של מארי סקולודובסקה-קורי מס '101034307.
