מחקר של אוניברסיטת ברצלונה זיהה כמעט 20 גנים שיכולים לתרום לכך שאנשים מסוימים יהיו רגישים יותר לדיכאון, חרדה ותכונות כמו עצבנות ונוירוטיקה. גנים אלה מוסדרים על ידי RBFOX1 גן, הפועל כמרכז מרכזי של רשת גנטית המקושרת למספר תהליכי מפתח בתפקוד המוח. לדברי החוקרים, חפיפה גנטית זו בין הפרעות ותכונות שונות יכולה לעזור להסביר מדוע הן מופיעות לעתים קרובות יחד באותו אדם.
"תוצאות אלו מספקות תובנה חדשה לגבי המנגנונים הביולוגיים המשותפים לדיכאון והפרעות נלוות שונות, ויכולות לתרום בעתיד לפיתוח של סמנים ביולוגיים וטיפולים מותאמים אישית יותר", מסבירים החוקרים שתיאמו את המחקר, ברו קורמנד ונוליה פרננדז, מהמחלקה לגנטיקה, מיקרוביולוגיה וסטטיסטיקה בפקולטה לביולוגיה של San Déu ומכון המחקר הביו-רפואי של San Déu. המכון (IRSJD) ואזור CIBER למחלות נדירות (CIBERER).
המחקר, שפורסם בכתב העת התקדמות בנוירו-פסיכופרמקולוגיה ובפסיכיאטריה ביולוגיתמעורבים גם חוקרים מאוניברסיטת גתה פרנקפורט (גרמניה).
"מנצח תזמורת" גנטי
תפקידו של ה RBFOX1 הגן כמווסת מפתח של רשת גנים ירמז שגן זה אינו פועל לבד או בעל השפעה יחידה, אלא מתפקד "כמו סוג של מנצח תזמורת, שעוזר לתאם מתי וכמה גנים אחרים המעורבים בתפקוד המוח מופעלים או מעובדים", מסבירים החוקרים.
ממצא זה רלוונטי במיוחד בהפרעות פסיכיאטריות מורכבות, מכיוון שמצבים כמו דיכאון, חרדה או נוירוטיות אינם תלויים בדרך כלל בגן בודד, אלא בהשפעות הקטנות והמצטברות של מאות או אפילו אלפי גנים. "אם רגולטור מרכזי כמו RBFOX1 משתנה, היא עלולה לעורר תגובת שרשרת על פני מספר תהליכים בו-זמנית, כגון התפתחות נוירונים, תקשורת בין נוירונים וויסות העברה עצבית, מה שיסביר מדוע הפרעות אלו מתרחשות לעתים קרובות יחד", מדגישים קורמנד ופרננדס.
מחקר זה משלב מידע ממחקרי אסוציאציות רחבות גנום (GWAS), חיזוי ביטוי גנים במוח, ניתוח רשת מולקולרית ומחקרי מחלות נדירות כדי לתעדף גנים שתורמים לדיכאון ולפחות תכונה אחת קשורה. "המחקר של מחלות נדירות מספק פרספקטיבה משלימה, שכן הוא מאפשר זיהוי של גנים שבהם מוטציות בעלות השפעה גדולה מייצרות פנוטיפים הכוללים דיכאון או חרדה. הדבר מחזק את הסבירות הביולוגית של הגנים המזוהים בהפרעות נפוצות ועוזר לתעדף מועמדים רלוונטיים", הם מציינים.
ניתוח מקיף זה זיהה 19 גנים המווסתים על ידי RBFOX1 שנראה שהם רלוונטיים במיוחד לדיכאון ולתכונות אחרות שנצפו לעתים קרובות בחולים. ביניהם, מדגישים החוקרים, בנוסף ל RBFOX1 בתור המרכז המרכזי, שלושה גנים המווסתים גם את הביטוי של גנים אחרים (SP4, TCF4 ו PAX6), כמו גם ה CADM2 גֵן. "בנוסף להיותם קשורים לדיכאון, גנים אלה נקשרו גם להפרעות אחרות: RBFOX1 קשור למספר הפרעות פסיכיאטריות; CADM2 מעורב בהתמכרויות והפרעות פסיכיאטריות אחרות; TCF4 נקשר לסכיזופרניה ולנדודי שינה, ושניהם SP4 ו PAX6 נמצאו שינויים בדגמי עכברים תחת לחץ", מסבירים קורמנד ופרננדס.
חיזוק טיפולים מותאמים אישית
תוצאות אלו משפרות את ההבנה שלנו לגבי המנגנונים הביולוגיים המעורבים בדיכאון ובהפרעות נלוות, ובעתיד יוכלו לסייע בזיהוי סמנים ביולוגיים של סיכון, לשפר את הריבוד של המטופלים ולהקל על פיתוח טיפולים המכוונים למסלולים מולקולריים ספציפיים. בהקשר זה מציינים החוקרים כי "התערבות במנגנונים משותפים יכולה להועיל בו-זמנית להפרעות שונות המתרחשות לעיתים קרובות בחולים".
למרות הרלוונטיות של ממצאים אלה, החוקרים מציינים כי יהיה צורך לאמת אותם במדגמים אחרים וכי יש לחקור הבדלים בין גברים לנשים, לאור השכיחות הגבוהה יותר של דיכאון בקרב נשים. הם גם מציעים לבצע ניסויים פונקציונליים – מחקרי מעבדה המנתחים כיצד גן ספציפי פועל ומה ההשפעות שיש לשינוי שלו – על גנים כגון CADM2מה שיאפשר לנו לקבוע אילו מנגנונים מולקולריים מעורבים במקור הדיכאון וההפרעות הקשורות אליו.
