מדיניות שינויי אקלים מזניחה את בריאותם הנפשית של הילדים ואת הצרכים הספציפיים, כך עולה ממחקר

במאמר סקירה שפורסם לאחרונה ב בריאות הילד והמתבגר Lancet, מומחי בריאות הציבור דנו בצורך הקריטי במדיניות בריאות המשלבת אמצעי הסתגלות ספציפיים לילדים כדי לטפל בפגיעות המוגברת של ילדים לשינויי אקלים.

הניתוח שלהם של 160 מדיניות הסתגלות העלה שרק 72% כללו אמצעים רלוונטיים לילדים. התחומים השולטים היו חינוך, תזונה ומעורבות בקהילה, אך אף אחד מהם לא התייחס לצרכי בריאות הנפש של ילדים.

מחקר: עדיפות לבריאות הילד במדיניות הסתגלות לאומית בנושא שינויי אקלים: ניתוח מסמך מדיניות ב-160 מדינות. קרדיט תמונה: SUKJAI PHOTO / Shutterstock

רקע כללי

ילדים פגיעים במיוחד להשפעות של שינויי אקלים מכיוון שהם תלויים במטפלים, בעלי מאפיינים פיזיולוגיים ספציפיים וחשופים לתקופות ממושכות במהלך חייהם.

שינויי האקלים משפיעים ישירות על בריאותם של ילדים באמצעות אירועים אקלימיים קיצוניים ובעקיפין באמצעות גורמים כמו תת תזונה, זיהום אוויר ומחלות זיהומיות. למרות זאת, לעתים קרובות המדיניות הלאומית לא התייחסה כראוי לצרכי הילדים.

מסגרות מוקדמות כמו תוכניות הפעולה הלאומיות להסתגלות (NAPAs) וממשיכיהן, תוכניות הסתגלות לאומיות (NAPs) ותוכניות ההסתגלות הלאומיות לבריאות (HNAPs), שואפות לשפר את חוסן האקלים והסתגלות מערכת הבריאות, אך מעטות משולבות שיקולים ספציפיים לילד.

גופים בינלאומיים מדגישים את ההכרח בשילוב נקודות מבט של ילדים במדיניות האקלים. עם זאת, היה מעט מחקר על עד כמה מדיניות ההסתגלות הלאומית מכוונת לבריאות הילד, ומשאירה פער משמעותי בהבנה ובפעולה.

לגבי המחקר

מחקר זה חקר את מידת האינטגרציה של בריאות הילד כיעד במדיניות הסתגלות לאומית, תוך זיהוי תחומי הסתגלות דומיננטיים כגון חינוך, מעורבות קהילתית ותזונה תוך הדגשת הזנחה של צורכי בריאות הנפש של אוכלוסייה זו.

החוקרים אספו מדיניות הסתגלות לאומית מ-218 מדינות, תוך עדיפות למסמכים עם תוכן משמעותי הקשור לבריאות. מדיניות זו נוצרה דרך גוגל, אתרים ממשלתיים, מאגרי מידע של האו"ם ופלטפורמת ההסתגלות האירופית לאקלים וכללה מאמרים בשפות שונות, שתורגמו לאנגלית לפי הצורך.

הניתוח עקב מסגרת נושאית, והחוקרים ערכו ניתוח שורה אחר שורה של HNAPs כדי לזהות מדדי הסתגלות ספציפיים לילד ולהגדיר טרמינולוגיה רלוונטית באופן אינדוקטיבי.

שלושה חוקרים קידמו את ה-HNAPs, ופתרו חילוקי דעות באמצעות דיון. ספר הקוד שהתקבל הוחל על כל המדגם של מסמכי המדיניות.

לניתוח רחב יותר, מילות מפתח מ-HNAPs שימשו לקוד NAPAs ו-NAPs נוספים. נושאים מתפתחים מאורגנים של דומיינים ומדינות דורגו בהתבסס על המידה שבה הם כללו מדדים ספציפיים לילד הנוגעים לדירוג שלהם במדד סיכוני האקלים לילדים. המחקר גם חקר מושגים שונים של ילדים במסגרת מדיניות זו תוך שימוש בגישה מבוססת עדשות המבוססת על תיאוריות ילדות עכשוויות.

ממצאים

המחקר ניתח 160 מדיניות הסתגלות לאומית לאמצעי בריאות ספציפיים לילדים הקשורים לשינויי אקלים, תוך זיהוי מדיניות של 160 מתוך 218 מדינות. המסמכים כללו 22 HNAPs, 119 NAPs ו-19 NAPAs.

רוב המסמכים הללו הגיעו ממדינות בעלות הכנסה בינונית ובעלי הכנסה גבוהה, אך למדינות בעלות הכנסה נמוכה היה השיעור הגבוה ביותר של מדיניות הסתגלות זמינה.

הניתוח חשף 19 נושאי הסתגלות, 16 מהם היו ספציפיים לילדים, כגון חיזוק תשתיות בריאות הציבור, היערכות לאסונות, מעקב אחר מחלות, בקרת זיהום סביבתי ושיפור מים, תברואה והיגיינה (WASH).

חינוך והעלאת מודעות היו הנושאים הנפוצים ביותר שהוזכרו על ידי 63% מהמדינות.

עם זאת, הכיסוי של אמצעים ספציפיים לילדים השתנה באופן משמעותי לפי מצב ההכנסה של המדינה, כאשר מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית שמות דגש על תשתיות בריאות, שוויון, WASH והפחתת עוני, בעוד שמדינות בעלות הכנסה גבוהה התמקדו בתכנון ערים ובניטור סביבתי.

רק חמש מדינות – אוסטריה, ירדן, סמואה, סודן וטימור-לסטה – כללו אמצעי הסתגלות מקיפים ספציפיים לילד על פני מספר תחומים. לעומת זאת, ל-44 מדינות לא היו אמצעים ספציפיים לילד.

מסקנות

המחקר הדגיש את הצורך בשילוב טוב יותר של אמצעי בריאות ספציפיים לילד במדיניות הסתגלות לאומית כדי לטפל ביעילות בסיכונים הקשורים לשינויי אקלים.

הממצאים חושפים פער משמעותי במדיניות ההסתגלות הלאומית בנוגע לשילוב שיקולי בריאות הילד, כאשר רק 3% מהמדינות מתייחסות לאמצעי הסתגלות ספציפיים לילד באופן מהותי.

רוב המדינות בקושי ציינו אמצעים הקשורים לילדים או שהשמיטו אותם לחלוטין. המחקר מדגיש מספר פערים משמעותיים, כולל היעדר תכניות בריאות הנפש לילדים, הנצחת תפקידים מגדריים מזיקים, וכישלון להכיר בילדים כגורמים פעילים בהסתגלות לאקלים.

המחקר מדגיש את הצורך בגישה שיטתית לשילוב צרכי בריאות הילד בכל מדיניות ההסתגלות, תוך תמיכה במסגרות מקיפות העוסקות בתחומים שונים כגון מערכות בריאות, ביטחון תזונתי ותברואה.

הממצאים מדגישים את החשיבות של שיתוף ילדים בתכנון מדיניות, הכרה בצרכיהם ובתפקידיהם המגוונים, והבטחת השתתפותם כיוצרים שותפים במאמצי ההסתגלות.

מחקר עתידי צריך להתמקד בהערכת יישום מדיניות זו ובחקירת אסטרטגיות יעילות לשמירה על בריאותם של ילדים בהקשר של שינויי אקלים.

על ידי טיפול בפערים אלו וקידום גישות ממוקדות בילדים, מדיניות יכולה להגן ולהעצים ילדים טוב יותר, לתרום לתגובה עמידה ושוויונית יותר לאתגרי האקלים.