לאחר ההכרזה של ממשל טראמפ ב-2018 על שינויים בכלל החיוב הציבורי שיענישו מהגרים על שימוש בתוכניות לתועלת ציבורית, מחוזות אנטי-קדושים בארה"ב ראו עלייה של 16.8 אחוזים במקרי HIV בקרב אוכלוסיות היספאניות, בהשוואה למחוזות הבסיס.
מדיניות הגירה אגרסיבית ורטוריקה הגדירו את הממשל הראשון והשני של טראמפ, ומחקר חדש בראשות חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת בוסטון (BUSPH) ואוניברסיטת דרום קרוליינה מגלה כי ייתכן שאג'נדה של הגירה קשוחה זו תרמה לעלייה בהעברה של HIV בקרב אוכלוסיות היספאניות במחוזות ארה"ב, המגבירה ואוכפת את המדיניות הפדרלית נגד מהגרים.
המחקר, שפורסם בכתב העת Milbank Quarterly, התמקד בהכרזה הראשונה של ממשל טראמפ ב-2018 על שינויים בכלל החיוב הציבורי, שהרחיבה מאוד גרסאות קודמות של הכלל בכך שהתירה לפקידים לשלול גרין קארד למי שאינם אזרחים בהתבסס על השימוש שלהם בתוכניות לתועלת הציבור כגון Medicaid, Supplemental Nutrition Assistant, SNAP סיוע בדיור (SNAP). הניתוח השווה את שכיחות ה-HIV ברמת המחוז לפני ואחרי ההכרזה על כלל זה, תוך חלוקת מחוזות לשלוש קטגוריות בהתבסס על הסביבה הפוליטית שלהם ותמיכה במדיניות מכס ואכיפה של הגירה (ICE): מחוזות מקלט (תמיכה מוגבלת ב-ICE), מחוזות אנטי-מקלטים (חוזים רשמיים עם ICE כדי להגביר את המדיניות הבסיסית של אכיפת ICE).
לאחר ההכרזה על חוק החיוב הציבורי החדש ב-2018, המחקר הראה עלייה של 16.8 אחוזים בהיארעות ה-HIV בקרב אוכלוסיות היספאניות המתגוררות במחוזות אנטי-קדושים, בהשוואה למחוזות הבסיס. החוקרים גם בחנו את שכיחות ה-HIV לפי גזע, ולא מצאו עלייה דומה בקרב אוכלוסיות שחורות, מה שמצביע עוד יותר על כך שמדיניות ההגירה והרטוריקה שלאחר 2018 השפיעו באופן ייחודי על קהילות היספאניות.
תוצאות אלו חושפות כיצד מדיניות נגד הגירה יכולה לעכב את מדיניות בריאות הציבור ולמנוע מארה"ב להשיג את מטרתה ארוכת השנים לסיים את מגיפת ה-HIV.
פחד וההשפעות המצמררות של מדיניות נגד מהגרים יכולים להרתיע אנשים מלחפש טיפול רפואי, בדיקות, מניעה וטיפול. הממצאים הללו מדגישים מציאות קריטית: מאמצים לסיים את מגיפת ה-HIV אינם יכולים להצליח כאשר מדיניות ההגירה גורמת לקהילות לפחד לגשת לשירותים חיוניים".
ד"ר קרלוס רודריגז-דיאז, סופר בכיר, יו"ר ופרופסור למדעי הבריאות בקהילה ב-BUSPH
ממצאים אלה מספקים גם הקשר ותובנה חשובים שכן כלל חדש של חיוב ציבורי תחת ממשל טראמפ הנוכחי ייכנס לתוקף בקרוב בספטמבר. הכלל החדש מבטל את השינויים בחוק מתקופת ביידן, שהיו לו גורמי אי-קבילות מוגבלים לבקשות גרין קארד. מדיניות זו תאפשר שוב לפקידים לשקול שימוש בתוכניות לתועלת הציבור בקביעה האם יש לשלול ממבקשי גרין קארד מעמד חוקי על בסיס שהם לא יוכלו לפרנס את עצמם כלכלית.
"הממצאים שלנו מראים ששינויים בכללי החיוב הציבורי משפיעים על הגישה לשירותי בריאות ובסופו של דבר, על תוצאות הבריאות", אומר מוביל המחקר והמחבר המקביל, ד"ר ג'ורדן הרינג, שביצע את המחקר בעודו בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד, וכיום הוא עוזר פרופסור במחלקה למדיניות וניהול שירותי בריאות בבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת דרום קרוליינה, ארנולד. "חוק ההגירה מבלבל וקשה להבנה. מהגרים רבים שוגים בצד של זהירות עצומה – אפילו אלו שנוכחים חוקית. השינויים החדשים של כלל החיוב הציבורי המוצעים הם אפילו יותר מעורפלים מבעבר וסביר להניח שיגרמו להשפעות מצמררות נוספות וחמורות יותר, שיובילו לגישה גרועה יותר לשירותי בריאות ולהגדלת הפערים".
לצורך המחקר, ד"ר רודריגז-דיאז וד"ר הרינג ניתחו את שיעורי ההיארעות של HIV ברמת המחוז במחוזות קדושים, אנטי-קדושים ומחוזות הבסיס של ארה"ב בין השנים 2010-2022, תוך שימוש בנתונים של AIDSVu, כלי מיפוי מקוון הממחיש את ההשפעות של מגיפת ה-HIV בקהילות ארה"ב. נראה כי מקרים חדשים של HIV עלו רק במחוזות אנטי-קדושים, וירדו במחוזות המקלט והבסיס.
בעוד שאמצעי זהירות ועומסים על מערכת הבריאות הובילו לעיכובים בבדיקות ובשירותי טיפול רפואיים במהלך מגיפת ה-COVID-19, החוקרים הצליחו לקבוע כי אתגרים הקשורים למגפה לא תרמו באופן מהותי לעלייה הנצפית במקרי HIV בקרב תושבים היספנים בערים אנטי מקלט. כשהגביל את הניתוח ל-2010-2019 (התקופה שקדמה למגיפה), הצוות עדיין חישב עלייה של 12.8 אחוזים בהיארעות ה-HIV היספני במחוזות אנטי-קדושים. התוצאות הראו גם ירידה בשיעורי המרשמים לתרופות מונעות לפני חשיפה (PrEP) שנלקחות כדי להוריד את הסיכון להידבקות ב-HIV במחוזות אנטי-קדושים, למרות שהקשר לא היה חזק.
בגדול, המחקר חושף את הצורך של ארה"ב לטפל טוב יותר במחסומים החברתיים והמבניים המונעים מאנשים לגשת לשירותי טיפול ומניעת HIV. אנשים היספנים מהווים כמעט שליש מכל זיהומי HIV החדשים בארה"ב ויש סיכוי גבוה יותר ללמוד את מצב ה-HIV שלהם בשלב מאוחר. חשוב לציין, החוקרים גם מדגישים שמדיניות עוינת ושפה שנאת זרים המכוונת למהגרים ומגבילה את זכויותיהם הבסיסיות עלולות להוביל להשלכות בריאותיות שליליות מעבר ל-HIV.
"מדיניות ההגירה היא מדיניות בריאות", אומרת ד"ר רודריגז-דיאז. "כאשר חוקים ורטוריקה דוחפים אנשים לצללים, הם לא הופכים את הקהילות לבטוחות יותר ומערערים את הבריאות של כולנו".
