למרות תפקידו הקריטי בהצלת חיים, למעלה מחמישה מיליארד אנשים חסרים גישה לחמצן רפואי בטוח ובמחיר סביר – דו"ח זה מתאר את הרפורמות הדחופות הדרושות כדי לגשר על הפער.
מחקר: הפחתת אי -שוויון גלובלי בגישה לחמצן רפואי: ועדת הבריאות הגלובלית של Lancet לביטחון חמצן רפואי. קרדיט תמונה: Alteredr / Shutterstock
חמצן רפואי הוא צורך קליני חיוני בילדים ומבוגרים עם מגוון מצבים חריפים וכרוניים, כמו גם עבור אלה העוברים ניתוח. למרות שחמצן רפואי חייב להיות זמין לכל מי שנזקק, התרחיש בעולם האמיתי מצביע על אי שוויון רב שנים בגישה למערכת בריאות ציבורית חיונית זו.
נציבות הבריאות העולמית של Lancet לביטחון חמצן רפואי הושקה בשנת 2022 כדי להבין את גורמי השורש למחסור בחמצן רפואי ולייצר המלצות מקיפות וניתנות לפעולה לממשלות, לתעשייה, לסוכנויות בריאות גלובליות, תורמים, כוח העבודה בתחום הבריאות וחוקרים. הנציבות מדגישה כי חמצן רפואי אינו רק סחורה אלא שירות ציבורי חיוני המחייב השקעות מתואמות בייצור, הפצה, רגולציה ומימון.
דוח שפורסם לאחרונה בפורסם הבריאות הגלובלית של Lancet מספק ממצאי מפתח מהנציבות לביטחון חמצן רפואי.
הצורך הגלובלי בחמצן רפואי
כ -374 מיליון אנשים זקוקים לחמצן רפואי ברחבי העולם בכל שנה. כ 82% מהם חיים במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. עם הגדלת גידול האוכלוסייה וניתוח לא ממושב וצרכי טיפול בחמצן לטווח הארוך, הביקוש לחמצן רפואי עולה ברחבי העולם. בנוסף לצרכים רפואיים חריפים, כ -9.2 מיליון אנשים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) דורשים טיפול חמצן לטווח הארוך (LTOT) מדי שנה, ובכל זאת הגישה ל- LTOT נותרה כמעט ולא קיימת בהגדרות רבות של משאבים נמוכים.
שלבי המפתח להפחתת צורך החמצן כוללים חיסון, הפסקת עישון, בקרת זיהום אוויר, שיפורים תזונתיים והפחתת שינויי אקלים. הנציבות מדגישה גם כי התערבויות בבריאות הציבור, כמו הגדלת פנאומוקוקל ונגיף סינציאליאלי בדרכי הנשימה (RSV), יכולות להפחית משמעותית את שכיחות זיהומי הנשימה ולהפחית את הביקוש לחמצן.
הביקוש לחמצן יכול לגדול משמעותית במהלך חירום, כמו מגיפות, מגיפות, אסונות טבע ומלחמה. במהלך מחלת Coronavirus 2019 (COVID-19) מגיפה, 52 מיליון חולים נוספים נזקקו ל -1.9 מיליארד ננומטר של חמצן לטיפול במחלה ברחבי העולם. נחשול זה בביקוש המציף קשות מערכות בריאות במדינות רבות בשאש נמוך, בהן הערכה של 45% מחולי COVID-19 ביחידות טיפול נמרץ מעולם לא קיבלו טיפול בחמצן.
מיקום אנשים עם צרכי חמצן רפואיים וכירורגיים חריפים בשנת 2021, ונפח מינימלי של חמצן הנדרש כדי לענות על צורך, לפי אזור הבנק העולמי, שימו לב כי נתון זה אינו כולל דרישות חמצן הקשורות ל- COVID-19. הצורך בחמצן מיוצג על ידי המעגלים, שהגדלים בהם פרופורציונליים למספר האנשים באזור זה הזקוקים לטיפול בחמצן רפואי. נפח מינימלי של חמצן הנדרש כדי לענות על הצורך חושב על ידי נתונים עבור קצב זרימה ומועד זרימה מומלץ ומקובל בתנאים שונים ואינו מקבל חוסר יעילות בשימוש בחמצן וללא בזבוז או חוסר יעילות בייצור חמצן, היצע והפצה במעלה הזרם. HICS = מדינות בעלות הכנסה גבוהה. LMICs = מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. נ.מ.3= מטרים מעוקבים רגילים.
אי שוויון בגישה לחמצן רפואי
קיים מחסור מאסיבי באספקת חמצן רפואי במדינות רבות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית למרות השקעות מאז מגיפת ה- COVID-19. יותר מחמישה מיליארד אנשים-מעל 60% מהאוכלוסייה העולמית-גישה לאוק לשירותי חמצן בטוחים, איכותיים ובמחיר סביר.
במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, טיפול בחמצן מספיק זמין עבור רק 30% מהאנשים הזקוקים לחמצן רפואי במצבים חריפים או כירורגיים. מחסור החמצן הוא הגבוה ביותר באפריקה שמדרום לסהרה, שם רק 9% מהמטופלים הזקוקים לחמצן רפואי למעשה מקבלים אותה.
גורמים עיקריים התורמים למחסור כזה כוללים חוסר יכולת שירות חמצן חיונית במתקני בריאות, אי הבנת הצורך בחמצן בגלל אי זמינות של מכשירי בדיקה (אוקסימטר דופק), היעדר אנשים המבקרים במתקני בריאות, טיפול בחמצן נמוך וגובה עלויות. בנוסף, מתקני בריאות רבים חסרים כוח אדם מיומן לניהול טיפול בחמצן בבטחה, מה שהחריף עוד יותר את המשבר.
עלות הפחתת מחסור החמצן
כל שנה נדרשים כל שנה 6.8 מיליארד דולר כדי להתגבר על מחסור בחמצן רפואי במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. הערכה זו אינה כוללת את העלויות המשמעותיות של עמידה בדרישות החמצן הנוספות הנגרמות כתוצאה מגיפות או עלויות לטיפול בחמצן לטווח הארוך.
למרות שנדרש תקציב ניכר כדי להתגבר על המחסור, טיפול בחמצן הוא חסכוני כמו חיסון בילדות. השקעה בשירותי חמצן רפואי תאפשר לממשלות להשיג את יעדי פיתוח בר -קיימא ולהפחית את התמותה במהלך מגיפות עתידיות.
עד כה פותחו תוכניות חמצן לאומיות בפחות מ -30 מדינות. הוועדה מעודדת את כל הממשלות לעשות זאת עד שנת 2030. תוכניות אלה חייבות לחרוג פשוט מהגדיל את אספקת החמצן; הם דורשים שילוב מערכות חמצן בתשתיות הבריאות הלאומיות, להבטיח הכשרה נאותה של כוח אדם קליני והנדסי, ולהקים מבני ממשל כדי לפקח על היישום.
ניתן לפתח תוכניות כאלה באמצעות שיתופי פעולה בין מגזרים ציבוריים ופרטיים המעורבים במגזרי חמצן רפואי, כולל ענפי בריאות, חינוך, תעשיה, אנרגיה ותחבורה. מעורבות במגזר הפרטי היא מכריעה במיוחד, מכיוון שתעשיית החמצן הרפואי ממלאת תפקיד מפתח בהבטחת ייצור יציב, שקיפות תמחור והפצה אמינה.
יש לשלב מערכות חמצן גם בתוכניות בריאות לאומיות רחבות יותר ובאסטרטגיות מוכנות ותגובה למגיפה.
חשיבות אוקסימטריה של הדופק
אוקסימטרי הדופק, המודדת רוויה בחמצן בדם, חייבת להיות זמינה עבור כל החולים בכל רמות מתקני הבריאות כדי להעריך את הצורך בחמצן. עם זאת, רק 19% מהמטופלים המבקרים בבתי חולים כלליים במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית יכולים לגשת לאוקסימטריה של הדופק. חוסר גישה זה תורם לאבחנות החמצות של היפוקסמיה, עיכובים בטיפול בחמצן והגברת הסיכון לתמותה.
אוקסימטרי הדופק הוא הנוהג הפחות נפוץ במתקני טיפול ראשוני, מתקני בריאות כפריים ואפריקה שמדרום לסהרה. הוועדה מדגישה את הצורך הדחוף להפוך את אוקסימי הדופק באיכות גבוהה וחזקה יותר לכל האוכלוסיות, כולל אנשים עם עור כהה יותר ותינוקות וילדים קטנים. מאמצים גלובליים חדשים, כמו הצגת אינדיקטורים לכיסוי חמצן סטנדרטיים וגישה לאומית לכרטיס ניקוד חמצן רפואי, שואפים לשפר את הניטור ואת האחריות במתן שירותי חמצן.
מה שהופך מערכות חמצן לזולת לכולם
הוועדה מייעצת לממשלות להגדיר סדרי עדיפויות ולייעל את המערכות שלהן כך שיתאימו לתנאים מקומיים. אספקת חמצן במקור מעורב, כולל חמצן נוזלי, צמחי חמצן, צילינדרים חמצן ומרכזי חמצן, יכולה להועיל לרוב מערכות הבריאות והמתקנים.
מערכות חמצן לאומיות יכולות להיות מופעלות על ידי ממשלות או על ידי מגזרים פרטיים. עם זאת, על הממשלות להבטיח כי העלויות לא יועברו לחולים. הנציבות קוראת מאוד לממשלות לכלול שירותי אוקסימטרי דופק ושירותי חמצן בתכניות כיסוי בריאות אוניברסאלי ולרדוף אסטרטגיות אחרות כדי למזער את דמי המשתמש. זה חשוב במיוחד מכיוון שמשפחות רבות ב- LMIC מתמודדות עם הוצאות קטסטרופליות מחוץ לכיס לטיפול בחמצן, ולעתים קרובות מכריחות אותן לקבל החלטות פיננסיות בלתי אפשריות.
על הממשלות להבטיח שקיפות מחירים בשווקי חמצן רפואי וליישר תקנות לאומיות הקשורות לאיכות חמצן עם פרמקופואיה המעודכנת של ארגון הבריאות העולמי.
סוכנויות בריאות גלובליות צריכות להעריך באופן קבוע את התקדמות תעשיות החמצן הרפואי. עליהם גם להחזיק באחריות יצרני המגזר הפרטי על יעדי תמחור וייצור שווים, בדומה לאופן בו מוסדרת תעשיית התרופות.
הנציבות ממליצה כי יש לשלב את הגישה לחמצן רפואי במלואם במוכנות פנדמית גלובלית ובארכיטקטורת תגובה.
הוועדה גם ממליצה כי סוכנויות בריאות ותורמים גלובליים צריכים לשמור על גישה לחמצן כעדיפות בריאותית עולמית, כולל תמיכה בברית החמצן העולמית החדשה וחידוש הקרן העולמית להילחם באיידס, בשחפת ומלריה עם מנדט חזק עם גישה חמצן.
עם התמקדות ראשונית בהון עצמי ובקיימות, העמלה מספקת דרך למקסום נגישות חמצן רפואי בקנה מידה עולמי. על פי הנציבות, מערכות חמצן רפואיות לאומיות צריכות להיות בחזית הבטחת בריאותם וקיימותם לטווח הארוך של אנשים וכוכב הלכת. שילוב טכנולוגיות חמצן חסכוניות באנרגיה ופתרונות תחזוקה מקומיים יכולים לשפר עוד יותר את הקיימות תוך הפחתת עלויות פיננסיות וסביבתיות.
