מחקר בינלאומי בראשות הפקולטה לרפואה עזריאלי בגליל באוניברסיטת בר-אילן מגלה כי מגיפת ה-COVID-19 תרמה להפחתת אמון הציבור בחיסוני ילדים, והביאה לירידה בשיעורי החיסונים ולהתעוררות מחודשת של מחלות ניתנות למניעה ומסכנות חיים כגון חצבת. הממצאים מגיעים על רקע אחת מהתפרצויות החצבת הקשות ביותר בישראל מזה עשרות שנים, עם אלפי זיהומים ומספר רב של מקרי מוות של ילדים ברחבי הארץ.
המחקר פורסם בכתב העת הנבדק Vaccine, המחקר סקר 2,047 הורים לילדים שנולדו לפני ואחרי המגיפה בישראל ובבריטניה ומצא כי הכיסוי לחיסוני מפתח בילדות, כולל חצבת-חזרת-אדמת (MMR) ודיפטריה-טטנוס-שעלת (DTP) המכילים חיסונים למגפה, ירד בחדות מאז המגיפה. בקרב הורים בבריטניה שנסקרו, שיעורי חיסוני ה-MMR ירדו מ-97.3% בקרב ילדים שנולדו לפני COVID-19 ל-93.6% עבור אלו שנולדו לאחר מכן. בישראל השיעור ירד מ-94.3% ל-91.6%. ירידות דומות נצפו עבור DTP. באופן מדאיג, 5% מההורים שנסקרו בבריטניה ו-6.6% בישראל שחיסנו ילד מבוגר לפני המגיפה בחרו שלא לחסן ילד צעיר יותר שנולד לאחר מכן לחיסון ילדות אחד לפחות.
המחקר מראה שלמגיפת COVID-19 הייתה השפעה ברורה על עמדות ההורים והתנהגותם כלפי חיסון. מעבר ל-37% מההורים שדיווחו על ירידה באמון בחיסונים לאחר COVID-19, די בשינוי של 5% בלבד שבוחרים לא לחסן את ילדיהם הקטנים כדי לעורר במהירות התפרצות. הירידה שהתגלתה בשיעורי החיסונים ניכרת גם באוכלוסיות שהתחסנו בעבר באופן שגרתי, מה שמעורר דאגה משמעותית לעתיד".
פרופ' מיכאל אדלשטיין, מומחה לבריאות הציבור והמחבר הראשי של המחקר בפקולטה לרפואה בעזריאלי באוניברסיטת בר-אילן
ההשפעות כבר נראות לעין. באנגליה היו כמעט 3,000 מקרי חצבת שאושרו במעבדה בשנת 2024, מספר המקרים הגבוה ביותר שנרשם מדי שנה מאז 2012. ישראל ראתה עלייה חדה במקרי החצבת בחודשים האחרונים, עם למעלה מ-1,800 זיהומים שדווחו עד אוקטובר, ולפחות שמונה מקרי מוות בפעוטות מתחת לגיל שנתיים וחצי, כולם לא מחוסנים. עד לאחרונה, ישראל כמעט חיסלה את החצבת.
המחקר זיהה את החשש מתופעות לוואי כמניע העיקרי להססנות החיסונים, חשש שהיה קיים לפני נגיף הקורונה אך התגבר מאז. 92% מההורים בבריטניה ו-63% בישראל ציינו זאת כסיבה לסירוב או דחיית חיסונים. הנתונים חשפו גם פערים בין אוכלוסיות: בבריטניה נצפתה ירידה חדה יותר בקרב הורים ממוצא אסייתי, בעוד שבישראל נרשמו ירידות גדולות יותר בקרב המגזר החרדי והערבי.
החוקרים מדגישים כי אפילו ירידות קטנות בשיעורי החיסונים עלולות לערער את חסינות העדר ולהוביל להתפרצויות מחודשות של מחלות זיהומיות. הם מזהירים שאם השחיקה העולמית של האמון הזו לא תטופל באמצעות תקשורת ברורה, חינוך ויוזמות מבוססות קהילה, עשרות שנים של התקדמות במניעת מחלות עלולות ללכת לאיבוד.
פרופ' אדלשטיין סיכם: "הנתונים מצביעים על כך שהשפעת המגיפה על אמון הציבור בחיסונים היא לא רק זמנית או מקומית, אלא תופעה רחבה ועמוקה עם השלכות גלובליות. יש צורך בהתערבויות ייעודיות כדי להחזיר את האמון ולהפחית את החששות על מנת למנוע הידרדרות נוספת".
