מחקר חדש חושף כיצד המגיפה עיצבה מחדש את ההתנהגות המינית בארה"ב, עם ירידה משמעותית במספר בני הזוג ובתדירות המינית, במיוחד עבור נשים לא נשואות.
מחקר: שינויים בהתנהגות מינית במהלך מגיפת COVID-19: תובנות מהסקר החברתי הכללי. קרדיט תמונה: Cagkan Sayin / Shutterstock
במחקר שפורסם לאחרונה ב- כתב העת הבינלאומי לחקר אימפוטנציהקבוצת חוקרים העריכה את ההשפעה של מגיפת מחלת הקורונה 2019 (COVID-19) על התנהגות מינית ודינמיקה של בני הזוג בארצות הברית (ארה"ב) באמצעות נתונים מהסקר החברתי הכללי (GSS).
רֶקַע
מגיפת ה-COVID-19, עם כמעט 800 מיליון מקרים ברחבי העולם, גרמה לשינויים עמוקים בדינמיקה הבין אישית, כולל שיבושים ביחסים אישיים עקב ריחוק חברתי, אמצעי הסגר וחשש להידבקות. בארה"ב, גם שיעורי הנישואים וגם שיעורי הילודה ירדו במהלך תקופה זו, מה שמצביע על השפעות משמעותיות על מערכות יחסים רומנטיות והתנהגות מינית. שינויים אלו כללו שינויים בדייטים, שיטות נישואין, בני זוג מיניים ותדירות המפגשים המיניים. מעניין לציין ששינויים התנהגותיים דומים נצפו גם במהלך מגיפות קודמות, כגון משבר נגיף הכשל החיסוני האנושי (HIV) / תסמונת הכשל החיסוני הנרכש (AIDS). יש צורך במחקר נוסף כדי לחקור את ההשפעות ארוכות הטווח של המגיפה על התנהגות מינית ומערכות יחסים.
על המחקר
השב"כ נוצל לאיסוף נתונים הקשורים להתנהגות והרגלים מיניים לפני ובמהלך מגיפת COVID-19. השב"כ, שנערך מדי שנה מאז 1972, הוא סדרה של סקרי חתך לאומיים המנוהלים לגברים ונשים בוגרים בארצות הברית על ידי המועצה הלאומית לחקר הדעות (NORC). באמצעות ראיונות, הוא אוסף מידע דמוגרפי ועוקב אחר מגמות חברתיות בדעות, עמדות והתנהגויות הציבור. מדגם השב"כ מתקבל באמצעות בחירת הסתברות אקראית של אזור, וההשתתפות היא מרצון. מחקר זה היה פטור מאישור מועצת הביקורת המוסדית (IRB), שכן נתוני השב"כ מכילים רק מידע לא מזוהה.
הנתונים נשאלו ממערך הנתונים המצטבר של GSS, כולל תשובות מ-12,791 אנשים ב-2016, 2018, 2021 ו-2022. הנתונים סווגו לקבוצות של טרום-COVID-19 (2016 ו-2018, n = 5215 נשאלים ו-COVID-1) (2021 ו-2022, n = 7576 משיבים). השב"כ לשנת 2020 נדחה ל-2021 עקב המגיפה והותאם לכלול שאלונים מבוססי אינטרנט לבטיחות. החוקרים בחרו 38 משתנים הקשורים להתנהגות מינית, כולל תדירות המפגשים המיניים ומספר השותפים המיניים.
ניתוחים סטטיסטיים בוצעו באמצעות Stata/SE 18.0, עם שקלול שלאחר הריבוד כדי לקחת בחשבון הטיית דגימה אפשרית וגורמים מבלבלים כמו השכלה, מצב תעסוקה ונטייה מינית. משתנים קטגוריים נותחו באמצעות מבחני כי-ריבוע ומשתנים רציפים עם מבחני t של תלמיד לא מזווג. מובהקות סטטיסטית הוגדרה כ-p
תוצאות המחקר
הגיל הממוצע של המשיבים במחקר היה 47.4 שנים, עם סטיית תקן של ±17.8 שנים, ולא היו הבדלים מובהקים בין העוקבות שלפני המגפה ל-COVID-19 (p=0.59). רוב המשיבים זיהו כלבנים (74.2%) והטרוסקסואלים/סטרייטים (92.9%). במהלך COVID-19, המשיבים היו בסבירות גבוהה יותר להיות נשואים ומחזיקים בתואר ראשון או תואר שני. חלק גדול ממשתתפי הסקר של 2022 (81.5%) דיווחו שקיבלו את החיסון נגד COVID-19.
המחקר חשף שינויים משמעותיים בהתנהגות המינית במהלך המגיפה. אחוז המשיבים שדיווחו על יותר משותף מיני אחד בשנה האחרונה ירד באופן ניכר מ-13.8% לפני המגיפה ל-9.8% במהלך המגיפה (p=0.002). באופן דומה, תדירות הפעילות המינית הראתה ירידה ניכרת. המרואיינים שדיווחו על פעילות מינית לפחות פעם בחודש ירדו מ-63.9% טרום-מגפה ל-58.9% במהלך המגיפה (p=0.02), בעוד שאלו שעוסקים בפעילות מינית לפחות פעם בשבוע ירדו מ-35.8% ל-30.6% (p=0.001). ). שינויים אלה משקפים לא רק אינטראקציה חברתית מופחתת אלא גם זהירות מוגברת לגבי קרבה פיזית.
ניתוח נוסף של משיבים גברים גילה שלגברים היו פחות בני זוג מיניים במהלך המגיפה. אחוז הגברים עם יותר מפרטנר מיני אחד בשנה האחרונה ירד מ-18.6% לפני המגפה ל-11.7% במהלך המגיפה (עמ'
לעומת זאת, נשים חוו ירידה משמעותית הן בתדירות המפגשים המיניים והן במספר השותפים המיניים במהלך המגיפה. אחוז הנשים המקיימות יחסי מין לפחות פעם בשבוע ירד מ-34.8% ל-28.1% (p
מסקנות
לסיכום, מחקר זה חושף הבדלים משמעותיים בהתנהגות המינית במהלך המגיפה בהשוואה לדפוסים שלפני המגפה, במיוחד ירידה בבני זוג מיניים לגברים ולנשים ותדירות מינית מופחתת בקרב נשים, במיוחד נשים לא נשואות. שינויים אלה נבעו ככל הנראה מהפחתת אינטראקציות חברתיות ומזהירות מוגברת. ההבדלים המגדריים שנצפו, כאשר גברים שומרים על תדירות אך מעסיקים פחות בני זוג, מצביעים על השפעות חברתיות ופסיכולוגיות שונות של המגיפה. הממצאים מדגישים את החשיבות של המשך מחקר על ההשפעות ארוכות הטווח של המגיפה על התנהגות מינית.
