הוא קומונר והיא מדריכה, הוא מדריך והיא חניכה, הוא רכז מחוז והיא קומונרית, אחותו היתה מדריכה של אישתו, שניהם היו קומונרים. צריך להמשיך??? לא יעזור מוסד השידוכין היעיל ביותר היה ונשאר סניף בני עקיבא! ומכאן אני קוראת לכל הדוגלים הגדולים בסניפים נפרדים ובהפרדת המינים – שנו גישה!!!

איך אתם חושבים יכולה להתפתח חברות כנה, תמימה, בעלת אידיאלים, עם משב של שובבות נעורים וחן, טבעית ונטולת לחץ? לתנועת נוער מעורבת תפקיד חשוב בבנין אישיותם של ילדינו. שם הם מבלים שעות על גבי שעות- בשיחות רציניות על עתיד עם ישראל, עיניני דיומא, שיעורים וגם בפעולות שטותיות ומשחקים. הם פוגשים אחד את השניה ביומיום לבושים ברישול המאפיין את נערינו ובשבת עם החולצות הלבנות והשמלות החגיגיות. הם יוצאים לטיולים ברחבי הארץ ונפגשים במחנות הקיץ והסמינריונים. הם עסוקים בהכנות אין סופיות, בלילות ללא שינה בחודש האירגון ובהכנת הפעולה לאמצע השבוע. רק כך, כשבראש שלהם הכיף והביחד, האידיאלים והחניכים, החן והנעורים ולא מחשבות על “מה לא צנוע”, “איסורי נגיעה”, “איסורי ראיה” (ועוד איסורים שמכריחים אותם לחשוב עליהם) הם יכולים להצמיח אהבה תמימה ואמיתית, לא מזויפת ונטולת פוזות. רק כך ההיכרות עם הצד השני היא כל כך טבעית כי הרי “זכר ונקבה בראם”. שיח בין המינים לא יכול להתפתח בצורה טבעית והגיונית אם מגדלים אותם לאורך כל ילדותם ונערותם בנפרד. איך ילמדו להסתכל בעיניים ולא להתבייש, איך ילמדו לשוחח זה עם זו ולא לחשוב על הצד השני כאוביקט לא צנוע?

אני פונה לכל הדוגלים בהפרדות. אלו המפרידים את הבנים מהבנות, את המטיילים מהמטיילות, ועסוקים בבנית מחיצות וגדרות. תנו לילדים לגדול בטבעיות, תנו להם להנות. וחנכו אותם. חנכו אותם איך לדבר ואיך לכבד אחד את השניה. למדו אותם להתלבש יפה ומכובד ואל תדברו על לא צנוע. למדו אותם לשתף, למדו אותם לאהוב באמת ולדעת למה אני אוהב, ומה חשוב לנו כשאנו אוהבים. בבקשה אל תפרידו.

אהד שמר מקבוצת “ארמדיל” כתב: אם חולה נקיון עוסק כל הזמן בלכלוך, מי שעוסק כל הזמן בצניעות למעשה עוסק בפורנוגרפיה. אז תשאירו לילדינו את התמימות “ועוד ישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים”.