לאחר פירוט תנובת הארץ הטובה, מובאת בכתוב הבטחה מעניינת למדי: “אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּה”ּ (שם, ט’).

מה פשר ההבטחה כי ע”ג אדמת ישראל יהנה עם ישראל מרווחה כלכלית תמידית? האם לא ידע עם ישראל גם תקופות של עוני ומחסור בארץ הקודש? האם היום איננו נתקלים באתגרים קיומיים על גבי אדמת קדשנו?

ברוח זו ניתן לתהות אודות משמעות הברכה שמעניק הקב”ה לאברהם אבינו: “וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַה’ בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל (בראשית כ”ד, א’). כיצד מתברך אברהם בכל? האם לא נחסך מאברהם דבר בעולם?

גם דברי יעקב אבינו לעשיו אחיו מעוררים תהיה דומה. יעקב מציע לעשיו מתנות. עשיו מסרב לקבלן בטענה: “יֶשׁ לִי רָב אָחִי יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ” (בראשית ל”ג). בתגובה עונה יעקב לעשיו: “קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל”. האמנם נהנה יעקב מהכל?

לפי המדרש, בברכו את אברהם בכל – מעניק הקב”ה לאברהם את הסגולה לחבר את חייו למקור הנצח. אברהם מעביר סגולה ייחודית זו בירושה ליצחק: ” וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק” (בראשית כ”ה, ה’), ויצחק מעבירה ליעקב, כעולה מהצהרת יעקב דלעיל: וְכִי יֶשׁ לִי כֹל”, ובלשון המדרש: “ת”ר שלשה הטעימן הקב”ה בעולם מעין העולם הבא אלו הן אברהם יצחק ויעקב אברהם דכתיב ביה בכל יצחק דכתיב ביה מכל יעקב דכתיב ביה כל” (בבא בתרא ט”ז:).

אבותנו התברכו בתכונת “כל”, ביכולת להעניק משמעות לחיים, למצוא את הקב”ה בעשייתם. מאחר שחייהם של האבות היו נצחיים, גדושים ומלאים בתוכן ובעשיה – ניתן בהחלט לומר כי הם נהנו מהכל בחייהם, ולא היו חסרים דבר, כפי שמסביר השפת אמת: “אך מי שדבוק בשורש עליון מה שיש לו הוא בחי’ כל. כי כל דבר יש בו נקודה חיות מהשי”ת ובנקודה זו כלול הכל …ועי”ז מי שמדבק כל דבר בשרשו יש לו הכל” (פרשת וישלח, תרל”א).

גם ארץ ישראל התברכה ב”כל” – “לא תחסר כל בה”. ארץ זו שונה מכל הארצות מאחר שבה שורה שכינה: ” אֶרֶץ, אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה” (דברים י”א, י”ב).

בארצנו כל עשייתנו הגשמית מקבלת תוכן ומשמעות נצחיים – ממילא לא חסר בה דבר, כדברי בעל דגל מחנה אפרים (לפרשת תולדות): ועל דרך זה יש לפרש פירוש הפסוק (דברים ח’, ט’) ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם לא תחסר כל בה היינו בשביל זה לא תחסר שאין בו שום חסרון מפני כל בה היינו שיש להם מידת כל שהוא רזא דמהימנותא… ובהמשך דבריו: ” וזהו גם כאן הבטחה שלימה ושמחת בכל הטוב היינו שתזכה להשיג מידת כל שהיא שלימות וכללות הטוב כי דורשי ה’ לא יחסרו כל טוב”.

ביום שמחת ארצנו האהובה, ארץ זבת חלב ודבש, ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה נחצוב נחושת נזכור כי זוהי ארץ שלא נחסר כל בה. שבוע בלבד לאחר יום השואה אנו יודעים להעריך את גודל זכותנו לחיות על אדמת קדשנו, להכיר במעלתה האמיתית של הארץ, הנעוצה “בכל” שבה, בבחינת: ” וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל היא” (קוהלת ה’, ח’).

חג עצמאות שמח לכולנו.