אברהם אבינו הוא מן האנשים החשובים ביותר בתולדות העם היהודי. אבי העם היהודי נולד בארם נהרים וחי שם עד גיל 75. מה עשה אברהם עד גיל זה בארם נהרים ? מה היו הסיפורים המענינים של ילדותו ? כיצד גילה את הקשר לקב”ה ? על כל השאלות האלו אין לנו שום תשובה בתורה ! התורה אינה טורחת לספר לנו שום דבר מהתקופה המוקדמת של חייו של אברהם מלבד העובדה שהתחתן עם שרה. כל הסיפורים הידועים לנו מתקופה זו אינם מופיעים בתורה, אלא במדרשי חז”ל. האם התורה אינה חושבת שחשוב לנו לדעת משהו על האיש שהקים את עם ישראל ?

אברהם היה כנראה פילוסוף ואיש מחשבה גדול. ללא תכונות אלו, קשה להאמין שהיה מגיע בעולם אלילי כל כך, למסקנה חותכת שהקב”ה קיים. אך התורה, בהתעלמה מתקופת החיפוש האינטלקטואלי של אברהם, משדרת לנו שזה לא כל כך מעניין שאברהם ידע שהקב”ה קיים, זה לא כל כך מעניין גם איך הגיע למסקנה הזו, מה שמעניין הוא שאברהם הוציא מסקנות מעשיות מההבנה שהגיע אליה.

אולי היו בדורו של אברהם אנשים חכמים יותר ממנו. יתכן מאוד שאברהם לא היה הראשון שהכיר במציאותו של א-להים, אך אברהם היה כנראה הראשון שהחליט שצריך לעשות משהו, ולכן הוא אבי העם היהודי ולא אף אחד אחר. ההבדל בין היהדות לבין תרבויות ודתות אחרות, הוא גדול מאוד ומקיף הרבה מאוד פרטים. אחד מן החשובים שבהם, הוא שהיהדות דורשת מעשים. אברהם היה לא רק היהודי הראשון, אלא גם הציוני הראשון. לא ציוני מאלו המדברים על הציונות, אלא כזה שמגשים אותה. על אף שהיה קשה, קשה מאוד לעזוב את הכל, אברהם הבין שאין ברירה – לא המדרש עיקר אלא המעשה.

אברהם הבין שלדבר על אידיאלים גדולים זה יפה מאוד אך אנו נמצאים כאן בעולם בעיקר כדי לעשות, להגשים את הרעיונות הגדולים ולא להשאר בתחום של עולם האידאות. וכאן מתחילה בשבילנו ההיסטוריה של אברהם, לא אברהם כמונותאיסט הראשון, אלא כראשון שהחליט לבצע מעשה מתוך הכרה זו.

חז”ל ניסחו את שיטתו של אברהם אבינו במילים קצרות – “אמור מעט ועשה הרבה”. תולדות חייו של אברהם המופיעות בתורה, כוללות גם דיבורים על אמונה, אך הרבה יותר מעשים הנגזרים מאמונה זו, שהם ישומה של האמונה בצורה היהודית שלה.