לחץ אימהי עלול להשאיר טביעות אפיגנטיות על גנים בשליה הקשורים לקורטיזול – הורמון הכרחי להתפתחות העובר – וזה ישפיע על התפתחות התינוק משלבים מוקדמים מאוד, כאמור במאמר שפורסם בכתב העת Journal אירופאי נוירופסיכופארמקולוגיה. המחקר עולה כי הרווחה הרגשית של האם במהלך ההיריון אינה רק חשובה עבורה, אלא גם יכולה להשפיע על בריאותה העתידית של תינוקה.
את המחקר מוביל לורדס פאנאנאס, פרופסור בפקולטה לביולוגיה והמכון לביו -רפואה (IBUB) מאוניברסיטת ברצלונה. היא מנהיגה קבוצתית באזור המחקר הביו -רפואי לרשתות לבריאות הנפש (Cibersam). את המחקר מוביל גם אליזבת בינדר, ממכון מקס פלאנק לפסיכיאטריה במינכן (גרמניה). העיתון כולל את שיתוף הפעולה של מרכז המחקר הביו -רפואי של מחלות נדירות (Ciberer) והמומחים אליסנדה איקסארך ופייטימה קריספי, שהם גם חוקרים בסביר ובפקולטה לרפואה ומדעי הבריאות של UB, Bcnatal (IRSJD ובית החולים – Clínic – Idibaps).
השליה היא איבר חיוני במהלך ההיריון, מכיוון שהיא לא רק מספקת חמצן וחומרים מזינים לעובר, אלא גם מגיבה לגורמים כמו לחץ אימהי ומסייעת לעובר להסתגל לסביבתו. עם זאת, המנגנונים שבאמצעותם השליה מסתגלת למורחי לחץ אלה וכיצד היא משפיעה על התפתחות העובר נשארת ברובה שלא נחקרת.
צוות המחקר ציין כי לחץ אימהי עשוי להשאיר סימנים אפיגנטיים על גנים שליה מסוימים. באופן ספציפי, סימנים אלה אינם משנים את המבנה הגנטי, אך הם משנים את תפקודו. המחקר זיהה שינויים אפיגנטיים בגנים הקשורים לוויסות הקורטיזול, הורמון חיוני בתגובת הגוף ללחץ.
תמיכה בנשים משלבי ההיריון הראשונים
מחקר פיילוט זה, הממומן על ידי פרויקט אינטרמוראלי של Cibersam, כלל 45 נשים בהריון בריא ראשונה. במהלך ההיריון נמדדו רמות הקורטיזול והתסמינים הדיכאוניים שלהם, ואחרי הלידה נותחו שליה. לאחר שבעה שבועות הוערכה התפתחות העצבים של התינוקות באמצעות מבחן מיוחד (NBAs של ברזלטון).
צוות המחקר השתמש בטכניקת רצף מתקדמת המאפשרת להם להסתכל על שינויים אפיגנטיים באזורים גדולים של DNA ובכך להשיג מבט מפורט מאוד של התגובה שליה ללחץ אימהי. שיטה זו זיהתה שינויים בגנים מרכזיים המעורבים בוויסות קורטיזול, כגון HSD11B2, NR3C1 ו- FKBP5. מהתוצאות עולה כי לחץ אימהי – במיוחד בהריון מוקדם – יכול לגרום לשינויים בגנים אלה, מה שעלול להשפיע על התפתחות העובר ועל בריאותו העתידית של התינוק.
Aágueda Castro, המחבר הראשון של המחקר וחוקר סיברסאם באוניברסיטת ברצלונה, מציין זאת "מחקר זה מחזק את החשיבות של טיפול בבריאות הנפש של אמהות מתחילת ההיריון, מכיוון שהמתח יכול להשאיר חותם ביולוגי על התפתחות התינוק באמצעות מנגנונים אפיגנטיים שאנחנו רק מתחילים להבין".
IBUB בחרה במאמר זה כפרסום המדעתי הטוב ביותר בנובמבר 2024 בגישתו החדשנית לבריאות לפני הלידה והנפש. למרות שמדובר במחקר פיילוט, התוצאות פותחות את הדלת למחקר עתידי והתערבויות אפשריות לתמיכה בנשים בהריון במצבים פגיעים מהשלבים המוקדמים ביותר. אמנם יש לשכפל ממצאים אלה במחקרים גדולים יותר, אך פריצת דרך זו מדגישה את חשיבות הטיפול הפסיכולוגי והתמיכה הרגשית במהלך ההיריון, לא רק לרווחת האם, אלא גם לבריאותו לטווח הארוך של התינוק.