וירוס הצ'יקונגוניה, מועבר על ידי Aedes aegypti ו Aedes albopictus יתושים ואחראים ליותר מ-900 מקרי מוות בברזיל מאז שהגיעו לפני כעשר שנים, מסוגלים להתפשט דרך הדם, להגיע למספר איברים ולחצות את מחסום הדם-מוח, המגן על מערכת העצבים המרכזית. מנגנוני הפעולה שנצפו לראשונה במקרים קטלניים על ידי קבוצת חוקרים ברזילאים, אמריקאים ובריטים דווחו במאמר שפורסם ב-12 במרץ בכתב העת מארח סלולרי ומיקרוב. הממצאים מחזקים את הצורך בעדכון פרוטוקולי טיפול ומעקב.
עם יותר מ-10 מיליון מקרים שתועדו בכ-125 מדינות במהלך 20 השנים האחרונות, כולל 2 מיליון בברזיל לבדה, שם היא אנדמית כבר יותר מעשור, המחלה הנגרמת על ידי נגיף הצ'יקונגוניה (CHIKV) עדיין נחשבת בטעות ל להיות פחות קטלני מדנגי. כדי לעזור להפיג את המיתוס הזה, חוקרים מאוניברסיטת קמפינס (Unicamp), אוניברסיטת סאו פאולו (USP) והמעבדה המרכזית לבריאות הציבור של Ceará (Lacen) בברזיל, אוניברסיטת קנטקי והסניף הרפואי של טקסס ב- ארצות הברית, ואימפריאל קולג' לונדון בבריטניה ערכו את הניתוח המקיף ביותר עד כה בנושא. בשנה שעברה דיווחה הקבוצה על הקטלניות הגבוהה של CHIKV בסירה, המדינה עם מספר המקרים הגבוה ביותר בברזיל.
המחקר, במימון FAPESP (פרויקטים 17/25588-1, 17/13981-0, 18/14389-0, 19/00098-7, 19/24251-9 ו-19/27333-6), ניתח נתונים מ-32 נפטרים חולים. הוא כלל תוצאות בדיקה לנוכחות CHIKV בגוף, כמו גם מידע מעבדה ונתיחה. הפעולות הבאות בוצעו בדגימות של סרום דם, נוזל מוחי ורקמות אחרות: היסטופתולוגיה (טכניקה המורכבת מניתוח רקמות מקובעות בפרפין תחת מיקרוסקופ), כימות של ציטוקינים (אותת חלבונים המופרשים מתאי הגנה), מטבולומיקה (ניתוח של סט של מטבוליטים הקיימים בסרום), פרוטאומיקה (סט של חלבונים) וניתוח גנומי נגיפי, כמו גם תגובת שרשרת של שעתוק פולימראז הפוכה בזמן אמת (RT-qPCR), טכניקת מעבדה המאפשרת זיהוי מוקדם וכימות של וירוסים על סמך החומר הגנטי שלהם.
למטרות השוואה, המדענים העריכו גם דגימות ובדיקות משתי קבוצות אחרות, האחת מורכבת מ-39 ניצולים של זיהום חריף ב-CHIKV והשנייה מורכבת מ-15 תורמי דם (מבוגרים ללא זיהום ונחשבים בריאים).
פלישה למערכת העצבים המרכזית
אחד הממצאים שהכי משכו את תשומת ליבם של החוקרים היה נוכחות של CHIKV בדגימות נוזל מוחי, המעיד על יכולתו לחצות את מחסום הדם-מוח, השכבה הפיזית המגנה על מערכת העצבים המרכזית ובדרך כלל מונעת כניסת פתוגנים.
לפי המאמר, "הפלישה" הזו מתרחשת באמצעות שני מנגנונים: ראשית, הנגיף מדביק CD14+CD16+ מונוציטים (תאי הגנה שיש להם מולקולות CD14 ו-CD16 על פני השטח שלהם) ובנוכחות רמות גבוהות של CCL-2 (חלבון מווסת דלקת המהווה חלק ממערכת החיסון), נודדים על פני המחסום ומועברים אל מוֹחַ; שנית, הזיהום משפיע על חלבונים שחשובים להחזקת תאי האפיתל של מחסום הדם-מוח ביחד.
זה מראה ש-CHIKV אינו אחראי רק לפרק פרקים (כאב מפרקים), מה שגורם לחום, כאבי שרירים ונפיחות במפרקים, אך מוביל לנזק נוירולוגי".
וויליאם מרסיאל דה סוזה, פרופסור באוניברסיטת קנטקי (ארצות הברית) והמחבר הראשי של המחקר
"בדם ראינו שינוי חמור במפל הקרישה, עם ירידה במספר חלבוני מפתח, וכן נזק המודינמי באיברים, כלומר עודף נוזלים. במערכת החיסון רמות הציטוקינים הקשורים לדלקת היו גבוהות יותר. מאלה שנצפו בחולי צ'יקונגוניה ששרדו".
בריאות ציבור
הבנת המנגנונים הביולוגיים של כל מחלה תורמת לפיתוח טיפולים יעילים, סמנים ביולוגיים פרוגנוסטיים ואסטרטגיות ניהול קליניות. לדברי החוקרים המעורבים בעבודה, זה מהותי במקרה של צ'יקונגוניה משתי סיבות:
"עדיין אין תוכניות חיסונים בקנה מידה גדול – החיסון הראשון נגד הנגיף אושר על ידי מנהל המזון והתרופות (סוכנות פיקוח הבריאות האמריקאית) בנובמבר האחרון – וההתפרצויות צפויות להמשיך לפי אותו דפוס בברזיל, כלומר להשפיע על אנשים רבים בבת אחת, אבל בכיסים גיאוגרפיים קטנים", אומר חוסה לואיז פרונסה מודנה, פרופסור במכון הביולוגיה של UNICAMP. "צוותי בריאות הציבור צריכים להיות מוכן לכך, כולל גנומי, סרולוגי וטיפול נמרץ (יחידה לטיפול נמרץ) מעקבים."
"בנוסף, אי ספיקת לב ומצבים נוירולוגיים אינם קשורים באופן מסורתי למחלה, אך בחלק מהאוכלוסיה הנגועה בנגיף זה, הם יכולים להתרחש ולהשאיר תופעות המשך או אפילו להוביל למוות", מוסיף סוזה.
המחקר נתמך גם על ידי המועצה הלאומית הברזילאית לפיתוח מדעי וטכנולוגי (CNPq), משרד המדע, הטכנולוגיה והחדשנות הברזילאי (MCTI), המכון הלאומי לבריאות (NIH), קרן Burroughs Wellcome, Bill & Melinda קרן גייטס, קרן Wellcome ורשת הנגיפים העולמית.
