המוח שלנו משתנה ככל שאנו מתבגרים, והקשרים בין חלקי המוח השונים הופכים פחות יעילים. זה מסביר מדוע לימוד דברים חדשים מאתגר יותר עבור אנשים מבוגרים, על פי עבודת הדוקטורט של פרנילה אנדרסון בפסיכולוגיה באוניברסיטת אורברו.
המוח שלנו עוזר לנו לשכוח מידע שאיננו צריכים עוד, ומפנה מקום לידע חדש יותר ורלוונטי יותר שאולי יהיה לנו שימושי יותר. ככל שאנו מתבגרים, היכולת הזו פוחתת, ומידע ישן יכול במקום זאת "להפריע" לזיכרון העבודה שלנו כאשר אנו מנסים ללמוד דברים חדשים. צורה זו של פגיעה בזיכרון ידועה כהפרעה יזומה.
פרנילה אנדרסון חוקרת מדעי המוח הקוגניטיביים באוניברסיטת אורברו, והתזה שלה בוחנת מה קורה למבנה ולתפקוד המוח הנובעים מהפרעות זיכרון כאלה.
התוצאות מראות שלאנשים מבוגרים עם ליקויי זיכרון יש תקשורת גרועה יותר בין אזורים שונים במוח. הם גם נוטים להיות בעלי איכות נמוכה יותר בסיבים המחברים את אזורי המוח הללו.
"הקשרים האלה חשובים לאזורי מוח שונים כדי לתקשר אחד עם השני. כשהאיכות נמוכה יותר, זה יכול להשפיע על מידת היעילות והמהירות של התקשורת", מסבירה פרנילה אנדרסון.
המחקר שלה גם מראה ששינויים בהיפוקמפוס, אזור מוח מרכזי בזיכרון, ממלאים כנראה תפקיד קריטי באיזו יעילות אנו יכולים לנהל ליקויים בזיכרון ככל שאנו מתבגרים.
"כשההיפוקמפוס מתכווץ, הסיכון להתערבות יזומה עולה בגיל מבוגר יותר. להיפוקמפוס יש תפקיד חשוב בציון ההקשר שבו מתרחשים מידע או אירועים מסוימים".
הידע הזה מספק חלקים חיוניים לפאזל ההבנה מדוע הזיכרון שלנו מתדרדר ככל שאנו מתבגרים ומדוע קשה יותר לאנשים מבוגרים ללמוד דברים חדשים.
עד כה, אין המלצות קונקרטיות כיצד להפחית את הסיכון ללקות בזיכרון ולירידה בזיכרון העבודה בגיל מבוגר.
זה אזור שעדיין די לא נחקר. יש מחקר אחד שמראה שלמיינדפולנס יכולה להיות השפעה חיובית על היכולת לשלוט בהפרעות יזומות. אבל יש צורך במחקר רב יותר על ההזדקנות."
פרנילה אנדרסון
עדיין לא מובן לחלוטין מה קובע אם מישהו חווה ירידה בתפקוד הזיכרון ככל שהוא מזדקן.
"יש שונות רחבה בהזדקנות קוגניטיבית, שבה ראינו שחלק מהאנשים ממשיכים להופיע כאילו הם צעירים יותר. זה תחום שהייתי רוצה להמשיך לחקור", אומרת פרנילה אנדרסון.