בחודשים האחרונים פנו למועצה הדתית רעננה בתי עסק רבים בבקשה לקבל תעודות כשרות. מדובר במסעדות חדשות, ברשתות שיווק, מטבחים במפעלים, קפטריות בבתי ספר ואפילו מסעדות שהיו עד כה לא כשרות והחליטו לפנות לציבור שומר הכשרות.

יו”ר המועצה הדתית רעננה אריה פרידמן מסר כי לאורך השנים ישנו קיזוז בין עסקים שנסגרים לחדשים שנפתחים במקומם או לצידם ובסך הכול הגידול השנתי במספר בתי העסק תחת השגחת רבנות רעננה הוא מינורי, אולם בחודשים האחרונים ישנה מגמה חד משמעית של קפיצת מדרגה בכל האמור לעסקים חדשים הפונים לקבל תעודות כשרות ושירותי השגחה.

פרידמן: “עיקר הגידול נובע מעסקים חדשים שקמו בחצי השנה האחרונה או מסעדות שפעלו בשוק הלא כשר והפנימו שהם מפסידים בכך שהם מוותרים על פלח השוק הדתי והמסורתי מצד אחד ועל שבת והמשפחה מצד שני”.

פרידמן מספר כי ישנו מתחם מסחרי ברעננה שבו החתימו הבעלים את בתי העסקים הפועלים במתחם על חוזה הכופה עליהם להיות פתוחים בשבת. לאחר שפורסם בתקשורת סערת מתחם שרונה בתל אביב, פנו אל המועצה הדתית מספר עסקים וסיפרו שלא רק בתל אביב ישנה כפיה מסוג זה אלא גם כאן ברעננה. מסעדה אחת במתחם עשתה מעשה ובשבועות האחרונים עברה תהליך הכשרה נמרץ כשהשבוע יוענק לה תעודת כשרות. גם עסקים אחרים במתחם בודקים את החוזה הדרקוני עליו הם חתומים ומחפשים את הדרך לסגור את בית העסק בשבת.

לצד הפניות הרבות, מקיימת המועצה הדתית פעילות אקטיבית שגורמת לבתי עסק לכסות תחת כנפי השגחת הכשרות של רבנות רעננה: “קבלתי פניות מהורים לתלמידים” ממשיך פרידמן “גם בחינוך הממלכתי וגם מהממ”ד, המתלוננים על כך שהקפיטריות בתיכונים אינם כשרים. מצאתי כי למרות תקנות חוזר מנכ”ל משרד החינוך המורה כי כל קפיטריה בית ספרית מחויבת בתעודת כשרות – הרי שבפועל מצאו הזכיינים המפעילים את הקפיטריות בתיכונים השונים ברעננה להימנע מתעודה. לקראת שנת הלימודים הנוכחית נערכנו מול העירייה לוודא כי כל הסכם עירוני עם מפעיל קפיטריה יחייב תעודת כשרות בצורה שאינה משתמעת לשני פנים ואכן כבר השנה הענקנו תעוןדות כשרות ל 4 בתי ספר : תיכון רננים, מטרו-ווסט, יונתן ואביב וזאת לצד מתחם כפר בתיה ששנים רבות עומד תחת השגחתנו”.

גם אזור התעשייה תורם את חלקו לעניין הגובר בתעודות הכשרות של רבנות רעננה. חברות ההיי-טק, המשרדים הרבים והפעילות ההולכת וגוברת ב”פארק המסחר והתעשייה” כפי שהאזור נקרא היום, מצריך הקמת מערך הזנה הן כמטבחים וחדרי אוכל המופעלים במתחמי המפעלים והן במסעדות חיצוניות הקיימות ושאליהם מתווספות לאחרונה בתי אוכל נוספים. לכל אלה יש להוסיף את בית המלון שהולך ונבנה בשנים האחרונות בעיר ושיצריך שירותי השגחה מרביים. פרידמן מסכם את הנושא: “נראה כי מצד אחד קיימת בעיר התעוררות כלכלית ומצד שני הבנה כי ברעננה, בשל אחוז גבוה מאוד של דתיים ומסורתיים תעודת כשרות היא לא רק חותמת הלכתית, לא רק “עין נוספת” במטבח העסק השומר על האינטרסים של הלקוח, אלא גם כלי שיווקי כלפי קהל היעד של רוב תושבי רעננה הקובעים פה אחד: אין תעודת כשרות? – לא קונה!”.