לא קל לקדם מתינות ומשמעת פיננסית מקרביו של קזינו.
ב-MGM ספרינגפילד במערב מסצ'וסטס, עובדים לובשי פולו ירוקים עומדים מחוץ למשרד הקטן שלהם, ממש ליד רצפת הקזינו.
מעליהם, שלט כתוב "GameSense", תוכנית החתימות של המדינה לריסון בעיות הימורים. מסך רכוב עובר במחזוריות בין הודעות כגון "שמור על הימורי ספורט מהנים. הגדירו תקציב והיצמדו אליו."
העובדים מחלקים תגי מזוודות בחינם וממחטות בגודל נסיעות כדי לעודד אנשים לעצור ולפטפט. אם הם מצליחים, הם נותנים ללקוחות חוברות המציגות את מספר קו הסיוע והאתר של המדינה להימורים. הם יכולים אפילו לרשום אותם לתוכנית בשם "PlayMyWay", המאפשרת ללקוחות להגדיר מגבלות הוצאות חודשיות על כמה הם מהמרים.
מחוץ לבתי הקזינו, GameSense משווקת במדיה החברתית ובאפליקציות ואתרי הימורי ספורט. בינתיים, המחלקה לבריאות הציבור של המדינה מפרסמת את הודעות התיווך שלו על אוטובוסים ושלטי חוצות.
"זו תנועה גדולה ב-12 שנים", אמר מארק ונדר לינדן, המפקח על תוכנית GameSense במסצ'וסטס.
הקזינו הראשון של מסצ'וסטס נפתח ב-2015, וככל שתעשיית המשחקים גדלה, המדינה פיתחה את מה שהיא מכנה "משחקים אחראיים", הממומנת על ידי מס על רווחי תעשיית ההימורים.
בהתחלה, הרגולטורים במדינה ניסו אסטרטגיות שונות כדי לחנך את הלקוחות על האופי הממכר של ההימורים, כמו גם על הסיכונים הפיננסיים.
"זה היה הרבה יותר על לוודא שיש חוברות זמינות שמסבירות את הסיכויים של איזה משחק שזה לא יהיה", אמר ונדר לינדן.
מאז, מסצ'וסטס קבעה תקנות נוספות בענף פורח הכולל כעת הימורי ספורט נרחבים. לדוגמה, אין הימורים על קבוצות מכללות מסצ'וסטס, ואין הימורים באמצעות כרטיס אשראי. כל חברות ההימורים חייבות לאפשר ללקוחות להגדיר מגבלות מרצון ולהירשם ל"רשימה של החרגה עצמית מרצון" האוסרת עליהם מבתי קזינו או הימורי ספורט על פני מרווחי זמן שונים.
טלאים של מדיניות מדינה
חלק מהמדינות הגדירו מגבלות דומות לבלימת הימורים בעייתיים, אך באחרות יש מעט מאוד. בהיעדר מדיניות כלל ארצית, או ועדת הימורים לאומית שתפקח על הענף, כל מדינה עומדת בפני עצמה.
מספר הולך וגדל של חוקרי התמכרות וקובעי מדיניות אומרים שהגיע הזמן לנקוט בצעדים נועזים יותר – ומאוחדים יותר – כדי להילחם בהפרעות הימורים. הם מצביעים על הפיצוץ של תעשיית המשחקים מאז 2018, כאשר בית המשפט העליון של ארה"ב פתח את הדלת למדינות להכשיר הימורי ספורט ושחרר תעשייה אגרסיבית, כיום חוקית ב-39 מדינות. (ארבעים ושמונה מדינות אישרו לפחות צורה כלשהי של הימורים, כולל הגרלות.)
בהשוואה לארה"ב, כמה מדינות אחרות הלכו הרבה יותר רחוק בוויסות תעשיית ההימורים, וכמה מומחים בארה"ב רואים בהן מודלים פוטנציאליים.
לדוגמה, לממשלת נורבגיה יש מונופול על כל מכונות המזל כך שהיא יכולה לשלוט בסוגי המשחקים המוצעים, וכל מהמר במדינה מוגבל להפסיד של 20,000 קרונות (כ-2,000 דולר) בחודש.
בבריטניה, רוב המבוגרים מוגבלים להמר של 5 פאונד (כ-$7) על כל סיבוב במכונת מזל, וחברות ההימורים כפופות להיטל של 1% שנכנס לקרן לטיפול ומניעה של הפרעות הימורים.
בשנה שעברה, דו"ח שפורסם בכתב העת הרפואי The Lancet קרא למנהיגי בריאות בינלאומיים לפעול במהירות על פי התקנות לפני שהפרעות הימורים יהפכו לנפוצות ונפוצות – והרבה יותר קשה לעצור אותן.
אבל מנהיגי מדיניות מציינים שלארצות הברית יש פחות תיאבון לרגולציה תאגידית מאשר מדינות רבות אחרות, במיוחד תחת ממשל טראמפ. יחד עם זאת, הם מזהירים שעשיית דבר לא יכול להוות איום רציני על בריאות הציבור, במיוחד עכשיו כשאפליקציות הימורי ספורט מאפשרות לאנשים להמר בכל מקום ובכל זמן.
חשש שיותר הימורים פירושו יותר התמכרות
עוד לפני הנישואים של משחקים מקוונים וטלפונים סלולריים, החוקרים העריכו ש-1% עד 2% מהאמריקאים כבר סבלו מהפרעת הימורים, ו-8% נוספים מהאנשים היו בסיכון לפתח הפרעת הימורים.
כמה פוליטיקאים אמריקאים חוששים שהבעיה רק תחמיר.
"התחכום והמורכבות של ההימורים הפכו למדהימים", אמר הסנאטור האמריקאי הדמוקרטי ריצ'רד בלומנטל מקונטיקט. "ובגלל זה אנחנו צריכים הגנות שיאפשרו לאדם להגיד לא".
בלומנטל הייתה שותפה לחוק ההימור ה-SAFE, חקיקה שתטיל סטנדרטים פדרליים על חברות הימורי ספורט.
הצעת החוק מציעה איסור על מודעות הימורים במהלך אירועי ספורט חיים, "בדיקות סבירות" חובה ללקוחות בעלי הוצאות גבוהות, הגבלות על תוכניות חברות VIP, איסור על מעקב אחר בינה מלאכותית לשיווק ויצירת מאגר מידע לאומי של "הדרה עצמית" ועוד כללים.
"מדינות אינן מסוגלות להגן על הצרכנים שלהן מפני הצעות מוגזמות ופוגעניות, ולפעמים הצעות מטעות", אמר בלומנטל. "פשוט אין להם את המשאבים או את סמכות השיפוט".
תעשיית ההימורים מתנגדת בתוקף לחוק הימור בטוח. תקנים פדרליים יהיו "סטירת לחי" לרגולטורים במדינה, אמר ג'ו מלוני, דובר איגוד המשחקים האמריקאי.
"יש לך פוטנציאל פשוט לגזול באופן דרמטי, אחד, את סמכות המדינות ואז, שניים, להקפיא את התעשייה במקום", אמר.
'משחק אחראי' מול גישת בריאות הציבור
גם תקנות חדשות מיותרות, אמר מלוני. התעשייה מכירה בכך שהימורים הם ממכרים עבור אנשים מסוימים, הוא אמר, וזו הסיבה שפיתחה יוזמת הסברה/מודעות המכונה "משחקים אחראיים".
זה כולל הודעות באוטובוסים ושלטי חוצות המזהירים אנשים להפסיק לשחק כשזה כבר לא כיף ומזכירים להם שהסיכויים לזכות נמוכים מאוד.
"יש מסרים מאוד ישירים, כמו 'אתה תפסיד פה כסף'", אמר מלוני.
לדבריו, קבוצת התעשייה שלו אינה אוספת נתונים על האם אמצעים כאלה מפחיתים את שיעורי ההתמכרות. אבל הוא אמר שהגבלות הימורים אינן התשובה.
"אם אתה פתאום מתחיל לבחור מה יכול להיות חוקי או אסור, אתה מגרש את המהמרים מהשוק החוקי אל השוק הלא חוקי", אמר מלוני.
מנהיגי בריאות הציבור טוענים שמודל "המשחקים האחראיים" של התעשייה לא עובד.
"צריך רגולציה כשהתעשייה הראתה חוסר יכולת וחוסר רצון לשלוט בעצמה", אמר הארי לבנט, מנהל מדיניות ההימורים של המכון לבריאות הציבור בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת Northeastern בבוסטון.
אחת הסיבות שהגישה של התעשייה היא "פגומה מבחינה אתית ומדעית" היא שהיא מטילה את כל האשמה והאחריות על אנשים עם הפרעת הימורים, אמר לבנט. "אי אפשר להגיד לאדם שנאבק בהתמכרות 'טוב, פשוט אל תעשה את זה יותר'".
לבנט מגיע לנושא מניסיון אישי. הוא בהחלמה מהתמכרות להימורים. עורך דין לשעבר, לבנט הורשע ב-2015 בגניבת כספים של לקוחות כדי לממן את הרגל ההימורים שלו. מאז, הוא לא רק הפך לתומך בתקנות חזקות יותר, אלא גם מטפל בהתמכרויות מיומן.
איגוד המשחקים האמריקאי אמר שהוא תומך בטיפול בהפרעות הימורים ועוזר לשלם עבור כמה שירותי הפניה וטיפול באמצעות מיסי מדינה. אבל לבנט כינה זאת "המקבילה המוסרית של ביג טבק באומרו, 'בואו נעשה מה שאנחנו רוצים עבור הסיגריות שלנו, כל עוד אנחנו משלמים על כימותרפיה והוספיס'".
במקום זאת, לבנט דוגל בגישה לבריאות הציבור שתסייע במניעת התמכרות מההתחלה. זה אומר לשים מגבלות על השיווק ועל סוגי ההימורים והתדירות – לכולם, לא רק לאלה שכבר נמצאים בצרות.
כדי להבהיר את המקרה שלו, לבנט פותח את המחשב הנייד שלו ומעלה מודעת מידע תאגידית שהופקה על ידי Simplebet, חברת בת של DraftKings.
בסרטון, החברה מתהדרת בכך שהיא גורמת ליותר אנשים להמר על ספורט באמצעות מה שנקרא מיקרוהימור במהלך משחקים חיים. "אנחנו מעודדים מעורבות של מעריצים בכך שהופכים כל רגע מכל משחק להזדמנות הימורים. אוטומטית, אלגוריתמית, מופעלת על ידי למידת מכונה ובינה מלאכותית", נכתב בקריינות.
זה סוג העיסוק המתמיד שמקדם התמכרות, אמר לבנט. (ליצירת קשר על ידי KFF Health News ו-NPR, DraftKings סירבה להגיב, במקום זאת שלחה קישור לתוכנית "משחקים אחראיים" שלה).
מחוקקים רוצים 'לעצור את החריגה הגרועה ביותר' לפני מגמת ההימורים הבאה
חלק מאותם מנגנוני הימורים יוגבלו על ידי חוק ההימור הבטוח, שלונט ועמיתיו במכון לקידום בריאות הציבור עזרו לכתוב.
אבל אם החקיקה לא תעבור את הקונגרס הנוכחי שסור הרגולציה, אז מדינות צריכות לנקוט בפעולה חזקה בעצמן, אמר לבנט.
בית המחוקקים של מסצ'וסטס שוקל כעת את "חוק הבריאות של Bettor", שיטיל כללים נוספים על חברות הימורי ספורט.
"המטרה היא לא להפסיק לחלוטין את ההימורים", אמרה נציגת מדינת מסצ'וסטס, לינדזי סבאדוסה, שותפה להצעת החוק. "זה כדי לעצור את העודפים הגרועים ביותר של הימורי ספורט מקוונים".
הצעת החוק של מסצ'וסטס כוללת מרכיבים של החקיקה הפדרלית, כגון "בדיקות סבירות" מחייבות. אלה יגבו כמה כסף מהמרים מסוימים יכולים להפסיד. בדיקות סבירות מבוססות על תוכנית פיילוט בבריטניה.
"אם מותר לך לשתות רק שני משקאות, אנחנו יודעים שאתה לא הולך להשתכר, נכון?" אמר סבאדוסה. "אם מותר לך להמר רק 100 דולר ליום כי זה סכום סביר, אתה לא הולך להשתבש. אתה עדיין תוכל לשלם את שכר הדירה".
חוק הבריאות של Bettor יאסור גם הימורי "אביזרים", שהם הימורים הנערכים במהלך משחק חי, כגון מי מבצע את הזריקה הראשונה בכדורסל, או מי פוגע בהום ראן הראשון בבייסבול.
אבל הכנסות המדינה ממסים מהימורי ספורט עלו ל-2.8 מיליארד דולר ב-2024 – מקור מבורך למימון עבור תקציבי מדינה מתקשים. בגלל הדחיפה הפוטנציאלית הזו, לבנט חושש כי בתי המחוקקים של המדינה יירתעו מרגולציה נוספת.
מדינות עשויות אפילו להתפתות להבטחה להכנסה נוספת מסוגים חדשים של הימורים, כמו "iGaming". הכוונה היא לגרסאות מקוונות של רולטה, בלאק ג'ק ומשחקים אחרים בסגנון קזינו, שניתן לשחק בכל שעה, מהנוחות של הבית.
IGaming חוקי כיום בשבע מדינות, אך חקיקה תלויה ועומדת במדינות אחרות, כולל מסצ'וסטס, עשויה להרחיב את השווקים שלה.
"יש לנו אמפתיה לכמה שקשה למדינות לאזן את התקציבים שלהן בסביבה הפוליטית הנוכחית הזו", אמר לבנט, "אבל מדינות מתחילות להכיר בכך שהתשובה לבעיה הזו היא לא לדחוף עוד יותר מוצר ממכר ידוע".
מאמר זה הוא חלק משותפות עם NPR ו-New England Public Media.
