יו”ר המועצה הדתית רעננה, אריה פרידמן, שולח מדי חודש מייל עדכון לרשימת תפוצה של מאות נמענים הנמנים על ראשי קהילות בתי הכנסת ברעננה. בדרך כלל מתייחס המייל לנושאים שוטפים ולעדכונים בנושאים שתחת טיפולה של המועצה הדתית. החודש הוסיף פרידמן סעיף חריג:

“התבקשנו לפרסם את פסק הדין המצורף לגבי סרבן גט תושב העיר, מר עודד גז, ולסייע בהצלת אישה מעגינותה. אבקש מראשי הקהילות, גבאי בתי הכנסת ומגידי השיעורים בעיר לקחת לתשומת הלב את פסק הדין של בית הדין הרבני הגדול ירושלים ולהתייחס להחלטה הסופית בפסיקתו:

לפי האמור לעיל הרינו להודיע בכובענו כבית-דין דתי, כי על פי ההלכה יש לנהוג בו הרחקה דרבינו תם. דהיינו: שעל כל איש ואשה מישראל, וכל הנלווים אליהם, שלא לשאת ולתת עמו, הן במסחר הן בכל משא ומתן של ממון, ושלא לארחו ולהאכילו ולהשקותו, ושלא לבקרו בחוליו, ושלא להושיבו בבית הכנסת (כולל בית המדרש הגבוה לתורה באוניברסיטת בר אילן), וכל שכן שלא להעלותו לתורה, ושלא לאפשר לו לומר קדיש, וכל שכן שלא לתת לו לעבור לפני התיבה, ושלא לשאול בשלומו, ושלא לחלוק לו כבוד כלל, עד אשר יחזור בו מקשיות ערפו וישמע לקול מורים, ויתן גט כריתות לאשתו כדמו”י, ולשחררה מעגינותה. לאחר מכן נסיר מעליו כל ההגבלות הנ”ל ושב ורפא לו.

פרידמן: “מוסד ה’גט’ נועד במקורו להגן על האישה. הציווי על מתן גט ניתן בתקופה שבה מעמד האישה בעולם האוניברסלי היה פחות מעבדות. לפי רצון האיש, לקח אישה ולפי רצונו, נפטר ממנה. באה היהדות ויצרה מהפכה – לא כל כך מהר האיש מסיר את האחריות שלו לפרנס את אשתו וילדיהם המשותפים. ראשית – יש להסביר לבית הדין למה. שנית – יש לתת גט שנכנס לתוקף רק אם האישה קיבלה אותו ובמאות שנים האחרונות – רק אם היא הסכימה לקבל את הגט. כל זה נועד להגן על זכויות האישה. סרבני הגט של ימינו מנצלים את ההלכה בבחינת “נבל ברשות התורה”. הגט שנועד לשמור את זכויות האישה הופך בידיהם לכלי למלחמה באישה. זה היפך היהדות! מסיבה זו קבע התלמוד לגבי סרבני הגט: “כופין אותו עד שיאמר רוצה אני”.

פסק הדין שהוציא בית הדין הרבני הגדול נועד ליצור לחץ על האיש ולומר לו ללא כחל ושרק – אינך מתנהג כיהודי ולכן לא תשתתף בשום מסגרת יהודית – לא בתפילה, לא בשיעור, לא באמירת קדיש ולא בחיי קהילה. בפנייתי לכל ראשי הקהילות ברעננה ביקשתי לעמוד בתנאי פסק הדין ולגרום לכך שאישה תשתחרר מעגינותה. זו חובתנו כקהילה, זו חובתנו כשלוחי ציבור וזו חובתי שלי כיו”ר המועצה הדתית – לא לאפשר לאף אדם להתעלל באדם אחר. על הבעל לתת גט לאשתו ולאפשר לה, לילדיהם – וגם לו לעצמו! – להתחיל בחיים חדשים, להתחיל לצמוח מחדש ולסגור את הפרק הישן והכואב בחייהם.

גם מחוץ לכותלי בתי הכנסת יש לפסק הדין הזה משמעות. אין לסחור איתו, אין לשאת ולתת בנושאי ממון, אין לארחו, אין לשאול בשלומו ואין לחלוק לו כבוד! כל זאת עד לרגע שישחרר את אשתו מכבלי עגינותה, עד לרגע שיחזיר ל’גט’ את המשמעות המקורית שהתורה נתנה לה. אני מקווה שהציבור הרענני כולו, דתיים ושאינם דתיים כאחד, יתנו כתף ויעזרו לסרבן הגט להפנים מה אנו כחברה חושבים על סרבנות גט, מה אנו כקהילה דורשים ממנו לעשות, ומיד”!

פרידמן מבקש להבהיר שמה שפרסם לראשי קהילות בתי הכנסת ברעננה זה פסק דין של בית משפט רשמי במדינת ישראל. פסק דין כנגד סרבן גט שמעשיו פוגעים באשתו, בילדיו ובו עצמו באמצעות כלי שהיהדות יצרה להגנה על האישה: “לא מדובר ב”שיימינג” כי אם ב “אינטרוויינשן” (התערבות) ! קהילה שרואה שאחד מבניה הכניס עצמו למציאות בלתי נסבלת לעצמו ולמשפחתו – מתערבת. גורמת ל”שוק חשמלי” קהילתי על מנת להבהיר לו שהוא חייב לשנות את דרכו – לטובת ילדיו, לטובת העתיד שלו עצמו!! חשוב להדגיש שברגע שסרבן הגט ישחרר את אשתו מעגינותה (6 שנים!!!) – הקהילה מאמצת אותו חזרה לחיקה. היהדות מאמינה בחינוך, במחילה ובחזרה לדרך הישר ולא בפסילה תמידית של מי שטעה”.