(JTA) – כשמנהלת הפדרציה היהודית המקומית ראתה לראשונה את מאות הכרזות האדומות, הלבנות והשחורות המודבקות ברחבי הקמפוס של אוניברסיטת רוצ'סטר בסוף השבוע שעבר, עלתה במוחה השוואה מפחידה.

הם "נראו קצת כמו הכרזות 'החטופים'", נזכרה מרדית' דרגון מהפדרציה היהודית של רוצ'סטר רבתי, בהתייחסה לפליירים של בני ערובה ישראלים המוחזקים על ידי חמאס בעזה, שהפכו בולטות בשבועות שלאחר ה-7 באוקטובר 2023. "אני תוהה אם הם עוצבו כך במיוחד."

אבל הכרזות של רוצ'סטר היו משהו אחר לגמרי. במקום לקדם את הנראות של קורבנות ישראלים, הכרזות הללו – המסומנות באותיות "WANTED" גדולות – כוונו לחברי קהילת האוניברסיטה, שלטענת המפגינים האלמוניים היו קשרים עם ישראל. הם הואשמו בפשעים שנעו בין "רצח עם" ל"גזענות" ו"הפחדה".

מתוך יותר מתריסר אנשים על הכרזות, לפי דרקון, לפחות מחציתם היו יהודים. אלה כללו את עידו נתניהו, אחיו של ראש ממשלת ישראל, שהוא רופא בשלוחה של מערכת החולים האוניברסיטאית במרחק של יותר מ-70 מיילים מהקמפוס שבצפון מדינת ניו יורק. (הפוסטרים מאשימים אותו ב"ביצוע פשעי מלחמה" במהלך מלחמת יום הכיפורים ב-1973, כאשר שירת בצבא הישראלי, לפי טיימס אוף ישראל).

הם כללו גם את מנהלת הלל באוניברסיטה, ג'וי גטניק – במקרה נדיר של מנהל הלל שנפגע על ידי מפגינים פרו-פלסטינים בשמו. גטניק הואשמה ב"גזענות", "דברי שטנה" ו"הפחדה", בשל מה שלטענת יוצרי הכרזה היא כמה אמירות שהשמיעה כלפי מפגינים.

בכירים באוניברסיטה גינו את הכרזות כ"וונדליזם" שמטרתן "להפחיד את חברי קהילת האוניברסיטה שלנו". בהצהרה נפרדת שלשום של נשיאת בית הספר שרה מנגלסדורף, שאינה יהודיה אך גם נקראה על ידי הכרזות, הוסיפה: "אנו רואים בכך אנטישמיות, שלא תסובל באוניברסיטה שלנו".

הלל של רוצ'סטר כינה את הכרזות גם אנטישמיות. כך גם הסנאטור צ'אק שומר, מנהיג הרוב היהודי בסנאט בארה"ב מניו יורק, שכתב ברשת החברתית X שהוא דחק בחקירה באוניברסיטה והוסיף: "האחראים חייבים לקבל דין וחשבון מלא. יש להוקיע בקול את הפעולות הללו".

מחאות פרו-פלסטיניות בקמפוס היו דבר שבשגרה מאז פרוץ מלחמת ישראל-חמאס לפני יותר משנה, וחלקן גם הרחיקו לכת עד כדי פגיעה ספציפית במוסדות יהודיים כמו הלל. אבל מנהיגים יהודים מקומיים אמרו כי הכרזות של רוצ'סטר היו מבשרות רעות, בין השאר, משום שבמקום להתמקד באוניברסיטה או במוסדות יהודיים בצורה רחבה יותר, הם השתמשו בשמות ובפנים של אנשים ספציפיים.

זה, אמרו, מייצג הסלמה בטקטיקות המחאה ואיום חדש על יהודים בקמפוס.

"אני חושב שמה שהכי משמעותי בזה הוא הכוונה לאנשים", אמר גטניק. "זה דבר אחד למקד רעיונות. זה דבר אחר לכוון לבני אדם ספציפיים, במיוחד סגל וצוות יהודים לא פרופורציונליים, שמתמקדים באנשים בגלל שהם יהודים".

גטניק הוסיפה כי מכיוון שהפוסטרים כוונו אליה באופן אישי כמנהלת הלל, הפעולה "יוצרת סביבה שבה קשה יותר לחיי הסטודנטים היהודיים לשגשג". המקרה הנוסף המתועד היחיד של מפגינים פרו-פלסטינים המכוונים למנהל קמפוס הלל בשמו התרחש במכללת ברוך, בניו יורק, בספטמבר. פעילים אומרים שהם מכוונים להלל משום שהוא מקדם תוכניות בקמפוס ישראל ומכיוון שלארגון האם שלו, הלל הבינלאומי, יש פרוטוקולים נוקשים נגד שיתוף פעולה עם קבוצות אנטי-ציוניות.

אף קבוצה עדיין לא לקחה אחריות על הפוסטרים של רוצ'סטר. סניף הקמפוס של הקבוצה האנטי-ציונית "קול יהודי לשלום" אמר שהוא לא עומד מאחוריהם, אבל הוסיף, בפוסט באינסטגרם, שהוא לא מאמין שהפוסטרים הם אנטישמיים.

"פוסטרים אלו הדגישו מנהלים ופרופסורים יהודים ולא יהודים וגינו במפורש את תמיכתם בצבא ובממשלה הישראלית", כתבו בקבוצה. "עם זאת, אין זה אנטישמי לבקר את ממשלת ישראל והצבא הישראלי שמבצעים פשעי מלחמה".

הכרזות כוללות מגוון האשמות, שרבות מהן מתרכזות סביב שותפות בין העיר רוצ'סטר למודיעין, ישראל (שכמה מהפוסטרים טוענים בטעות כי היא התנחלות בגדה המערבית). התוכנית ממומנת על ידי הסוכנות היהודית לישראל ובהנחיית פדרציית רוצ'סטר, כוללת חילופי תלמידים ומחנכים משתי הערים, לרבות במערכת בתי הספר הציבוריים.

השתתפותה של גטניק בוועדה העוסקת בשותפות הייתה אחת הדפיקות נגדה בכרזה "מבוקשים", שבה נטען כי בהשתתפותו בתוכנית, מנהיג הלל "שותף ישירות לעקירת פלסטינים בגדה המערבית, תוך שמירה על השתתפותה בתוכנית. הממשלה הקולוניאלית המתנחלת בפלסטין הכבושה".

ביולי כתבה מנגלסדורף מאמר שהגן על החלטתה להסיר מאהל בבית הספר תוך הבעת הקלה על כך שרק תלמיד אחד נעצר בגלל ההפגנות.

"השנה, התלמידים שלנו לא רק הפגינו פעולות ממשלתיות וחוסר מעשים אלא גם אחד נגד השני", שיקף אז נשיא רוצ'סטר. היא סיכמה, "הפגנות הן חלק מחיי הקמפוס ומהדמוקרטיה. הם יכולים להיות זרז חשוב לשינוי, אבל הם לא צריכים לשתק את הקמפוסים שלנו, ולהפריע למטרות הבסיסיות של האוניברסיטה לעסוק בהוראה, למידה ועבודה אקדמית ויצירתית".

תחת הקדנציה השנייה הקרובה של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ, הקמפוסים צפויים להיות תחת לחץ נוסף לפעול נגד מפגינים פרו-פלסטינים. כשנשאל על האופן שבו מנהלי האוניברסיטה טיפלו בפוסטרים, אמר גטניק בדוא"ל, "אני מקווה שהאוניברסיטה תנצל את ההזדמנות הזו כדי להרהר על מה שנדרש כדי להנחיל חינוך משמעותי לגבי עמיות יהודית ואנטישמיות, כך ש-UR תהיה מקום שבו חיים יהודיים. יכול לשגשג במלואו."

דרגון אמר ל-JTA כי האוניברסיטה ומחלקת בטיחות הציבור שלה "לוקחים את זה ברצינות רבה" ו"ישתמשו במערכת המשפטית" כדי להטיל אחריות על העבריינים.

עבור דרגון, שהיה קורבן של קמפיין הטרדה ממוקד שונה ווולגרי באביב הזה על ידי פעילים פרו-פלסטיניים מקומיים של מפלגת הירוקים, הכרזות היו גם מבשר פוטנציאלי להפגנות הבאות.

"אני חושבת שרוצ'סטר משמשת כשטח ניסויים כדי לראות אם זה האיטרציה הבאה של מה שהולך לקרות בקמפוסים של מכללות", אמרה והוסיפה כי היא דוחקת באוניברסיטה "לפעול בנחישות ובמהירות כשהם יגלו מי עשה את זה."