כלי חלוצי לתוצאות דיווח על מטופלים, שפותח על ידי חברת הבריאות Observia בתמיכת אוניברסיטת קינגסטון, הראה הבטחה משמעותית בניבוי הסיכון של מטופל עם מצבים כרוניים שלא ימלא אחר תוכנית הטיפול שלו, תוך חשיפת הסיבות הפסיכולוגיות והחברתיות העמוקות המניעות את קבלת ההחלטות של המטופל.
הכלי המעודן SPUR 6/24 שימש במהלך מחקר, שפורסם בכתב העת Nature's Scientific Reports, שבדק אנשים עם מגוון מצבים כרוניים כולל סוכרת מסוג 2, מחלות לב וכלי דם ומחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) וחזה את הסיכון לאי-דבקות בתרופות ואת הגורמים להתנהגות זו.
המחקר, שנערך על ידי אקדמאים מאוניברסיטת קינגסטון, פרופסור רם קייאלי, ד"ר צ'או וואנג, ד"ר ג'וש וולס, ומייסד שותף של Observia, פרופסור קווין דולג'ין, משקף ניתוח מצטבר של נתונים של למעלה מ-1,800 מטופלים שנאספו מחמש קבוצות שונות בשלוש מדינות לאורך תקופה של ארבע שנים.
כלי ה-SPUR שנעשה בו שימוש במהלך המחקר מודד את הסיכון לאי-דבקות בהתבסס על 13 נהגים התנהגותיים המקובצים לארבע קטגוריות: חברתי, פסיכולוגי, שימוש ורציונלי. יש לציין כי נעשה שימוש במודל משוואות מבניות כדי למפות את ההשפעה של נהגים זה על זה, ועזרה לזהות קשרים סיבתיים בתוך המודל בפעם הראשונה.
התוצאות מצאו שאמנם מטופלים ציינו לעתים קרובות סיבות מעשיות כמו שכחת מינון (שימוש) או ספק ביעילות של תרופה (רציונלית) כדי להסביר את אי-הדבקותן, ניתוח נוסף גילה שלגורמים חברתיים ופסיכולוגיים, הקשורים לזהותו של המטופל, לתפקידו החברתי ולחוסר רצון שרופא מרשם יגידו לו מה לעשות על התנהגותם, הייתה השפעה חזקה על ההתנהגות.
המחקר לא רק הוכיח את הערך הניבוי של SPUR לזיהוי סיכון אי-דבקות, אלא גם זיהה מסגרת חדשה להתנהגות במונחים של האינטראקציה של נהגים מאחורי אי-דבקות, שלא תוארה קודם לכן."
ד"ר ג'וש וולס, אוניברסיטת קינגסטון
"הוכחנו גם שתחושת העצמי הבסיסית של מטופל או סלידה מהדרכה חיצונית עשויה להוביל אותו לרציונליזציה של אי-הקפדה על ידי טענה שהתרופה לא עובדת או שהיא מהווה נטל כלכלי רב מדי", אמר ד"ר וולס. "זה מהדהד את החוויה השכיחה של ספקי שירותי בריאות שמציינים כי מטופלים רק לעתים רחוקות מסבירים את אי ההקפדה על ידי ציון פשוט 'אני לא רוצה לעקוב אחר ההוראות'", הוסיף.
מתן חינוך בלבד לטיפול בדאגות הרציונליות או השימוש המוצהרות של המטופל עשוי להיות לא יעיל אם גורם פסיכולוגי עמוק יותר ומאופק הוא הגורם הבסיסי האמיתי. לכן, לתוצאות המחקר יש השלכות ישירות על הטיפול בחולה על ידי מתן מסגרת התנהגותית לפיתוח התערבויות ממוקדות, אותן ניתן להתאים לכל מטופל.
"הממצאים שלנו אימתו את הכלי SPUR 6/24 כמנבא חזק לאי-דבקות בהשוואה לאמצעי מטופלים אחרים בשימוש נרחב", הסביר ד"ר וולס. "זה יכול לשמש כמפה אבחנתית, המנחה אנשי מקצוע בתחום הבריאות להבין את האופי המקונן של הפרופיל ההתנהגותי של המטופל. על ידי זיהוי הרבדים העמוקים יותר הללו, הספקים יכולים לבחור טכניקות שינוי התנהגותי ממוקדות יותר וגישה הוליסטית יותר המתייחסת לאי הנוחות של המטופל הנובעת ממשחק גומלין של גורמים פסיכולוגיים, חברתיים ואחרים, ומפחיתה את הסיכון במצבי אי-הקפדה על מצבים כרוניים".
פרופסור דולגין תיאר כיצד כלי SPUR אפשר, לראשונה, את ההזדמנות לחקור מקרוב כיצד גורמים שונים השפיעו על התנהגות הדבקות. "בדקנו כיצד חלק מהמניעים העמוקים והפסיכולוגיים יותר משפיעים באופן ישיר על אי-דבקות, אלא גם משפיעים מאוד על חלק מהמניעים היותר מעשיים ורציונליים. מצאנו שסוגיות סביב תיאוריית הזהות החברתית משפיעות על חומרת המחלה הנתפסת, בעוד התגובה הפסיכולוגית משפיעה על בעיות בטיפול, כמו תופעות לוואי", אמר.
"זה לא מפתיע פסיכולוגים ומדעני התנהגות, שיודעים שאנחנו עושים רציונליזציה של מה שהיא אחרת התנהגות לא רציונלית – גם לעצמנו וגם לאנשי מקצוע בתחום הבריאות – אבל כאן הוכחנו זאת בצורה קונקרטית וכמותית", הוסיף.
בעקבות הצלחת המחקר, מתוכנן מחקר עתידי לאשש את יעילותו של כלי SPUR על פני מגוון רחב אף יותר של מצבים כרוניים.
