מיקוד של 2,000 הימים הראשונים של החיים עם אסטרטגיות מקיפות יכול להפחית באופן משמעותי את השמנת יתר בילדות, להתמודד עם בעיה גלובלית עם פתרונות משולבים ורב-התנהגותיים.
מחקר: גורמי חיים מוקדמים המשפיעים על השמנת יתר והצורך בפתרונות מורכבים. קרדיט תמונה: Lemonsoup14 / Shutterstock
בסקירה שפורסמה לאחרונה בכתב העת ביקורות טבע אנדוקרינולוגיה, חוקרים אספו נתונים מיותר מ-175 פרסומים כדי להבהיר את ההשפעות של גורמי חיים מוקדמים על ההתפתחות של השמנת יתר.
הסקירה מתמקדת בראיות מרמות ביולוגיות, סוציו-תרבותיות, סביבתיות ואינדיבידואליות ומגלה כי 2,000 הימים הראשונים לאחר ההתעברות ממלאים תפקיד משמעותי בשינוי הסיכון העתידי להשמנה.
באופן מכריע, הסקירה מדגישה כי גורמים אלה מקיימים אינטראקציה בדרכים מורכבות, ויוצרים 'רשת של השפעות' המשתנה בין קבוצות סוציו-אקונומיות ואתניות, מה שהופך את זה לחיוני להתאים את מאמצי המניעה לאוכלוסיות ספציפיות.
ממצאי סקירה מדגישים כי הקניית הרגלים מפחיתי סיכון השמנת יתר בילדים לפני ביסוס התנהגויות סיכון השמנת יתר (במהלך ההתבגרות ובבגרות) תקל באופן משמעותי על מגיפת המשקל העודף העולמית המתמשכת.
עם זאת, התערבויות מסורתיות המכוונות להתנהגויות בבידוד הוכחו כלא יעילות, במיוחד בקהילות מוחלשות.
עדויות מצביעות על כך שדרושות אסטרטגיות מקיפות יותר, רב-שכבתיות, כדי לטפל בהשפעות המשולבות של גורמים אינדיבידואליים, משפחתיים, חברתיים וסביבתיים.
יתרה מזאת, התערבויות קונבנציונליות נגד החלטות בריאות לקויות, המנסות היסטורית לטפל בהתנהגויות באופן אינדיבידואלי, עשויות שלא להספיק שכן עדויות מצביעות על אסטרטגיות משולבות, רב-תחומיות ומורכבות מרובות התנהגות שנדרשות כדי לנהל עלייה לא רצויה במשקל ביעילות.
מהי השמנת יתר, ולמה עלינו להיות מודאגים?
השמנת יתר היא מצב כרוני המאופיין במשקל גוף עודף (אינדקס מסת גוף ≥ 30 ק"ג/מ"ר2) עקב שימור שומן לא תקין.
בעוד שהשמנה אינה בריאה באופן עצמאי, השמנת יתר קשורה לסיכון מוגבר למספר מחלות נלוות מסכנות חיים, כולל סוכרת מסוג 2 (T2D), מחלות לב וכלי דם (CVDs), סיבוכי רבייה, ואפילו מספר סוגי סרטן, מה שמדגיש את הצורך למנוע או לטפל במצב ביעילות .
באופן מדאיג, למרות עשרות שנים של מחקר וכמה יוזמות בריאות הציבור המקודמות באופן לאומי נגד השמנת יתר, שכיחות המחלה ממשיכה לעלות.
שיעורי השכיחות העולמיים יותר מהכפילו את עצמם מאז 1990, עם יותר מ-2.5 מיליארד מבוגרים עם עודף משקל או השמנת יתר נכון לשנת 2022.
יש לציין שהשמנת יתר אינה מתחלקת באופן שווה בין אוכלוסיות. ילדים מרקע סוציו-אקונומי נמוך יותר, קבוצות ילידים ומיעוטים אתניים מסוימים – כמו קהילות היספאניות ופולינזיות – מושפעים באופן לא פרופורציונלי, לעתים קרובות בשל גורמים כמו גישה מופחתת למזון בריא, מרחבים בטוחים לפעילות גופנית ומשאבי בריאות.
מדוע עלינו להתמקד בהשמנת ילדים?
תצפיות היסטוריות ציינו מגמה הקשורה לגיל בסיכון להשמנה. ילדים ובני נוער נחשבו בסיכון מינימלי, אשר עלה במהלך הבגרות עד ~75 שנים ולאחר מכן ירד או ירד מעט.
מחקר עדכני יותר הדגיש את החשיבות של רחם וגדילה מוקדמת כתקופות קריטיות המשפיעות עמוקות על ביטויי מחלות כרוניות בשלבי חיים מאוחרים יותר.
תיאוריית המקורות ההתפתחותיים של בריאות ומחלות (DOHaD) מאגדת השערה זו ומדגישה את החשיבות של 1,000 הימים הראשונים לאחר ההתעברות כחובה בניהול הסיכון למחלות כרוניות.
עם זאת, הסקירה הנוכחית מרחיבה את המיקוד הזה ל-2,000 הימים הראשונים, ומדגישה שהמורכבות של התפתחות השמנת יתר משתרעת דרך הילדות המוקדמת ככל שהרגלי אורח חיים כמו תזונה ופעילות גופנית מתבצרים.
מחקר של ארגון הבריאות העולמי (WHO), קרן הילדים של האו"ם (UNICEF) והבנק העולמי מצביע על כך שמעקב והתערבות בחמש השנים הראשונות לחייהם הם הכרחיים – יותר מ-37 מיליון ילדים
בהתחשב בפתולוגיה של המחלה, ילדים הסובלים מהשמנת יתר יחיו עם המצב למשך שארית חייהם. יתר על כן, הרגלים והתנהגויות הנלמדים במהלך השנים הראשונות לחיים יכולים לשנות באופן משמעותי את הסיכון להשמנה של מבוגרים.
כתוצאה מכך, סקירות ההשמנה הנוכחיות ואחרות האחרונות מציעות להרחיב את המיקוד של DOHaD ל-2,000 הימים הראשונים לאחר ההתעברות (התעברות עד 5 שנים בערך).
ההתחלה והמורכבות של השמנת יתר בחיים המוקדמים
השמנת יתר נובעת ממשחק הגומלין המורכב בין השפעות אינדיבידואליות וביולוגיות רבות (למשל, גנטיקה), התנהגויות (למשל, הרגלי תזונה ושינה) וגורמים חברתיים-תרבותיים.
אצל תינוקות ובילודים, הסיכון להשמנת יתר עשוי להשתנות גם על ידי גורמים כמו הנקה, בריאות האם והתנהגויות אימהיות במהלך ההריון (למשל, עישון).
המודל הסוציו-אקולוגי בו נעשה שימוש בסקירה מזהה שלושה רבדים עיקריים של השפעה – גורמים אינדיבידואליים וביולוגיים, סוציו-תרבותיים וסביבתיים/מערכתיים.
חשוב לציין, שכבות אלו אינן פועלות באופן עצמאי; במקום זאת, הם יוצרים רשת של אינטראקציות שמעצבות את הסיכון להשמנה של ילד. לדוגמה, שיטות האכלה של הורים והרגלי תזונה משפחתיים מתקשרים עם השפעות חברתיות רחבות יותר, כגון שיווק מזון וגישה למרחבי פעילות גופנית, ותורמים להתפתחות השמנת יתר.
"בהתבסס על המודל הסוציו-אקולוגי, ניתן לחלק גורמים הקשורים להשמנה בגיל מוקדם לשלוש קבוצות: אינדיבידואלית וביולוגית; סוציו-תרבותית; ורמות סביבתיות ומערכתיות. חשוב לציין שרבות מההשפעות הללו משפיעות לא רק על מצב המשקל אלא גם על מצבים אחרים. השפעות מזוהות, יצירת רשת מורכבת של אינטראקציות בנוסף, קיימת שיא של ספרות המתמקדת בבחינת תוצאות השמנת יתר המוגדרות באמצעות BMI, ומיעוט מחקרים שמעריכים את הרכב הגוף.
אז מה אנחנו יכולים לעשות בנידון?
הסקירה הנוכחית מציעה קווים מנחים למניעת השמנת יתר על פני ארבעה שלבי התפתחות.
במהלך השלב הראשון (ברחם – התעברות עד לידה), יש לעקוב אחר תזונת האם, עלייה במשקל (כולל בדיקת השמנת יתר) והתנהגויות בריאותיות (עישון, שתייה) כדי להבטיח התפתחות שליה מיטבית ולמזער את הסיכון לסיבוכים הקשורים להריון.
השלב השני (ינקות – לידה עד 12 חודשים) מאופיין בשיקולי תזונה, התנהגות בריאותית ופיתוח מיומנויות מוטוריות.
יש לחנך את ההורים על זיהוי וטיפול ברעב אצל תינוקותיהם. אמהות צריכות להניק את התינוקות שלהן גם לאחר הכנסת מזון מוצק (~6 חודשים לאחר הלידה).
יש לאט לאט לבסס וללמד שינה נאותה ושגרת יומיום אצל תינוקות (ולאשר אותם כשהם עוברים את הילדות וההתבגרות), במיוחד מכיוון שקשה לוותר על הרגלי בריאות לקויים לאחר אימוץ.
באופן מכריע, הסקירה דוגלת ב"פעולה משולבת", שבה מגזרים מרובים (למשל, שירותי בריאות, חינוך, תכנון עירוני) משתפים פעולה כדי ליצור סביבות המסייעות לאורח חיים בריא. לדוגמה, מדיניות לקידום שטחים ירוקים ושכונות שניתן ללכת בהן יכולה לתמוך במשחק פעיל לפעוטות, בעוד שרפורמות במערכת המזון יכולות להבטיח גישה טובה יותר לאפשרויות מזינות.
במהלך השלב השלישי (פעוט – שנה עד שלוש), הורים מעודדים לספק הזדמנות מספקת למשחק פעיל (כולל פעילויות בחוץ), לשיפור הכושר והפיתוח המוטורי של פעוטותיהם.
לאחר שהפעוטות השיגו הבנה בסיסית של מזון והחלו לפתח העדפות מזון, יש לכלול אותם בהכנת ותכנון הארוחה תוך כדי ללמד את היתרונות והחסרונות של בחירות תזונתיות בריאות. יש לציין כי יש להמעיט בתוספת סוכר הן כדי למנוע השמנת יתר והן כדי להחדיר סלידה לכל החיים מצריכת סוכר מופרזת.
לבסוף, במהלך הרביעית (גיל הגן – שלוש עד חמש שנים), יש לעודד ילדים להשתתף בפעילויות גופניות הקשורות למיומנויות, כולל ספורט וריקוד. יש לעקוב אחר הרגלי האכילה שלהם, להסדיר אותם ולבצע אופטימיזציה להתפתחות בריאה בילדות.
יש לקדם אורח חיים פעיל, בעוד שיש להגביל זמן מסך מופרז. יש לנטר את ה-BMI ומדדי השמנה אחרים כדי למנוע החזרת שומן ולהפחית את הסיכון להשמנה. אם קיימים, יש ליישם צעדים להיפוך סמני השמנת יתר לפני שהם מתבטאים במלואם.
חשוב לציין כי הסקירה קוראת לאסטרטגיות מותאמות אשר מספקות בחשבון את הצרכים השונים של קהילות בהתבסס על ההקשרים החברתיים-כלכליים והתרבותיים שלהן.
אין פתרון 'מתאים לכולם' להשמנה בילדים, וההתערבויות חייבות להיות גמישות ומסתגלות להקשרים משתנים אלו.
מסקנות
הסקירה הנוכחית אוספת נתונים זמינים על השכיחות, קשרי הסיכון ואמצעי ההפחתה נגד השמנת ילדים, מצב כרוני המוערך כמשפיע על יותר מ-37 מיליון ילדים ברחבי העולם.
הסקירה מדגישה את הצורך הקריטי בהתערבויות מורכבות, רב-רמות, המתייחסות לא רק להתנהגויות אינדיבידואליות אלא גם למערכות החברתיות-כלכליות והסביבתיות הרחבות יותר שמעצבות אותן.
נדרש מחקר נוסף על גורמי סיכון, במיוחד על פני עדות שונות, לפני שניתן יהיה לפתח ולקדם בפומבי תוכנית פעולה סטנדרטית לילדות.
פתרונות כאלה חייבים לכלול שיתוף פעולה רב-מגזרי, להבטיח שמערכות בריאות, חינוך ותכנון עירוני פועלות יחד כדי ליצור סביבות תורמות לבריאות מהילדות המוקדמת ואילך.
בינתיים, הסקירה מפרטת קווים מנחים שגרתיים ופשוטים שניתן לעקוב אחריהם לאורך חמש השנים הראשונות לחייהם של תינוקות כדי למזער את הסיכון להשמנה שלהם, הן במהלך הילדות והן לאורך כל חייהם.
