מחקר חדש שהוצג בקונגרס האירופי בנושא השמנת יתר (ECO) השנה בוונציה, איטליה (12-15 במאי) מזהה שינויים בהרכב חיידקי המעי שעשויים למלא תפקיד מפתח בהופעה ובהתפתחות של השמנת יתר, עם הבדלים בגברים ונשים, שעשויות להשפיע על חילוף החומרים של חומרים מזינים שונים ולכן נוכחותן של מולקולות ביו-אקטיביות במעיים המשפיעות על התפתחות מחלות מטבוליות.
המיקרוביוטה של המעי מורכבת מקהילה מורכבת של מיקרואורגניזמים (חיידקים, וירוסים, פטריות ופרוטוזואה) המאכלסים את מערכת העיכול. הפרעה בקהילה זו (דיסביוזיס) משפיעה באופן משמעותי על הבריאות המטבולית ומשפיעה על הסיכון למחלות מסוימות, כולל השמנת יתר. עם זאת, עדיין לא ברור אילו מינים מייצגים סבירות גדולה או קטנה יותר לפתח השמנת יתר, כמו גם את ההשפעה של מינים אלה על הבריאות המטבולית שלנו.
כדי לגלות יותר, חוקרים ניתחו נתונים מטאנומיים ומטבולומיים מאוכלוסיה ספרדית כדי להבין את המנגנונים שבהם מיקרואורגניזמים אלו מעורבים בהתפתחות השמנת יתר.
הם בחנו את מטבולום הצואה – האוסף המגוון של מטבוליטים (מולקולות קטנות) המצויים במעיים ונשפכים בצואה המיוצרים על ידי חיידקי המעי כתוצר לוואי של חילוף החומרים של מזון ועושים את דרכם לזרם הדם המשפיעים על הבריאות.
בסך הכל, 361 מתנדבים מבוגרים (251 נשים/110 גברים, ממוצע (גיל חציוני 44 שנים) נכללו ממחקר Obekit הספרדי – ניסוי אקראי שבדק את הקשר בין וריאנטים גנטיים לבין התגובה לתזונה היפוקלורית.
כל המשתתפים (65 במשקל תקין, 110 עם עודף משקל ו-186 עם השמנת יתר) סווגו לפי מדד השמנת יתר (OB)-;LOW (BMI≤ 30 ק"ג/מ"ר; אחוז מסת שומן ≤ 25% (נשים) או ≤ 32% (גברים); היקף מותניים ≤88 ס"מ (נשים) או ≤ 102 ס"מ (גברים)) או גבוה (BMI > 30 ק"ג/מ"ר; מסת שומן >25% (נשים) או >32% (גברים); היקף מותניים >88 ס"מ (נשים) או מעל 102 ס"מ (גברים)) רמת השמנת יתר.
החוקרים דאגו שהמשתתפים בקבוצות LOW ו-HIGH תואמו למין ולגיל.
פרופיל מיקרוביוטה גנטי נעשה כדי לזהות את הסוגים השונים, ההרכב, הגיוון והשפע היחסי של חיידקים הנמצאים בדגימות צואה של המשתתפים.
הניתוח גילה שאנשים עם מדד HIGH OB אופיינו ברמות נמוכות משמעותית של דקה כריסטנסנלה– חיידק אשר נקשר באופן עקבי לרזים ובריאות.
אצל גברים, שפע גדול יותר של Parabacteroides helcogenes ו קמפילובקטר קנדנסיס מינים היו קשורים מאוד ל-BMI גבוה יותר, מסת שומן והיקף מותניים.
ואילו אצל נשים, שפע גדול יותר של שלושה מינים-;Prevotella micans, Prevotella brevis ו Prevotella sacharolitica-; היו ניבויים מאוד של BMI גבוה יותר, מסת שומן והיקף מותניים, אך לא בגברים.
בניתוחים מטבולומיים לא ממוקדים נוספים, שבדקו מגוון רחב יותר של תרכובות מטבוליות בדם, חוקרים מצאו שונות בשפע של מטבוליטים מסוימים – במיוחד רמות גבוהות יותר של שומנים ביו-אקטיביים – פוספוליפידים (המשמעותיים בהתפתחות של מחלות מטבוליות ומאפננים קריטיים של רגישות לאינסולין) וספינגוליפידים (שמשחקים תפקיד בהתפתחות סוכרת ובהופעת סיבוכים של כלי דם) – במשתתפים עם אינדקס HIGH OB.
הממצאים שלנו חושפים כיצד חוסר איזון בקבוצות חיידקים מובחנות עשוי למלא תפקיד חשוב בהופעתה והתפתחותה של השמנת יתר, עם הבדלים ניכרים בין המינים, שעלולים להשפיע על חילוף החומרים של מולקולות ביו-אקטיביות שונות הקיימות במטבולום המשפיעות על התפתחות מחלה מטבולית".
ד"ר פאולה ארנאז, מחברת ראשית מהמרכז לחקר תזונה באוניברסיטת נווארה בספרד
היא מוסיפה, "הרכב המיקרוביום של המעיים, במיוחד רמות גבוהות יותר של דקה כריסטנסנלה חיידק, נראה כמגן מפני השמנת יתר. ואילו המינים המשפיעים על הסיכון ללקות בהשמנה נראים כשונים בין המינים ויתכן וההתערבויות כדי לסייע במניעת מיקרוביום חיובי להשמנה יצטרכו להיות שונה אצל גברים ונשים. דרוש מחקר נוסף כדי להבין טוב יותר מתי המעבר למיקרוביוטת מעיים חיובית להשמנה עשוי להתרחש, ולכן העיתוי הנכון להתערבויות אפשריות."
היא מסכמת, "אנו מקווים שמחקר זה מדגים ששימוש במטאנומיקה בשילוב עם מטבולומיקה מאפשר לחוקרים לחקור את המנגנונים המעורבים בהתפתחות מחלות מטבוליות כגון השמנת יתר בדרגה גבוהה של ביטחון. גישה חדשה ורחבה יותר זו יכולה לסייע בפיתוח תזונתיים אסטרטגיות דיוק לירידה במשקל שמשנות את נוכחותם של זני חיידקים ספציפיים, או את רמות המולקולות הביו-אקטיביות."
למרות הממצאים החשובים, המחברים מציינים מספר מגבלות, כולל גודל המדגם הקטן (במיוחד לגברים) וכי המחקר נערך באזור אחד בספרד, ומכיוון שידוע כי האקלים, הגיאוגרפיה, התזונה והתרבות משפיעים על המיקרוביום של המעי. , ייתכן שהממצאים אינם ניתנים להכללה לאוכלוסיות אחרות.
