כיצד אמנויות משפיעות על תפקוד המוח: התובנות של סוזן מגסאמן

NewsMedical שוחחה עם סוזן מגסאמן, המנהלת המנהלת של מעבדת האמנויות והנפש הבינלאומית באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, במהלך SfN 2024. בראיון זה, סוזן חולקת תובנות על עבודתה פורצת הדרך בנוירו-אסתטיקה, תוך שהיא דנה כיצד האמנויות יכולות להשפיע באופן מדיד על תפקוד המוח וטוב- להיות, תוך הדגשת הפוטנציאל הטרנספורמטיבי של התערבויות מבוססות אמנויות בשירותי בריאות, חינוך ופיתוח קהילה.

האם אתה יכול להתחיל בהצגת עצמך ולשתף את מה שמשך אותך לראשונה לצומת של מדעי המוח והאמנויות?

שמי סוזן מגסאמן, ואני המנהלת של מעבדת האמנויות והנפש הבינלאומית, המרכז לנוירו-אסתטיקה יישומית בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס. אני גם מנהל שותף של NeuroArts Blueprint ומחבר שותף של Your Brain on Art: How the Arts Transform Us. עבורי, העבודה הזו הייתה מסע לכל החיים. גדלתי במשק בית יצירתי שבו יצרנו דברים כמו סריגה, בישול, כתיבה ושירה.

כשהייתי בת 12, אחותי התאומה עברה תאונה טראומטית ולא הצליחה להתחבר לגוף או לרגשות שלה. אמא שלי הציעה לה להתחיל לצייר, וראיתי איך האמנות עזרה לה לעבד את מה שהיא לא יכלה לבטא במילים. החוויה הזו הובילה אותי להבין את הכוח העמוק של ביטוי יצירתי, שעיצב את הקריירה שלי. מאז, עבדתי בצומת של אמנות, תרבות ומדע – פיתוח חברות המתמקדות בלמידה מבוססת אמנויות לילדים, עובד בטכנולוגיה ובאומנויות, ובסופו של דבר שיתפתי פעולה עם ג'ונס הופקינס כדי לחקור אומנויות בבריאות.

קרדיט תמונה: Galina-Photo/Shutterstock.com

ההרצאה שלך ב-SfN 2024 חקרה את נוירו-אסתטיקה, המדע כיצד האמנויות משנות את המוח והגוף. האם תוכל לתת לנו סקירה כללית של הדרכים העיקריות שבהן חוויות אמנותיות משפיעות על תפקוד המוח והרווחה?

נוירו-אסתטיקה היא המדע כיצד האמנויות והאסתטיקה משנות באופן מדיד את המוח, הגוף וההתנהגות. מה שחשוב הוא שזהו תחום תרגום, כלומר אמנים ומדענים משתפים פעולה, והוא פועל בצורה דו-כיוונית – אמנים מודיעים לחוקרים ולהיפך. ישנן דוגמאות רבות לאופן שבו האמנויות משפיעות על הבריאות והרווחה. בתחום הבריאות, אנו יודעים שמציאות מדומה וריקוד משמשים לניהול כאב כרוני.

ריקוד גם עוזר לאנשים עם פרקינסון לשפר את ההליכה, מצב הרוח ואפילו השינה. שירה עם חולי אלצהיימר מפחיתה את התסיסה ומשפרת את איכות החיים, ואף אנו רואים חיסכון כלכלי מכיוון שהתערבויות אלו מפחיתות את העומס על המטפלים.

בבריאות הנפש, צורות אמנות שונות מסייעות בהורדת רמות הקורטיזול, הפחתת מתח ושיפור העומס הקוגניטיבי, שהוא קריטי כאשר המרכזים הרגשיים של המוח נמצאים בדחף יתר. בחינוך, אנו יודעים שהעיסוק באומנויות עוזר לתלמידים לקבל החלטות טובות יותר, להישאר בבית הספר זמן רב יותר, ואפילו לדחות הריון מוקדם. מחקרים מראים שהאמנויות יכולות לשנות פיזית את המוח, להגדיל את גודל קליפת המוח ולשפר את החוסן באמצעות מסלולים עצביים חזקים יותר.

הספר האחרון שלך המוח שלך על אמנות מתעמק כיצד האמנויות יכולות לשנות אותנו. האם תוכל לשתף דוגמה כיצד הוכח שעיסוק באמנות משפר את הבריאות הפיזית או הנפשית בדרכים מדידות?

ב המוח שלך על אמנותמטרתנו לאמת את התחושה האינטואיטיבית של אנשים שלאומנויות יש השפעה עמוקה על הבריאות. מיתוס אחד שהפרכנו הוא שאתה צריך להיות טוב באמנויות כדי להפיק תועלת מהם – זה לא נכון. רק 20 דקות ביום של עיסוק אמנותי יכול לעזור להחזיר את הגוף להומאוסטזיס. דוגמה ספציפית אחת בספר היא מחקר על מוזיקה ודיכאון לאחר לידה.

אמהות ששרו לתינוקות שלהן בסקנדינביה ראו ירידה משמעותית בדיכאון, מה שהוביל לירידה בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון. זה גם שיפר את הקשר ואת שחרור האוקסיטוצין, מה שהועיל הן לבריאות האם והן להחלמה. מה שעוצמתי הוא שממצאים אלו עוזרים לנו להבין מדוע האמנויות פועלות, בדומה לאופן שבו אנו מבינים כעת את המדע מאחורי פעילות גופנית, שינה ותזונה.

המושג "חשיבה השפעה" הוא מרכזי בעבודה שלך. כיצד מסייע מודל זה להאיץ את היישום המעשי של גישות מבוססות אמנויות לפתרון אתגרי העולם האמיתי בבריאות, למידה ופיתוח קהילה?

חשיבה השפעה היא חיונית מכיוון שהיא משלבת דרכים רבות של ידיעה – חוויה מדעית, אמנותית, ילידית וחיה. מודל זה עוסק ביישום גישות מבוססות אמנויות לפתרון בעיות ספציפיות בהקשרים של העולם האמיתי, החל משירותי בריאות דרך חינוך ועד לפיתוח קהילה. זהו תהליך בן תשעה שלבים שנועד להעביר מחקר מתיאוריה ליישום.

אנחנו מתחילים בזיהוי בעיה, כמו כאב כרוני או התאוששות מטראומה, ואז מפגישים מתודולוגיות שונות – בין אם זה מחקר איכותי, הדמיית מוח או ביומטריה – כדי לאסוף תובנות. משם, אנו מפתחים פתרונות שניתן להגדיל ולהעריך את ההשפעה. לדוגמה, מחקר רב ארצות מצא שאמהות ששרות לתינוקות שלהן מפחיתה דיכאון לאחר לידה, והידע הזה הופץ והוגדל כדי להועיל לקהילות רבות נוספות. המודל ממוקד פתרונות, מכוון לשינוי ארוך טווח וניתן להרחבה על פני מגזרים כמו בריאות, חינוך ורווחה חברתית.

קרדיט תמונה: antoniodiaz/Shutterstock.com

היית מעורב בפרויקט NeuroArts Blueprint, שותפות בין ג'ונס הופקינס ומכון אספן. כיצד שיתופי פעולה מסוג זה מסייעים לקדם את תחום הנוירו-אסתטיקה והשפעתו על החברה?

The NeuroArts Blueprint היא תוכנית שאפתנית שנועדה לבנות את תחום הנוירו-אסתטיקה למשהו בר-קיימא ובעל השפעה. הוא נוצר בהשראת מאמצים מוצלחים לבנות תחומים כמו ביואתיקה, שינויי אקלים והזדקנות. זיהינו חמש המלצות מרכזיות: הרחבת בסיס המחקר, תמיכה בעוסקים, פיתוח מסלולי השכלה וקריירה, תמיכה במדיניות ומימון, ובניית יכולת מנהיגות ותקשורת.

אנחנו כבר מיישמים את אלה באמצעות יוזמות כמו NeuroArts Resource Center, מרכז וירטואלי שיושק בקרוב שבו אנשים מרחבי העולם יכולים לשתף פעולה. הקמנו גם את פרס החוקר של רנה פלמינג כדי לתמוך בצוותים בינתחומיים בתחילת הקריירה שעובדים על אמנות ובריאות. המטרה שלנו היא להפוך את האמנויות והאסתטיקה לחלק מרכזי ברפואה ובבריאות הציבור, להשפיע על בריאות גופנית ונפשית, למידה ורווחה קהילתית בקנה מידה עולמי.

כיצד אתה מדמיין לנוירו-אסתטיקה תפקיד בטיפול בנושאים חברתיים רחבים יותר, כגון בריאות הציבור, חינוך ורווחת הקהילה?

אני מאמין שנורו-אסתטיקה תהפוך לחלק מהזרם המרכזי ברפואה ובריאות הציבור. לדוגמה, האמנויות יכולות להיות כלי רב עוצמה בהחלמת טראומה, יישוב מחדש של פליטים וריפוי קהילתי. בחינוך, שילוב האמנויות מסייע בשיפור תוצאות הלמידה ומטפח התפתחות חברתית-רגשית.

בתחום הבריאות, השימוש באמנויות לשיקום ובריאות נפשית זוכה להכרה יותר ויותר. גם במערכת המשפט, לאמנויות יש פוטנציאל למלא תפקיד מרכזי בשיקום. נוירו-אסתטיקה יכולה לטפל בבעיות כמו מתח, חרדה ובדידות – בעיות הנפוצות בחברה המודרנית. ככל שנמשיך לחקור ולהרחיב את השיטות הללו, נראה את ההשפעה שלהן מתרחבת כדי לעזור לאנשים ולקהילות לשגשג.

ככל שתחום הנוירו-אסתטיקה יגדל, לאילו מגמות או חידושים עתידיים, לדעתך, תהיה ההשפעה הגדולה ביותר על האופן שבו אנו מבינים ורותמים את כוחן של האמנויות להתפתחות אנושית?

יש כמה טרנדים מרגשים באופק. האחת היא היכולת לחקור באופן לא פולשני את המוח באמצעות כלים מתקדמים שפותחו על ידי יוזמת BRAIN של ה-NIH.

תחום מפתח נוסף הוא מניעה – שימוש באמנויות כדי לשפר את התפתחות הילדות על ידי בניית מסלולים עצביים חזקים יותר ומיומנויות חברתיות-רגשיות. זה נותן לילדים כלים לכל החיים לחוסן. אנחנו גם יודעים שעיסוק באמנויות באמצע החיים יכול לשפר את הבריאות הקוגניטיבית ולהאריך את תוחלת החיים. לבסוף, התערבויות מבוססות אמנויות הן זולות, נגישות ומשפיעות באופן מיידי, מה שהופך אותן לכלי רב ערך לטיפול בבעיות נרחבות כמו מתח, חרדה ודיכאון.

אני מאמין שככל שנעמיק את ההבנה שלנו לגבי השפעות האמנויות על המוח, נתחיל לראות תרופות למחלות ושיפורים משמעותיים בתוצאות בריאות הציבור.

במבט קדימה, מה התקוות שלך לגבי האופן שבו נוירו-אסתטיקה תמשיך להתפתח ולעצב את הדרך בה אנו חושבים על בריאות, חינוך וקהילה בעתיד?

תקוותי היא שהנוירו-אסתטיקה תהיה חיונית לחיי היומיום כמו פעילות גופנית או תזונה. האמנויות מחוברות לביולוגיה שלנו, ואנחנו יכולים להשתמש בהן כדי לשפר בריאות, למידה ורווחה.

על ידי שילוב האמנויות ברפואה, בריאות הציבור, החינוך ופיתוח הקהילה, נוכל להתמודד עם אתגרים גדולים כמו טראומה, מתח וירידה קוגניטיבית. אני רואה בנוירו-אסתטיקה כוח טרנספורמטיבי שיכול לעצב חברה בריאה ומחוברת יותר, להגביר את הפוטנציאל האנושי בדרכים שאנחנו רק מתחילים להבין.

היכן יכולים הקוראים למצוא מידע נוסף?

על סוזן מגסאמן

סוזן מגסמן היא המייסדת והמנהלת של מעבדת האמנויות והנפש הבינלאומית (IAM Lab), המרכז לנוירואסתטיקה יישומית, יוזמה חלוצית ממכון פדרסן למדעי המוח בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס. גוף העבודה שלה נמצא בצומת של מדעי המוח והאמנויות – וכיצד התגובה הייחודית שלנו לחוויות אסתטיות יכולה להגביר את הפוטנציאל האנושי.

מגסאמן הוא המחבר של מודל ההשפעה חשיבה, גישת מחקר מבוססת ראיות להאצת האופן שבו אנו משתמשים באמנויות כדי לפתור בעיות בבריאות, רווחה ולמידה. בנוסף לתפקידה במעבדת IAM, היא עוזרת פרופסור לנוירולוגיה בג'ונס הופקינס ומשמשת כמנהלת משותפת של פרויקט NeuroArts Blueprint בשיתוף עם מכון אספן.

לפני הקמת IAM Lab, Magsamen עבדה הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי, ופיתחה תוכניות ומוצרים להשפעה חברתית המתייחסים לכל שלבי החיים – מהילדות המוקדמת ועד לגיל השלישי. Magsamen יצרה את Curiosityville, עולם למידה מותאם אישית מקוון, שנרכש על ידי Houghton Mifflin Harcourt ב-2014 ו-Curiosity Kits, חברה רב-חושית מעשית, שנרכשה על ידי Torstar ב-1995.

סופר עטור פרסים, Magsamen פרסם שמונה ספרים כולל האוצר הקלאסי של פלא הילדות, 10 המשפחות הטובות מכל וסיפורי משפחה.

ספרה החדש ביותר של סוזן, רב מכר של הניו יורק טיימס, נקרא Your Brain On Art: How the Arts Transform Us שנכתב עם אייבי רוס, סגן נשיא Google Hardware. זהו מסע דרך מדע הנוירו-אסתטיקה שמציע הוכחה לאופן שבו מוחנו וגופינו משתנים כאשר אנו משתתפים באמנויות ובחוויות אסתטיות, וכיצד ידע זה יכול לשפר את בריאותנו הפיזית והנפשית, לעזור לנו ללמוד ולפרוח ולבנות קהילות חזקות יותר.

מגסאמן הוא עמית באגודה המלכותית לאמנויות ויועץ אסטרטגי למספר ארגונים ויוזמות חדשניות, כולל האקדמיה למדעי המוח לארכיטקטורה, האגודה הפסיכולוגית האמריקאית, האגודה הלאומית לחינוך ילדים צעירים, עתיד מוח, נופי למידה , ויצירת קהילות בריאות: אמנויות + בריאות הציבור באמריקה.