שימוש כרוני באלכוהול גורם להרס בחילוף החומרים ובפוריות הגבר: חקור את המנגנונים הנסתרים המקשרים בין נזק לכבד, חוסר איזון הורמונלי ובריאות הרבייה, ומדוע הגיע הזמן לחשוב מחדש על צריכת אלכוהול.
סקירה: הבנת תפקידו של אלכוהול בתפקוד מטבולי ובאי פוריות גברית. קרדיט תמונה: Andrii Zastrozhnov / Shutterstock
בסקירה שפורסמה לאחרונה בכתב העת מטבוליטיםחוקרים באיטליה בדקו כיצד צריכת אלכוהול משפיעה על חילוף החומרים ועל בריאות הרבייה של הגבר, תוך התמקדות בתפקידה בשיבוש תפקוד הכבד, חילוף החומרים של שומנים וייצור טסטוסטרון. הם הדגישו את הסיכונים הכרוכים בשימוש כרוני באלכוהול ואת הצורך במחקר נוסף כדי לטפל בחוסר העקביות הנוכחי, במיוחד לגבי שונות אינדיבידואלית, נטיות גנטיות וגורמים מבלבלים.
רֶקַע
התמכרות לאלכוהול היא בעיה בריאותית עולמית הקשורה ל-5-8% ממקרי המוות ברחבי העולם ולסיכון גבוה יותר להפרעות מטבוליות. שימוש לרעה באלכוהול לטווח ארוך ידוע כתורם ליותר מ-200 מצבים, כולל סוגי סרטן שונים. זה פוגע באיברים מרובים, כולל המוח, האנדוקרינית, הכבד, הלב ומערכות העיכול, תוך שיבוש חילוף החומרים התזונתיים.
בסקירה הנוכחית, החוקרים בחנו את השפעת צריכת אלכוהול על בריאות הרבייה של גברים ועל ציר הגונדאלי, תוך התמקדות במנגנונים הפיזיולוגיים והפתולוגיים המורכבים של חילוף החומרים של אלכוהול והאינטראקציות שלו עם גורמי אורח חיים אחרים, כגון תזונה ופעילות גופנית.
אלכוהול ובריאות מטבולית
חילוף החומרים של אלכוהול מתחיל בספיגה בקיבה ובמעי הדק, ולאחר מכן עיבוד אנזימטי בכבד דרך מסלולים חמצוניים ולא חמצוניים. במטבוליזם חמצוני, אנזימים כמו אלכוהול דהידרוגנאז (ADH) ואלדהיד דהידרוגנאז (ALDH) ממירים אלכוהול לאצטאלדהיד ואצטאט, מייצרים מינים של חמצן תגובתיים (ROS) ותורמים ללחץ חמצוני ודלקת.
מסלולים לא חמצוניים יוצרים מטבוליטים כגון חומצת שומן, אתיל אסטרים ופוספטידילאתנול. גורמים כמו גנטיקה, תזונה, מחלות נלוות ותדירות וכמות צריכת האלכוהול משפיעים על היעילות המטבולית של הפרט.
צריכת אלכוהול כרונית קשורה למחלות שונות, כולל תסמונת מטבולית, סוכרת מסוג 2 (T2D), סטאטוזיס בכבד ומחלות כבד אלכוהוליות (ALD). התקדמות ALD נעה בין כבד שומני הפיך למצבים חמורים כמו דלקת כבד אלכוהולית, שחמת כבד וקרצינומה כבדית.
אלכוהול מחמיר את התנגודת לאינסולין, תפקוד לקוי של המיטוכונדריה ולחץ חמצוני, משבש את חילוף החומרים של השומנים ומקדם דלקת. מעניין לציין כי כמה מחקרים מצביעים על כך ששתיה קלה עד מתונה עשויה להוריד את הסיכון ל-T2D, אך שימוש רב באלכוהול מגביר את הנזק לכבד ואת הפרעות בתפקוד מטבולי באמצעות פגיעה באיתות אינסולין, מתח חמצוני ומסלולים תאיים לא מווסתים.
צריכת אלכוהול כרונית מובילה לחוסר תפקוד משמעותי של הכבד באמצעות מספר מנגנונים, כולל ייצור עודף של אצטלדהיד, עקה חמצונית, פגיעה בחילוף החומרים של שומנים ואפופטוזיס.
צריכת יתר של אלכוהול משבשת את איזון המיקרוביוטה של המעיים ומגבירה את חדירות המעיים, מה שמוביל לרמות גבוהות של ליפופוליסכרידים (LPS) המפעילים תאי חיסון ומעודדים אפופטוזיס של תאי כבד, מה שתורם להפטיטיס אלכוהולי חמור.
עדויות אחרונות מצביעות גם על כך שחוסר תפקוד מיטוכונדריאלי הקשור לאלכוהול מחמיר את האפופטוזיס ופוגע בהתחדשות הכבד.
בנוסף, אלכוהול משבש את חילוף החומרים של שומנים ופחמימות, פוגע בחמצון חומצות שומן, גלוקונאוגנזה והומאוסטזיס מיטוכונדריאלי, מה שגורם להצטברות שומן בכבד ואי סבילות לגלוקוז. חוסר ויסות מטבולי זה מקדם גם מפל דלקתי, נזק חמצוני ושינויים אפיגנטיים שעלולים לעמוד בבסיס התסמונת המטבולית הקשורה לאלכוהול.
מסלולים מרובים המעורבים בתפקוד לקוי של הכבד בצריכת אלכוהול כרונית. ADH = אלכוהול דהידרוגנאז; AMPK = 5′ AMP-activated protein kinase; CYP2E1 = P450 2E1 ציטוכרום; DAMPs = דפוסים מולקולריים הקשורים לנזק; cGAS-IRF3 = cyclic GMP–AMP synthase-interferon factor regulatory factor 3; PAMPs = דפוסים מולקולריים הקשורים לפתוגן שמקורו במערכת העיכול; PPARα = peroxisome proliferator-activated receptor alpha; LPS = ליפופוליסכריד; ROS = מיני חמצן תגובתיים.
השפעת אלכוהול על ייצור טסטוסטרון
צריכת אלכוהול משפיעה על ייצור הטסטוסטרון באמצעות מנגנונים מורכבים. צריכת אלכוהול חריפה יכולה להוריד את רמות הטסטוסטרון על ידי דלדול NAD+, דיכוי גונדוטרופינים ושיבוש סטרואידגנזה תוך שינוי ציר ההיפותלמוס-היפופיזה-גונדאלי (HPG).
שימוש כרוני באלכוהול מפחית בדרך כלל את הטסטוסטרון, כאשר נזק לכבד וחוסר איזון הורמונלי (למשל, אסטרוגן מוגבר) תורמים. מטה-אנליזה ציינה שצריכת אלכוהול כרונית מפחיתה את הטסטוסטרון בסרום בממוצע של 4.86 ננומול/ליטר בהשוואה לנמנעים.
שימוש לרעה באלכוהול, במיוחד שתייה מוגזמת, מוביל לעתים קרובות לתסמיני פמיניזציה עקב היפר-אסטרוגניזם ונזק שנגרם כתוצאה מלחץ חמצוני לתאי ליידיג. השפעות אלו משתנות בהתאם למינון האלכוהול, בריאות הכבד וגורמים בודדים. יש לציין שההשפעות של אלכוהול על ייצור הטסטוסטרון במהלך גיל ההתבגרות, שלב התפתחותי קריטי, נותרו לא נחקרות ומחייבות חקירה נוספת.
השפעת אלכוהול על בריאות הרבייה של הגבר
צריכת אלכוהול משפיעה לרעה על פוריות הגבר, במיוחד באמצעות השפעתה על זרע. צריכת אלכוהול חריפה עלולה לשבש את ייצור הזרע על ידי העלאת מתח חמצוני ופגיעה בתפקוד תאי Sertoli, למרות שמחקרים אנושיים מראים תוצאות לא עקביות. שימוש כרוני באלכוהול קשור בצורה ברורה יותר לאיכות הזרע המופחתת, כולל נפח זרע נמוך יותר, ריכוז ומורפולוגיה נמוכים יותר.
ראיות מסוימות מצביעות על כך שצריכת אלכוהול מתונה עשויה להיות בעלת יתרונות נוגדי חמצון, אך ממצאים אלו נותרו לא חד משמעיים ותלויים בהקשר. שימוש לרעה באלכוהול גורם לנזק משמעותי לאשכים, כולל עצירת זרע ותסמונת תא סרטולי בלבד. עם זאת, הנזק עשוי להיות הפיך עם הפסקת אלכוהול.
מגבלה מרכזית במחקר היא חוסר היכולת להסביר גורמים מבלבלים כמו עישון, שימוש בסמים ומחלות נלוות, מה שמסבך את המסקנות לגבי השפעות האלכוהול על הפוריות.
מַסְקָנָה
לסיכום, הסקירה מדגישה את ההשפעות השליליות של צריכת אלכוהול כרונית על חילוף החומרים ותפקוד האשכים, לרבות הפרעה הורמונלית, פגיעה בזרע וירידה באיכות הזרע.
בנוסף, שימוש לרעה באלכוהול מגביר את החדירות והדלקת במעיים, מעורר LPS ודלקת כבד המונעת על ידי אצטלדהיד, תפקוד לקוי של המיטוכונדריה ולחץ חמצוני, התורמים למחלת כבד שומני אלכוהולי.
הממצאים עשויים להוות מידע על אסטרטגיות בריאות הציבור תוך שימת דגש על חשיבות ההבחנה בין שימוש מתון, אקוטי וכרוני באלכוהול לבין הצורך במחקר נוסף כדי להנחות המלצות קליניות ואמצעי מניעה.
